תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 29:53
סיימה את העונה: מקום 1 במזרח, הודחה בגמר המזרח על ידי קליבלנד.
בתחילת העשור הייתה אחלה קבוצה בבוסטון. הקבוצה הזו רצה על אדי האליפות המרגשת מ-2008 ולאט לאט התחילה לאבד מזוהרה. הוותיקים הפכו לזקנים, היריבות התחזקו, ריי אלן נטש למיאמי ואי שם ב-2013 דני איינג' לחץ על כפתור הרי-סטארט וביצע את אחד הטריידים החשובים בהיסטוריה של המועדון בו נשלחו קווין גארנט ופול פירס לברוקלין בתמורה לשלוש בחירות דראפט עתידיות. הטרייד הזה הוציא לדרך את אחת מהבניות מחדש הטובות ביותר בהיסטוריה של הליגה.
מעבר לבחירות מברוקלין, הסלטיקס מימשו את הנכסים הקיימים שלהם (בחירת דראפט וג'יי קראודר תמורת רייג'ון רונדו, בחירת דראפט תמורת ג'ף גרין) וביחד עם החתמתו של בראד סטיבנס כמאמן הקבוצה והגניבה של אייזאה תומאס מפיניקס, הסלטיקס הפכו להיות כוח מעניין במזרח. בקיץ שעבר הם החתימו את אל הורפורד כשחקן חופשי, פלירטטו עם קווין דוראנט וסיימו את העונה במקום הראשון במזרח. אמנם לא היה להם Net Rating של קבוצה במקום הראשון בקונפרנס והם לא באמת היו מאיימים כמו קבוצה במקום הראשון בקונפרנס, אבל הם עדיין סיימו במקום הראשון.
בפלייאוף הם התקשו קצת מול שיקגו ובמיוחד מול וושינגטון, אבל אייזאה תומאס נתן כמה הופעות הירואיות כאשר הוא משחק בצל הטרגדיה שפקדה את משפחתו (עם המוות של אחותו ערב פתיחת הפלייאוף), וביחד עם עזרה לא צפויה מקלי אוליניק במשחק 7 מול הוויזארדס הוא הוביל את הסלטיקס לגמר המזרח. ההופעות הללו הקנו לתומאס מעמד של גיבור בבוסטון ואפילו העלו את הדיון ההיפותטי והשובבי האם הוא האייזאה תומאס הכי טוב בהיסטוריה.
בגמר האזורי מול קליבלנד החגיגה נגמרה. תומאס נפצע בירך, לברון לחץ על הגז והסלטיקס הודחו בחמישה משחקים. עם זאת, עדיין הם הצליחו לבנות את הקבוצה שלהם מחדש מקבוצה שהייתה הרחק מחוץ לפלייאוף ב-2013/14 לקבוצה עם המאזן הטוב בקונפרנס ב-2016/17, וזה עוד היה לפני הקיץ המרתק שעבר עליהם.
עוד בנושא:
תסמכו על התהליך: לקראת פתיחת עונת 2017/18 של פילדלפיה סיקסרס
אל תשתנו: כך הטריו המלהיב של אוקלהומה סיטי יוכל לדגדג את גולדן סטייט
פול ג'ורג' על צירוף כרמלו אנתוני: "זה מרגיש כמו קבוצה לאליפות, אני נרגש מאוד"
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: קיירי אירווינג (טרייד, קליבלנד), גורדון הייוורד (שחקן חופשי, יוטה), ג'ייסון טייטום, סמי אוג'לייה (דראפט), מרכוס מוריס (טרייד, דטרויט), ארון ביינס (שחקן חופשי, דטרויט), גרשון יבוזלה, עבדל נאדר (רוקיז, נבחרו בדראפט 2016), שיין לארקין (שחקן חופשי, באסקוניה), דניאל תייס (שחקן חופשי, באמברג), אנדרו ווייט (רוקי, לא נבחר בדראפט).
