בווידיאו: נפרדים מקווין גארנט הפורש
תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 49:33
סיימה את העונה: מקום 12 במזרח
אחרי שהתעלו על הציפיות ב-2013/14, עם מאזן 41:41 והופעת פלייאוף, האיילים ממילווקי מצאו את עצמם בטריטוריה לא מוכרת, כקבוצה "מבטיחה". הרכבת ירדה מהפסים פחות או יותר מיד לאחר מכן. ההגנה, שהייתה מהטובות בליגה, צנחה, הוותיקים שעזבו כדי לפנות מקום לצעירים התבררו כחשובים ביותר, בעוד שהצעירים עצמם התגלו כלא מוכנים בעליל. בהכללה גסה, ניתן לומר שאת הדקות של זאזא פטצ'וליה וג'ארד דאדלי, החליפו ג'אברי פארקר (שחזר מפציעה) וגרג מונרו, השחקן החופשי המוערך שהונחת בקיץ. השינוי הזה, שהיה אמור לדחוף את ההתקפה קדימה, רק דחף קדימה את ההתקפה של היריבות. צמד הווטרנים שימש כמנטורים לבאקס הצעירים, שסיימו את עונת 2014/15 במקום השני במדדי יעילות הגנתית. במובן מסוים, המאמן ג'ייסון קיד וצוותו החליפו את גלגלי העזר שלהם בצמד משקולות וציפו לתוצאות דומות. לראשונה מאז עונת 1976/77, הבאקס פתחו עם שלושה הפסדים מבשרי רעות. עד פגרת האולסטאר, מילווקי הצליחה לאבד כל סיכוי ריאלי להעפיל לפלייאוף, עם מאזן 33:22 וקשה היה לעכל את התפנית החדה כל כך.
אלא שאז קרה נס, שגם אם לא התבטא בניצחונות, בהחלט סימן מהפך לקבוצה הצנועה מוויסקונסין. קיד, בהחלטת אימון שתתברר כגורלית, נתן את הכדור לשחקן הכי טוב שלו, יאניס אנטטוקומפו, מהלך שזכה לכינוי "פוינט יאניס" ובבת אחת, זכינו לראות את הכישרון של היווני במלוא הדרו. גם עם הלו"ז לא היה הכי קשה, ההתקפה פרחה ובמחצית השנייה של העונה, היווני העמיד מספרים שלא נראו מעולם על גבי עונה שלמה 18.8 נקודות, 8.6 ריבאונדים, 7.2 אסיסטים וכמעט 2 חסימות ב-28 משחקים.
פארקר פרץ גם הוא והוכיח שלפחות בצד ההתקפי, יש לו מה למכור וכריס מידלטון היה הצלע היציבה ביותר מבין שלושת הכוכבים של הקבוצה והמשיך להוכיח שהוא השחקן הכי טוב שיצא מהטרייד של ברנדון נייט תמורת ברנדון ג'נינגס. אם אפשר לצאת מעודדים מעונה של 33 ניצחונות, זה כי יש תקווה לעתיד טוב יותר.
מחממים את הפרקט 2016/17
קליבלנד רוצה עוד תואר: כמה כוח נשאר ללברון אחרי השיא אשתקד?
אינדיאנה בונה על ג'ורג' ומיילס: הספלאש בראדרס של המזרח?
שיקגו נראתה בכיוון הנכון, אבל אז הגיעו רונדו ודויין וייד
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: מת'יו דלבדובה, מירזה טלטוביץ', מייקל ביסלי, ת'ון מייקר (רוקי), ג'ייסון טרי, מלקולם ברוגדון (רוקי)
עזבו: ג'ארד בייליס, גריוויס ואסקז, או ג'יי מאיו, טיילר אניס, ג'וני או'בריאנט, דמיאן אינגליס
נתחיל מהסוף (כמעט), בדיווח של אדריאן ווז'נאוסקי, "ווז'-בומב" בעגה, שהתקבל באמצע ספטמבר. הבאקס הטילו כישוף על אנטטוקומפו או משהו כזה ושידלו את הכוכב העולה שלהם לחתום על הארכת חוזה לארבע שנים, בעבור 100 מיליון דולר. קשה להתלונן על סכום כזה, אבל אסור לתת לו לבלבל איש. אנטטוקומפו משאיר על השולחן משהו כמו 35-40 מיליון דולר ולא כי הוא חייב. דראפט 2013 הוא דראפט משונה, עם שחקנים מעוררי מחלוקת, אך השיחות על ההארכה של הגריק פריק היו אמורות להיות הפשוטות מכולן:
"יאניס, רוצה את המקסימום לחמש שנים?"
"כן."
