נושאים חמים

הגיע זמנו של הכדורגל לכבד את אוהדיו, ולאפשר עזרים טכנולוגיים בשיפוט

אי אפשר לצפות מאוהדי הכדורגל לקבל בהשלמה טעויות שיפוט, כשהם יודעים שאפשר גם אחרת. אילן תמיר לא מבין איך ייתכן ששילוב של טכנולוגיה בתהליך השיפוט מתעכב, ועונה לשמרנים שחוששים מהשינוי

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
השופט ויקטור קסאי מרחיק את שחקן באיירן מינכן ארתורו וידאל (GettyImages)
החלטות שהכריעו את המשחק, וזאת לאו דווקא אשמתו של האיש עם המשרוקית. ריאל נגד באיירן (צילום: GettyImages)

רבעי גמר ליגת האלופות שהסתיימו אמש (רביעי) סיפקו חוויה עצומה ברמה המקצועית (גם אם זה פחות יפה לעין, המשמעת הטקטית של יובנטוס היא פשוט מרשימה), ברמה התקשורתית, התרבותית ובעיקר ברמה הרגשית.

ההתרגשות, הציפייה, האופוריה והאכזבה, הם רק חלק ממנעד הרגשות שעובר אוהד כדורגל במהלך 90 דקות בכל אחד מהמשחקים. במובן הזה, מדובר בחוויה פשוט גדולה מהחיים. המעבר המהיר בין רגשות כל כך קיצוניים, הלוך חזור ושוב ושוב, יכול בהחלט להתרחש בחיים "האמיתיים", אך להימתח על פני שנים ואולי אפילו על פני חיים שלמים. במגרש, הטירוף הזה והטלטלה הרגשית מנוקזים לכדי דקות ספורות. קפסולה רגשית מרוכזת של החיים ואולי עוד קצת יותר מזה.

ואולי דווקא בגלל זה, ומבלי להזכיר אפילו את ההשלכות הכלכליות והספורטיביות, שווה להתעכב שוב על סוגיית השיפוט. קשה להבין איך שילוב של טכנולוגיה בתהליך השיפוט מתעכב אפילו ביום אחד. הטכנולוגיה, מקובל לטעון, מייצרת תודעה. מרגע שהסביבה הטכנולוגית השתנתה ואפשרה לכל צופה לראות, באופן חד משמעי, כל מהלך במגרש, ברור שגם תודעת הביקורת תתפתח. אי אפשר לצפות יותר מאוהדים לקבל בהבנה טעויות שיפוט, כשהם יודעים שאפשר גם אחרת.

עוד בנושא

לא לשימוש במצלמות: מדוע השיטה של הפוטבול תהרוס את הכדורגל
"באיירן נשדדה": פיקה עוקץ, ראמוס עונה - סערה בעקבות טעויות השיפוט במשחק בין באיירן לריאטל מדריד
זעם במינכן: אופ"א לא תתחקר או תעניש את השופט ויקטור קסאי

הנבדל של שחקן ריאל מדריד כריסטיאנו רונאלדו (צילום מסך)
לא תמיד קוון יכול לראות בו זמנית את קו ההגנה האחרון ואת השנייה שבה יוצא הכדור מהרגל. רונאלדו כובש מנבדל, כולם ראו חוץ מהשופטים (צילום מסך)

ניתוחים מחקריים כבר הוכיחו שיש הרבה מאוד אירועים במגרש, למשל מצבי נבדל, שהשופט ועוזריו לא יכולים בכלל לראות - לא משנה איפה יעמדו, ומתוקף כך גם לא לשרוק נכון. זאת כנראה אחת הסיבות המרכזיות לכך ש- 10 אחוז משריקות השופט במשחק כדורגל, בממוצע, על פי מחקרים שנערכו בנושא, פשוט לא נכונות. במילים אחרות, יש כל הזמן טעויות שיפוט, היום בדיוק כמו בעבר. ההבדל המרכזי הוא שהיום המודעות אליהן הרבה יותר גדולה ולכן, הקבלה שלהם, כאילו הן חלק מהמשחק, היא פגיעה אמיתית בקהל ובמשחק. חוסר הבנה של המציאות, כמעט כמו ילד שעוצם את עיניו ובטוח שאף אחד לא רואה אותו.

על רקע זה, טענות המתנגדים נשמעות כמעט מגוחכות. הקלישאות שהטכנולוגיה תפגע בשטף המשחק או באותנטיות שלו, נשמעות בערך כמו סירוב להכניס מטוסים לשדה הקרב מכיוון שהם עושים רעש, או כמו סירוב לקבל את נוכחותן של רשתות חברתיות, שכבר הפכו מזמן לעובדה מוגמרת, בטענה שהאמת נמצאת רק אצל התקשורת הממוסדת.

איזה אותנטיות בדיוק מקדשים בטעויות שיפוט? "זה חלק מהמשחק"? להתייחס לטעויות כאילו זאת גזירת גורל או לכל הפחות חלק מהחוויה של המשחק, לא מתקבלת על הדעת. יש משהו יותר אותנטי מהאמת עצמה? ואם אפשר להגיע אליה בקלות ובמהירות, אז התשובה ברורה מאליה. די להביט בוויכוחים שמתנהלים אחרי כל שריקה גבולית כדי להבין שגם טענת השטף והזמן לא באמת רלוונטית לטיעון. מרגע שחסמי הקיבעון יוסרו, אפשר בקלות לאמץ טכניקות התערבות, כמו למשל בטניס, שאפילו יעצימו את החוויה של הקהל ובטח לא יפגעו בה. בחלק מהמקרים זה גם יחסוך זמן, והדבר היחיד שייפגע הוא המירוץ המגוחך של השחקנים אחרי השופט בכל שריקה.

למסורת בספורט יש תפקיד חשוב, אבל הניסיון להתעלם מהטכנולוגיה והתודעה בעקבותיו מזיק לענף ולאוהדיו. בדומה לענפי ספורט רבים שכבר התאימו עצמם למציאות החדשה (מספירת נקודות חדשה בכדורעף ועד להתערבות טכנולוגית בהחלטות שיפוט בענפים אחרים), הגיע זמנו של הכדורגל לכבד את אוהדיו.