האם העונה של מכבי תל אביב עד כה היא הצלחה?
ארז מיכאלי:
לא. אין צורך לעשות הנחות: מכבי תל אביב הביאה על עצמה את הבעיות מהן היא סובלת העונה - סגל משתנה ולא מאוזן בגלל הרומן עם פארמר, ועומס על שחקנים כתוצאה ממשחקים בשלוש מסגרות. כתוצאה מכך נוצרה קבוצה עם לא מעט חסרונות שכולה מציאות בהמתנה. אם לשפוט לפי מבחן התוצאה, הרי שאין שום הישג בהעפלה להצלבה. עונה בה מכבי מודחת בטופ 16 תיחשב מיד לכישלון, ולמרות הבעיות שמכבי יצרה לעצמה והתגברותה על חלקן, הגעה להצלבה היא בבחינת הכרח. מועדון עם הנהלה, מסורת, קהל ומאמן כמו שיש למכבי חייב להיות בין 8 הגדולות ביבשת, לפחות. אם לשפוט לפי מבחן הדרך, העונה של מכבי היא כישלון. אומנם אוחיון והנדריקס פרצו, ולנגפורד מספק מספרים נאים, אך שאר שחקני הסגל רושמים עונה גרועה מבחינה אישית; הכדורסל של מכבי אינו שובה עין או מהנה; הסגנון שאפיין את מכבי אשתקד הפך לזיכרון מתוק; ולאור כל השינויים שהיו ויהיו בקבוצה, מכבי לא תצליח לנצל את העונה להטמעת שיטה, הנחלת סגנון ובניית סגל לשנים הבאות.
אור שקדי:
כן. אם נסתכל על הבעיות הלגיטימיות שמכבי תל אביב לקחה על עצמה בתחילת העונה - שלוש מסגרות, החתמת שחקן NBA שעזב במהלך העונה, והפציעה המשמעותית של השחקן המרכזי של המועדון, סופוקליס שחורציאניטיס - העובדה שהגיעה להצלבה, היא הצלחה בפני עצמה. לפחות במבחן התוצאה. דיוויד בלאט העמיד קבוצה שחלקים מרכזיים שלה מאשתקד דורון פרקינס, ג'רמי פארגו וצ'אק אידסון, התפוגגו, ובכל זאת הצליח לשים אותה במעמד מכובד מאוד. אם ניקח את ההישג של ההצלבה כמובן מאליו, נחטא לאמת. מכבי אמנם לא עברה בית מוות בטופ 16, אבל עשתה זאת בצורה מעוררת הערכה.
שני מבחנים נוספים שבהם בלאט הצליח היו שילוב של שני שחקנים שימשיכו בהובלת המועדון בעונה הבאה יוגב אוחיון, ההפתעה החיובית הגדולה ביותר העונה של מכבי, וקית' לנגפורד שהגיע במהלך העונה. בניגוד לכישלונות העבר של מכבי, הצליח בלאט לחבר שחקן שמגיע במהלך העונה לתוך הפאזל המורכב. מכבי נמצאת בשלב ההצלבה, מול קבוצה שגם הפסד מולה לא ייחשב כישלון, מובילה את הליגה האדריאטית, ותשייט לדאבל בישראל.
שאלת הסגנון וחוסר היציבות ברוטציה היא הצרה של מכבי תל אביב העונה, אבל בטוח שלא הבעיה של הצוות המקצועי. מכבי תל אביב עומדת עד כה בכל הציפיות הנורמליות ממנה. כל דרישה מעבר, גובלת כמעט באבסורד.
אוהד גרינוולד:
תלוי איך אתם מגדירים הצלחה, כמובן. כדורסל שמח? מינימום משברים? תארים?
כי הכדורסל של מכבי לא מוצלח במיוחד. יש נסיבות מקלות, אומנם: הנטישה המפתיעה של פארגו, הקריעה הדרמטית מפארמר, ריבוי הפציעות, המחסור החמור בימי אימון על רקע לוח המשחקים המרתוני. אבל השורה התחתונה היא שאם בעונה שעברה ראינו ממכבי כדורסל ייחודי, עם טביעת אצבע של מאמן העונה הכדורסל שלה סתמי, הישרדותי. זו לא עונה כיפית.
הקבוצה הזו של מכבי, כך נדמה, לא מצליחה לשבות את לב הקהל והתקשורת, כמו למשל הקבוצה של העונה שעברה. מכבי הנוכחית סתמית למדי; קבוצה עם שחקנים אפרוריים שמשחקת כדורסל סיזיפי, הישרדותי. מכבי הזו חיה משבת לשבת; נכון יותר לומר, משבת, לראשון או לשני, לחמישי, ושוב לשבת. ולאור מחזור משחקי הגארבג' ומיעוט רגעים גדולים, בשלב כלשהו התבלבלנו בין כל הרנדיצקיות והבודוצ'נוסטיות והראשל"ציות והחיפאיות, וסתם נהיה לנו משעמם.
אבל במכבי מודדים הצלחה באופן אחר. שם המשחק הוא יציבות; ומכבי הנוכחית, למרות שתנאי הפתיחה בהחלט נגדה, מצליחה לשמור על יציבות מדהימה. גם כשהיא משחקת כדורסל בינוני ומתקשה מול יריבות חלשות ממנה וזה קרה לה המון העונה היא מוצאת, כמעט תמיד, את הדרך לנצח, ומונעת מזרזיפי המרמור והעייפות להפוך לשיטפון משברי.