"קול, בוא נאכל משהו, מי רעב?"
איך שלא הופכים את זה, מדובר בניצחון ענק לבאקס. מעבר לפן הכלכלי, ההנחה שנתן השחקן לקבוצה עשויה להתברר כמשמעותית גם בפן המקצועי. שאר הקיץ של הקבוצה כבר היה יותר שנוי במחלוקת ואם לא די בכך, הרי שבשבוע האחרון של ספטמבר, הקבוצה קיבלה בשורות מצערות: מידלטון קרע את גיד הברך במהלך אימון, ינותח וייעדר כשישה חודשים. מידלטון היה החוליה היציבה ביותר בקבוצה, הוא משחק בעמדה הכי רדודה מבחינת כישרון והקליעה שלו מבחוץ קריטית עבור כל מה שהבאקס מקווים לעשות בעונה הבאה, כך שמדובר במכה רצינית.
בדראפט הקבוצה החליטה להמר על הפוטנציאל הגלום בת'ון מייקר, כאשר בחרה אותו 15-30 מקומות מעל לתחזיות, במקום העשירי בדראפט. שאלות על גילו של מייקר, שעלה לאוסטרליה מסודן בגיל שש, הובילו אותו להצהיר ואף לפרסם הוכחות שהוא בן 19. ברמה מקצועית, מדובר בביגמן גבוה ואתלטי, שלא נח לרגע על המגרש ויכול, עם קצת ליטוש, להתברר כשחקן חמישייה בבוא העת.
הבאקס היו אקטיביים גם בשוק השחקנים החופשיים. מת'יו דלבדובה התפתה לעזוב את האלופה בעבור 38 מיליון דולר לארבע שנים וינסה להצדיק את החוזה הנדיב בשיטה שהולמת את כישוריו באופן מושלם. מירזה טלטוביץ' עקר מפיניקס וההתקפה החנוקה של הבאקס זקוקה לריווח, שהבוסני אמור לספק לה תמורת 31.5 מיליון לשלוש שנים. היכולת של טלטוביץ' לפתוח את המשחק ללא כדור היא כזו שיש לה מעט מתחרים בליגה, בטח בהשוואה לעמדה שלו. אחד הנשקים האפקטיביים ביותר של האיילים יהיה שלשות שלו במעבר, במיוחד כשאנטטוקומפו מוריד את ריבאונד ההגנה ושועט קדימה מול מיס-מאצ'ים מפוחדים של היריבה. לקראת סוף ספטמבר, הבאקס ויתרו בטרייד עם יוסטון על הרכז טיילר אניס בתמורה למייקל ביזלי, שלא פותר את הבעיות בעמדת הקלע, אך היכולת שלו לייצר נקודות עשויה להתברר כמועילה מהספסל. עם ביזלי השאלה תמיד הייתה לא האם הוא יכול, אלא האם רוצה?
בקבוצה נתנו לג'ארד בייליס לחתום על חוזה יקר מדי בפילדלפיה ואו.ג'יי מאיו, שהיה אמור להיות "ג'ורדן הבא" כתיכוניסט, הושעה מהליגה לשנתיים אחרי שנתפס משתמש בחומרים אסורים. בהיעדר שוטינג-גארד ראוי במקומם ובהתחשב בפציעה של מידלטון, שהיה אמור להמשיך לבלות את מירב זמנו בעמדה, הבאקס יקוו שנשאר לג'ייסון טרי הוותיק משהו בטנק. טרי הגיע בשביל לסתום חורים נוספים ברוטציה, אך כנראה יראה זמן פרקט במציאות החדשה. ויש עוד: מיילס פלאמלי הוחתם לפתע לארבע שנים תמורת 50 מיליון דולר. כשחקן חופשי מוגבל, פלאמלי ממש לא זכה להצעות בסכומים הללו כנראה והיינו ממשיכים לדבר עליו, אם לא ההארכה של אנטטוקומפו, שהגיעה אחריו.
מה מי מו
חמישייה: מת'יו דלבדובה, כריס מידלטון/ראשאד וון (עד שמידלטון יחזור), ג'בארי פארקר, יאניס אנטטוקומפו, גרג מונרו.
ספסל: מירזה טלטוביץ', מיילס פלאמלי, מייקל קרטר וויליאמס, ג'ון הנסון, מייקל ביזלי, ת'ון מייקר, ג'ייסון טרי, טיילר אניס, ראשרד וון, מלקולם ברוגדון, סטיב נובאק.
מאמן: ג'ייסון קיד, עונה רביעית כמאמן ראשי, שלישית במילווקי, מאזן 128:118.
