תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 31:51, מקום חמישי במערב.
סיימה את העונה: הפסד 4:0 לווריירס בסיבוב השני.
הג'אז פתחו את העונה האחרונה עם ציפיות לקחת צעד נוסף בתהליך הבנייה המתודי שלהם. הם הצליחו. יוטה עלתה מ-25 ניצחונות ב-2013/14 ל-38 בעונה הבאה (הראשונה של המאמן קווין סניידר), ומשם ל-40 ומקום אחד מתחת לפלייאוף בקמפיין עמוס פציעות וחוסר מזל. ואז הגיעה עונת 2016/17, ו-GM הקבוצה דניס לינדזי ידע שבליגה הזו מה שלא עולה למעלה יורד למטה, אז הוא לקח חלק בטרייד משולש שהנחית בסולט לייק סיטי את ג'ורג' היל בתמורה לבחירה ה-12 בדראפט.
היל החליק בטבעיות לעמדת הרכז ויוטה פתחה את העונה חזק בחסות המשכיות מערכתית בריאה, אימון טוב, וים של כישרון הגנתי בראשות רודי גובר. הסנטר הצרפתי הטיל מורא ברחבות עם עונה נוספת ששמה אותו בהתמודדות על תואר "שחקן ההגנה", והוביל את הליגה עם 214 חסימות, 42 יותר מהבא אחריו ברשימה. גם התקפית גובר הוכיח שיש לו מה לתת, עם ידיים טובות ויכולת לסיים ליד הסל עם מוטת הידיים הספייס-ג'אמית שלו (2.36 מטר, שהופכת אותו לשחקן הארוך בליגה). על משחק ההתקפה פיקד גורדון הייוורד בעונת שיא.
כשהג'אז הגיעו לפלייאוף, לראשונה מאז 2012, הם פגשו בקליפרס. כמו הג'אז, גם הקליפרס ניצחו 51 משחקים. LA זכתה ביתרון הביתיות בסדרה רק בזכות המאזן הפנימי במשחקים בין השתיים. שתי הקבוצות נלחמו בפציעות, ולאחר שבעה משחקים ליוטה נשאר טיפה יותר דלק בטנק. אחרי ניצחון ענק בעיר המלאכים היא המשיכה לסיבוב השני מול גולדן סטייט.
אם אין לך את לברון ג'יימס בקבוצה, הווריירס מסתכלים עליך יותר בתור יריב אימונים מאשר איום ממשי. לג'אז לא היו את הכלים לעצור את המכונה המשומנת מהמפרץ, והסדרה נגמרה בארבעה משחקים. במשחק האחרון האוהדים של יוטה נתנו להייוורד מפגן אהבה אחרון, כדי שיישאר.
עוד בנושא:
יוסטון פירקה את שנגחאי 82:144, פורטלנד ניצחה את טורונטו
ד'אנטוני מתלהב מיוסטון: "גולדן סטייט לא מסוגלת לעצור אותנו"
כספי זכה למחמאות בבכורה: "הוא נראה מרשים, ניצל את ההזדמנות"
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: ריקי רוביו (טרייד ממינסוטה) ג'ונאס ג'רבקו (שחקן חופשי מבוסטון), ת'אבו ספלושה (שחקן חופשי מאטלנטה), דונובן מיטשל (רוקי, הגיע בטרייד), אפה יודו (שחקן חופשי מפנרבחצ'ה), טוני בראדלי (רוקי, הגיע בטרייד).
עזבו: גורדון הייוורד (שחקן חופשי, חתם בבוסטון), ג'ורג' היל (שחקן חופשי, חתם בסקרמנטו), בוריס דיאו (שוחרר, חתם בפריס לוולואה מצרפת), טריי ליילס (טרייד לדנבר), ג'ף וויט'י (שחקן חופשי,חתם בדאלאס).
הייוורד לא נשאר. השחקן שהקריירה שלו הייתה מיקרוקוסמוס לכל תהליך הבנייה של הג'אז, הפך לאחד השמות המבוקשים ביותר בשוק השחקנים החופשיים. הייוורד התחיל מלמטה, ובכל עונה טיפס עוד שלב ברוטציה עד שהפך לשחקן הטוב בקבוצה. גם זה לא הספיק לו, בקיץ 2016 גורדון פנה למאמניו ואמר להם, בגדול, שהוא רוצה להתחיל מחדש, והציב לעצמו מטרה לקחת חלק במשחק האולסטאר, לראשונה בקריירה. הוא הצליח.