ובכלל, רגעי השיא עוד לפנינו. הסדרה מול פנאתינייקוס תהיה קו פרשת המים: העפלה לפיינל פור עשויה להעניק לעונה הזו טעם חדש, שונה לגמרי. טופ-8 זהו הרף המינימאלי; רק פעם אחת בעשור האחרון לא הצליחה מכבי להגיע לשלב שמונה האחרונות. עם זאת, צעד נוסף, בוודאי בהתחשב במכלול הנסיבות, יהיה להישג גדול, וגם יקבע תקדים: עד כה העונה, מכבי יצאה ידי חובה; הפסידה לקבוצות הטובות, ניצחה את (מרבית) החלשות. היא עוד לא עשתה דבר יוצא דופן. אם תדיח את אלופת אירופה, ללא יתרון ביתיות, זה יהיה ההישג שיגרום לכולם להיזכר בעונה הזו בחיוך. ואם לא, במה כבר יהיה להיזכר?
האם החוזה של בלאט, שהגיע לפני התוצאות בהצלבה, הוא לא הנחה למאמן מכבי תל אביב שעדיין לא הביא תואר אירופי?
אוהד גרינוולד:
נאמר זאת כך: בלאט לא עשה דבר שבגינו מגיע לו לעזוב. הוא קיבל על הראש את האדריאטית, והתמודד עמה בכבוד; צלח חודשים קשים עם מספר מינימאלי של נפילות והפסדים. במועדון שסובל משך שנות דור ממאניה-דיפרסיה, בלאט צמצם למינימום את רגעי הדיכאון. ובהתחשב באינספור הפארסות בעונות שקדמו לחזרתו לקבוצה, זה כבר מהווה הישג משמעותי.
מעבר לכך, זו שאלה של אלטרנטיבות: אם לא בלאט, מי כן? איבקוביץ' הקשיש מאולימפיאקוס? סקאריולו הכושל ממילאנו? ז'ליקו אוברדוביץ' אולי יסיים חוזה בקיץ, ומעבר למכבי בהחלט יכול היה להיות צעד מרגש אבל במציאות הכלכלית שלה, מכבי לא באמת מסוגלת לממן מאמנים בקליבר הזה. בלאט הוא אוברדוביץ' זוטא: סמכותי, מורה ומאמן, ומשמש במקביל כמעין מנכ"ל-על. הוא וורקוהוליק שעובד מסביב לשעון, מעביר אימונים ומתקשר עם אנשי הסקאוט ועובר על רשימות שחקנים לעונה הבאה, והכל ללא תלונות או טענות. בלאט הוא סלע. אובראדוביץ' מרוויח בפנאתינייקוס למעלה מ-1.5 מיליון אירו. בלאט עושה את אותה העבודה ב-600,000 דולר. עבור מכבי זה נשמע כמו עסקה טובה.
ארז מיכאלי:
לא. אם תחפשו כיום מאמן סופר-מקצוען, שרשם הישגים בזירה האירופית, מחנך שאהוב על מרבית שחקניו, ומכיר את המערכת הלחוצה במכבי תל אביב, תקבלו רק שם אחד: בלאט. לא תמצאו מישהו טוב ממנו, זול ממנו ורעב ממנו לתואר יורוליג. בלאט טרם הביא תואר אירופי למכבי, אבל בשנה שעברה לקח אותה לגמר היורוליג, תוך הנחלת כדורסל מרגש וייחודי לקבוצה שאיש לא ספר באמת. זה לא תואר, אבל זה הישג כביר. למרות שיש לו חלק בכך שהקבוצה רחוקה מלהרשים העונה הוא הרוויח ביושר את הצ'אנס לבנות את מכבי ולהוביל אותה לזכייה באליפות אירופה בשנים הקרובות.
אור שקדי:
להגיד שדיוויד בלאט לא הוביל את מכבי תל אביב לתואר גדול זה חטא לאמת. אם נתחיל לקחת את ההגעה של מכבי תל אביב לגמר פיינל פור כמובן מאליו, אז אין שום משמעות לעונה עצמה, ואם מכבי לא תיקח כל שנה גביע אירופה, אז המאמן יצטרך לשלם בראשו. אז נכון שהעונה הזאת לא נגמרה, והוכח כבר מהעונה של צביקה שרף, שמגעים לפני סיום העונה יכולים לקבל תפנית עם איבוד של תואר כזה או אחר, למרות הגעה לגמר פיינל פור. אבל אסור להסתכל על התרומה של בלאט למכבי תל אביב בתור מה שעשה העונה ותו לא.
זאת העונה השנייה של דיוויד בלאט במועדון, ובמכבי תל אביב הסתכלו על מה הוא עשה לאורך השנתיים הללו ולא נשאר אלא לחייך. בלאט הצליח להחזיר את מכבי למועדון ארבע הגדולות, אחרי כמה שנים שבהם הייתה רחוקה מהיווניות, ברצלונה וצסק"א מוסקבה. בחירת הזרים שלו, החדרת ליאור אליהו, גיא פניני ויוגב אוחיון לתוך תפקידי מפתח ברוטציה שלו, וכל זאת תוך ניווט על בין אינטרסים שונים של הנהלת מכבי תל אביב. כשמסתכלים על התפקיד הכמעט לולייני של בלאט, שממנו מצפים להביא תוצאות בכל משחק, בכל אימון, ועל הדרך לשמור את כולם מרוצים, ואחוזי ההצלחה המרשימים שלו, אין מה לעשות מלבד להסיר את הכובע. אם בלאט לא היה מאריך את חוזהו במכבי זה היה פתח לאחת השערוריות הגדולות של המועדון, וטוב שנתנו לו את הגב לפני המאני טיים.