מועמד לפריצה: יאניס אנטטוקומפו. כמדי שנה, כך נדמה, אנו שוקלים להכניס אל המשבצת הזו את הגריק-פריק. נכון לעכשיו הוא לא מאכזב. הצעדים המטאפוריים שהיווני עושה בהתפתחות שלו כשחקן, גדולים לא פחות מהצעדים הלא-מטאפוריים שהוא עושה על המגרש. בכל הקשור לדיון על עמדת הרכז, נצנן טיפה את ההתלהבות. פוינט-יאניס, על אף כל ההייפ בתור הרכז הגבוה בהיסטוריה, הוא לא יותר רכז מלברון ג'יימס או ג'יימס הארדן. מה שכן, השינוי הופך את הקליעה הבעייתית של אנטטוקומפו להרבה פחות בעייתית והיא כבר לא חוצצת בינו ובין מעמד של כוכב על. בגיל 21, השחקן שהחל כמהגר נטול כל, שווה 100 מיליון דולר אחרי הנחה ואמור לשחזר משהו מהקסם של סיום העונה שעברה ולהיות הראשון שמייצג את הקבוצה באולסטאר מאז מייקל רד.
מועמד לדעיכה: מייקל קרטר וויליאמס. נדמה שאפילו בקבוצה כבר הפסיקו להאמין בו. אף אחד בהנהלה או בצוות האימון לא בונה עליו ומעתה, יהיה עליו להוכיח שמקומו על המגרש בכל רגע שהוא מקבל שם. הבאתו של דלבדובה, אולי ההפך המושלם מקרטר וויליאמס במונחי כדורסל, תקצץ לבדה מהתפקיד של הרכז הארוך, אך לכך ניתן להוסיף גם את ייעודו של אנטטוקומפו כעושה משחק והבאת גארדים נוספים, בעלי קליעה אמינה יותר משלו, דוגמת טרי וברוגדון. הוא כמובן לא יעלה אבק על המדף, אך צפו העונה לעוד פרק מאכזב בספר של הפוינט-גארד מסיריקיוז.
אקס-פקטור: גרג מונרו/התמורה בטרייד על גרג מונרו. הסנטר מג'ורג'יה הגיע בקול תרומה רמה בקיץ שעבר וכבר אחרי עונה אחת גרם לכל מי שהילל את ההחתמה להראות טיפשי במיוחד. בהתקפה הוא דווקא נתן את המספרים להם התרגלנו ביעילות יחסית, אך ההגנה הפכה אותו למעמסה והרצון של הקבוצה להעביר אותו הוא כבר מזמן לא סוד. למונרו אופציית יציאה מחוזהו בתום העונה, כך שקשה להאמין שהוא יסכים לעלות מהספסל, מה שאולי יהיה התפקיד הכי מתאים עבורו, אך אם מילווקי תצליח לקבל עבורו משהו, יכול להיות שהפאזל יתחיל להתחבר לסגל המשונה.
ולכדור הבדולח
תסריט אופטימי: מידלטון חוזר מוקדם מהצפוי וכל אחד מהשלישייה הגדולה משלים עונה של 20 נקודות למשחק או יותר. הבאקס שמים את העונה האחרונה מאחוריהם, מקטלגים אותה בתור גליץ' בתוכנה וההגנה חוזרת לטופ-5. במזרח המבולבל, כל רצף של ארבעה ניצחונות מקפיץ אותך מקום בטבלה והאיילים משתחלים לפלייאוף מהמקום השישי. 36:46, והפסד בשיניים 4:3 בסיבוב הראשון.
תסריט פסימי: אנטטוקומפו מלהטט, אבל אין מי שיתמוך. ההגנה לא משתפרת, מידלטון חוזר חלוד למחצית השנייה של העונה ומתברר ששלושת השחקנים הכי טובים של הקבוצה צריכים לשחק בעמדת הסמול פורוורד כדי להצליח. בהגנה, פארקר ממשיך להראות כמו פוסטר בגודל טבעי של עצמו ובהתקפה הוא דורך על הגריק-פריק ועל מידלטון. קיד לא מוצא הרכבים שמצליחים להיות חיוביים בשני צידי המגרש. אין טרייד על מונרו שמתעצבן. משבר קבוצתי בפברואר גורר את הקבוצה למצולות, 52:30, מקום 13 במזרח.
תחזית: אנטטוקומפו ימשיך להראות כמו מוטציה של אנדריי קירילנקו, פארקר ימשיך להתקדם כסקורר ופחות כשומר וההגנה פשוט לא יכולה להראות גרוע כל-כך עונה נוספת. הפציעה של מידלטון תתברר במשמעותית וכנראה תעלה לקבוצה במלחמה על מקום בפלייאוף. 43:39, מקום עשירי.