אך כשהגיעה העת לבחור, הייוורד חזר לחיקו החם של בראד סטיבנס בבוסטון, בהחלטה ראויה לחלוטין, שבוצעה בחוסר טקט מחריד. הייוורד הודיע על בחירתו במכתב לאתר "פליירס טריביון" אך כשהסקופ שלו נחטף ממנו כמה שעות לפני הפרסום הוא ניסה להציל את המצב בשלומיאליות, שרק גרמה עוד עגמת נפש למעריציו הנאמנים בסולט לייק סיטי. הג'אז, שעשו הכל נכון, נאלצו לאלתר בלי הסולן הראשי שלהם. הסגל עדיין עמוק עם לא מעט פוטנציאל, אך גולת הכותרת, הכוכב הכי גדול של הקבוצה מאז ימי סטוקטון-מאלון, כבר לא שם.
לפני שהתברר להם שהייוורד חותך מזרחה, לינדזי וצוותו עשו הכל כדי להשאיר אותו. חברו הטוב, ג'ו אינגלס מיודענו, הוחזר בשביל 52 מיליון דולר לארבע שנים, ואם זה נראה לכם המון, אתם לא טועים. האוסטרלי המחויך חשב שהוא יכול רק לחלום על סכומים כאלה כשבא מאירופה לקליפרס, נחתך, ומצא את עצמו ביוטה בתפקיד הבייביסיטר של דאנטה אקסום. ועכשיו הוא צפוי להחליף את הייוורד בחמישייה, עם תג מחיר שמשקף את כל מה שהוא נותן לקבוצה. ריקי רוביו הגיע בטרייד ממינסוטה, גם בגלל שהיל היה כבר עם רגל אחת בחוץ, וגם כי הייוורד אוהב את המשחק שלו. הרכז הספרדי יקבל את המפתחות לקבוצה מהיום הראשון, ודאנטה אקסום, בעונתו הרביעית כבר, יצטרך לחטוף אותם מידיו בכוח אם הוא רוצה מקום בחמישייה.
בדראפט לינדזי ביצע טרייד נהדר עבור הבחירה ה-13 של דנבר, ונתן תמורתה את טריי ליילס ואת הבחירה ה-24. בבחירה ה-13 יוטה לקחה את דונובן מיטשל מלואיוויל, ואם לשפוט לפי ליגת הקיץ, אפשר שמדובר באחת מהגניבות של הדראפט. מיטשל בן ה-21 הוא קומבו-גארד נפיץ ואנרגטי, עם אינסטינקטים הגנתיים נפלאים, מוסר עבודה נהדר, וטונות של אתלטיות. אל תתפלאו אם הוא יתחיל לטפס ברוטציה של סניידר כבר העונה.
יוטה מילאה את השורות שלה בחוזים נוחים, כשהעונה הראשונה במחיר טוב והשנייה לא מובטחת. ג'ונאס ג'רבקו (8 מיליון לשנתיים) ות'אבו ספלושה (11 מיליון דולר לשנתיים) הגיעו כדי לעבות את הספסל, ואפה יודו חזר לליגה כדי לגבות את גובר ודריק פייבורס (6 מיליון לשנתיים).
ג'רבקו וספלושה באו מבוסטון ואטלנטה בהתאמה וישתלבו נהדר במנטליות ההגנתית של הקבוצה. הסיפור של יודו כבר יותר מעניין. יודו, שנבחר שישי על ידי הווריירס ב-2010, הספיק לשחק גם בבאקס ובקליפרס לפני שנפלט לאירופה. הוא אפילו מצא את עצמו למשחק בודד בבני הרצליה בזמן השביתה ב-2011. כעת הוא חוזר לאמריקה אחרי שתי עונות נפלאות בפנרבחצ'ה של ז'ליקו אוברדוביץ'. פנר היא כמובן אלופת היורוליג המכהנת, הרבה בזכות הופעות נהדרות של יודו, שזכה בתואר ה-MVP של הפיינל פור. כעת הוא ינסה ליישם את מה שלמד במקצוענים.
מה מי מו
חמישייה: ריקי רוביו, רודני הוד, ג'ו אינגלס, דריק פייבורס, רודי גובר.
ספסל: ג'ו ג'ונסון, דאנטה אקסום (פצוע, לא ברור כמה זמן יעדר), ג'ונאס ג'רבקו, אלק ברקס, דונובן מיטשל, אפה יודו, ת'אבו ספלושה, ראול נטו, ג'ואל בולומובוי, טוני בראדלי.