עזבו: אייזאה תומאס, ג'יי קראודר, אנטה ז'יז'יץ' (טרייד, קליבלנד), ג'ונאס ג'רבקו (שחקן חופשי, יוטה) אייברי בראדלי (טרייד, דטרויט), אמיר ג'ונסון (שחקן חופשי, פילדלפיה), קלי אוליניק (שחקן חופשי, מיאמי), ג'ראלד גרין, ג'יימס יאנג (לא הוחתמו מחדש), ג'ורדן מיקי (נחתך)
וואו, מאיפה מתחילים? בדרך כלל, קבוצות שמסיימות עם המאזן הטוב בקונפרנס לא משנות את פניהן בצורה כל כך דרמטית, אבל לסלטיקס היה את הלוקסוס לעשות זאת, ואחרי הרבה מאוד זמן שבו דני איינג' לא לחץ על הדק הטרייד, הוא עשה זאת בצורה כמעט חסרת תקדים.
אבל עוד לפני הטרייד הגדול של השנים האחרונות, לסלטיקס היה אחלה של קיץ. הם אמנם פספסו את הטריידים על פול ג'ורג' ועל ג'ימי באטלר, אבל עשו טרייד מספר ימים לפני הדראפט בו הם שלחו את הבחירה הראשונה בדראפט לפילדלפיה בתמורה לבחירה השלישית ולבחירה עתידית עסיסית (שתגיע או בדראפט 2018 מהלייקרס או בדראפט 2019 מסקרמנטו). בדראפט הם בחרו את ג'ייסון טייטום שנראה מצוין בליגת הקיץ, אבל גולת הכותרת של תחילת האוף-סיזן הייתה ההחתמה של גורדון הייוורד, מי שהיה כנראה הדג הכי שמן בפרי אייג'נסי הקיץ. הקשר בין הייוורד לסטיבנס ממכללת באטלר בהחלט עזר, אבל ההחתמה הזו הייתה עוד עדות לעבודה המצוינת שדני איינג' עשה. הייוורד עזב את יוטה, קבוצה מצוינת מאומנת להפליא, ובחר להצטרף לסלטיקס שנה לאחר שהורפורד עשה את אותה בחירה. אי אפשר להתעלם מההצלחות הללו וזה מאשש את התחושה שהסלטיקס הם יעד מועדף עבור שחקנים חופשיים, לא מעט בגלל סטיבנס ויכולות האימון שלו.
ההחתמה של הייוורד גבתה קורבנות ואייברי בראדלי היה אחד מהם. גם קלי אוליניק ואמיר ג'ונסון עזבו כי לא היה לסלטיקס את הכסף הדרוש כדי להחתים אותם מחדש, ובזה נראה שהמלאכה של הסלטיקס הסתיימה. הם הביאו כל מיני שחקנים שהם בחרו בדראפט בשנים קודמות ונראה היה שהם ממשיכים לשבת על בחירות הדראפט שלהם עד שיצוץ הרגע הנכון או השחקן הנכון או הטרייד הנכון.
בסוף יולי השחקן הזה צץ כאשר סאגת קיירי אירווינג פרצה לחיינו, ולמרות שמעולם לא היה טרייד בסדר גודל הזה בין שתי קבוצות שסיימו ראשונות באותו קונפרנס, למרות שאייזאה תומאס הפך לגיבור על בבוסטון אחרי הפלייאוף האחרון, למרות שקיירי אירווינג מעולם לא הוכיח את עצמו ללא לברון ג'יימס לצידו, דני איינג' החליט ללחוץ סוף סוף על ההדק והפך את הליגה להרבה יותר מעניינת, בטח כשהמשחק הראשון של העונה הוא קליבלנד מול בוסטון בקיו ארינה.
מה מי מו
חמישייה: קיירי אירווינג, מרכוס סמארט, גורדון הייוורד, מרכוס מוריס, אל הורפורד
ספסל: ג'ייסון טייטום, ג'יילן בראון, ארון ביינס, גרשון יבוזלה, טרי רוז'יר, סמי אוג'לייה, שיין לארקין, עבדל נאדר, דניאל תייס, אנדרו ווייט
מאמן: בראד סטיבנס, עונה 5 בליגה
מועמד לפריצה: ג'יילן בראון. מאוד מפתה להכניס לקטגוריה הזו את מרכוס סמארט, אבל אליו נגיע עוד מעט, אז ננצל את ההזדמנות וניתן את הכבוד לפוטנציאל של ג'יילן בראון. בראון הראה בחצי השני של העונה שעברה ניצוצות מלהיבים שמחייבים אותנו להתייחס אליו, בטח אם הוא יקלע קרוב ל-38% מהשלוש (כמו שהוא קלע אחרי פגרת האולסטאר בעונה שעברה) ובטח ובטח אם הוא יראה את האינטנסיביות ההגנתית שהוא הראה בפלייאוף. הנכס הגדול ביותר של בראון הוא הוורסטיליות שלו והיכולת שלו לשחק בכמה עמדות, כך שסביר להניח שנראה אותו גם לצד הייוורד בכל מיני קונסטלציות. יש לו סיכוי לא רע לתפוס אפילו מקום בחמישייה עד סיום העונה.
גולת הכותרת: איך קיירי אירווינג וגורדון הייורד ישתלבו. תמיד מרתק לראות כוכבים מחליפים מדים ומנסים למצוא את עצמם בקבוצה חדשה. קווין לאב בקליבלנד, קווין דוראנט בגולדן סטייט, כריס פול ביוסטון, פול ג'ורג' באוקלהומה סיטי. לבוסטון יש שניים כאלו שמגיעים מרקע שונה, עם סגנונות משחק שונים והרגלים שונים. זה יהיה אתגר אדיר עבור סטיבנס לרקוח סגנון משחק שיאפשר לשני הכוכבים הללו לחיות בדו-קיום בזמן שיותר מחצי מהרוסטר שלו מהעונה שעברה התחלף.
האקס פקטור: מרכוס סמארט. החשיבות של סמארט בסגל החדש של הסלטיקס היא גדולה מדי בשביל להתעלם ממנו לגמרי. הוא זה שאמור להשלים את קיירי אירווינג ולהוריד ממנו את העומס, בעיקר בחלק ההגנתי בו קיירי יותר מאותגר. עמדת הפוינט גארד היא העמדה העמוקה ביותר בליגה וכמעט מדי ערב הסלטיקס יפגשו מן העבר השני שחקן שיכריח את בראד סטיבנס להחביא את אירווינג איפשהו. בעונה שעברה הוא עשה את זה עם אייזאה תומאס, אבל אז היה לו את אייברי בראדלי, אחד השומרים הטובים בליגה. כעת סמארט נכנס לנעליים הגדולות הללו, ואם יתגלה שנעליים הללו גדולות ממידותיו, האתגר של סטיבנס יהפוך גדול אפילו יותר.
המפתח: הריבאונד. הסלטיקס היו אחת מקבוצות הריבאונד החלשות בליגה בעונה שעברה (לקחו רק 48.5% מהריבאונדים הפנויים, מקום 27 בליגה). השינויים שנעשו ברוסטר בקיץ לא ממש משפרים את הגזרה הזו. בראדלי, שהיה הריבאונדר המוביל של הקבוצה חוץ מהורפורד, עזב והחבר'ה החדשים שהגיעו הם לא ממש משאבות ריבאונדים. בפלייאוף היה אפשר לראות כמה החיסרון הזה הוא קריטי עבור הסלטיקס כאשר וושינגטון ושיקגו מיררו להם את החיים מתחת לסלים. זה יהיה תחום שהם יהיו חייבים לשפר אם הם רוצים להגיע לשלב הזה שנמצא מעבר ללברון ג'יימס.
ולכדור הבדולח
יהיו חבלי לידה בבוסטון, אי אפשר להתחמק מזה. זה לא פשוט לעשות אינטגרציה בין כל כך הרבה שחקנים חדשים, בטח כאלו שמגיעים עם מטען ציפיות גדול כל כך כמו קיירי והייוורד. למזלם של הסלטיקס, המזרח לא יברח להם וסטיבנס ימצא את הנוסחא שתמקסם את היכולות של כולם. התקרה של הסלטיקס גבוהה יותר משל כל קבוצה אחרת במזרח חוץ מלברון, ובסופו של דבר זה יתנקז, ככל הנראה, לאחת מסדרות הגמר האמוציונליות והמרתקות ביותר בהיסטוריה המודרנית של ה-NBA. 28:52, מקום 2 במזרח, הדחה בגמר המזרח.