מאמן: קווין סניידר עונה רביעית, 117:129.
מועמד לפריצה: רודני הוד. זו לא הפעם הראשונה של הוד בקטגוריה הזו, והוא בהחלט פרץ לתודעה שלנו בשנים האלה בתפקיד משני להייוורד. אך השנה הוד יוצא מצלו, ועל כן יתבקש לשאת בנטל התקפי גדול בהרבה. הוא יצטרך להוכיח שהוא מוסר טוב לא רק בפוטנציאל, אלא גם במציאות. האסיסטים שלו נראים טוב מדי בשביל שיסיים עם 2.2 ל-36 דקות כמו בעונה שעברה. כסקורר, הוד מביא לשולחן לא מעט - הוא קלעי טוב ויציב מחוץ לקשת, עם יכולת להוריד כדור לרצפה ולשחק במצבי פיק-אנד-רול. הוא שמאלי וגבוה, עם סגנון ייחודי שקשה למגנים לקלוט, ומשחק חצי מרחק איכותי. בעונה שעברה הוד קלע 12.7 נקודות ב-27 דקות משחק, עם אחוז שימוש (USG) מנומס של 22.9 אחוז. בהיעדר היוורד והיל, המספרים האלה צפויים להתנפח משמעותית.
גולת הכותרת: רודי גובר. עם עזיבתו של הייוורד הפך "הסטייפל-טאוור" לפנים של יוטה. על ההגנה כבר שמענו מספיק, אז נתמקד בשיפור ההתקפי שהוא מפגין בכל עונה. גובר נכנס לליגה בתור גבעול חסר קוארדינציה, ולעיתים היה נדמה שהוא מנסה לתפוס את הכדורים שמוסרים לו כשהוא לובש כפפות אגרוף. הוא עשה צעדים רחבים קדימה בכל עונה, עד שאת קמפיין 2016/17 כבר סיים כנשק התקפי נהדר - עם 14.9 נקודות למשחק, עם אחוז קליעה משוקלל (%TS) של 68.1, הכי גבוה בליגה.
אקס פקטור: דריק פייבורס. הביגמן השני של הג'אז היה הביגמן הראשון שלה פעם. וזה לא היה לפני כל כך הרבה זמן, למעשה. פייבורס, מצחיק להגיד, רק בן 26, ולפני שחיידק הפציעות תקף אותו היה מועמד לאולסטאר בזכות האתלטיות הנהדרת שלו, ומשחקו הסולידי והמלוטש. קשה לראות אותו משחזר את הישגי העבר, אבל אם יזכיר את המפלצת שהיה לפני שנתיים-שלוש, הג'אז יוכלו לעשות רעש. השילוב שלו עם גובר תמיד הצליח הרבה יותר מאיך שהיה נראה לעין הבלתי מזוינת, והעונה השניים שוב צפויים לפתוח יחד בחמישייה.
המפתח: כמות הזריקות לשלוש שהקבוצה תיקח ביחס למספר הפוזשנים שלה. הייוורד והיל קלעו 31.6 אחוז מסך השלשות של הקבוצה בעונה הרגילה שעברה ב-40 אחוזי הצלחה, ומישהו יצטרך להחליף את היעילות שלהם. לקבוצה יש קלעים טובים - הוד, אינגלס, ג'ונסון ואחרים, אך מישהו יצטרך להשיג להם את הזריקות האלה. אם זה יקרה, גובר יוכל לעשות את שלו בצבע, ואפשר שההתקפה תתגנב לכיוון הממוצע בזמן שההגנה האימתנית תישא במרב הנטל.
ולכדור הבדולח
השאלה הזו יותר מורכבת מכמה משחקים שווה גורדון הייוורד, אבל לא בהרבה. מלבדו, הסגל נשמר ואף התחזק. לחבורה של סניידר יש שיטה שעובדת, סנטר דומיננטי, וכלים התקפיים שאמורים לקחת צעד קדימה עכשיו. קשה לנחש איך הוד יסתגל לעובדה שהוא הפוקוס של ההגנה עכשיו. או איך משחק המעבר של רוביו יראה בקבוצה עם קצב המשחק האיטי בליגה. או איך יגיע ג'ו ג'ונסון לעונה בגילו המופלג. אבל מישהו צריך לעשות את זה, אז נלך על 39:43, מקום שמיני, ועוד עונה שנגמרת בסוויפ מול גולדן סטייט.