מחממים את הפרקט 2016/17

לא קלעו למטרה: לקראת פתיחת עונת 2016/17 של שיקגו בולס

אחרי כישלון אדיר ופספוס הפלייאוף בעונה הקודמת, לרגע נדמה היה שבעיר הרוחות בונים מחדש כמו שצריך, אבל פתאום הם החתימו דווקא את דוויין וייד ורייג'ון רונדו והפכו לקבוצת הקליעה הכי מאותגרת בליגה. לא ברור אם, ואיך הסגל הזה מסוגל לייצר משהו, אבל מי יודע

יובל עוז
26/09/2016
עריכה: מרום שפיצר

בווידיאו: נפרדים מקווין גארנט הפורש

עוד בוואלה!

אפילו הפסקה ליום אחד מסוכנת: כיצד נראים חייה של מושתלת כליה?

בשיתוף האגודה לזכויות החולה

תקציר הפרקים הקודמים

מאזן בעונה שעברה: 40:42

סיימה את העונה: מקום תשיעי במזרח (מחוץ לפלייאוף)

היו הרבה קבוצות מאכזבות בעונת 2015/16, אבל שיקגו נתנה פייט רציני לכל אחת מהן במאבק על התואר השלילי. קצת קשה להאמין עכשיו, אך הבולס הם הקבוצה היחידה במזרח שהובילה על קליבלנד בסדרת פלייאוף בשנתיים האחרונות. זה קרה אי שם ב-2015, אחרי סל ענק של דרק רוז, כשדייוויד בלאט עוד היה חלק מהקאבס. מאותו רגע, לברון ג'יימס השתלט על הסדרה ומאז הכול התפרק באילינוי. טום ת'יבודו פוטר, פרד הויברג הוקפץ מאיווה במקומו והצפי היה שהוא ישמר את הבסיס ההגנתי המצוין שת'יבס בנה ויכניס קצת קצב ויצירתיות להתקפה.

בפועל, קרה בדיוק ההפך. ההתקפה של הבולס נחלשה תחת הויברג (102.1 נק' ל-100 פוזשנים ב-2015/16 לעומת 104.7 נק' ב-2014/15) ואם זה לא מספיק, ההגנה הדרדרה אף היא (103.8 נק' ל-100 פוזשנים לעומת 101.5 נק'). חוץ מפיניקס, שיקגו הייתה הקבוצה שנפלה הכי חזק ב-Net Rating שלה ביחס לעונה שעברה (נפילה של 5.1 נק' ל-100 פוזשנים).

יש לכך הסברים. למשל, הפציעה של רוז בארובת העין, ערב פתיחת העונה או התיאום הבעייתי בינו לבין באטלר. חוסר הכריזמה והניסיון של הויברג, ההיעדרות של ג'ואקים נואה מרוב העונה שפגעה בהגנה ועוד ובסופו של דבר, כל המרכיבים הללו התחברו יחד לסערה המושלמת, שהשאירה את אחת הפייבוריטיות לגמר המזרח מחוץ לפלייאוף וגרמה לקיץ סוער בעיר הרוחות.

מחממים את הפרקט 2016/17

קליבלנד רוצה עוד תואר: כמה כוח נשאר ללברון אחרי השיא אשתקד?
אינדיאנה בונה על ג'ורג' ומיילס: הספלאש בראדרס של המזרח?

הפציעה שלו הייתה רק אחד הגורמים להתרסקות. רוז(צילום: AP)

אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון

באו: רייג'ון רונדו (שחקן חופשי, סקרמנטו), דוויין ווייד (שחקן חופשי, מיאמי), רובין לופז, ג'ריאן גראנט (טרייד, ניו יורק), אייזיאה כנען (שחקן חופשי, פילדלפיה), ספנסר דינווידי (טרייד, דטרויט), דנזל וולנטיין, פול זיפסר (דראפט)

עזבו: פאו גאסול (שחקן חופשי, סן אנטוניו), ג'ואקים נואה (שחקן חופשי, ניו יורק), דרק רוז, ג'סטין הולידיי (טרייד, ניו יורק), ארון ברוקס (שחקן חופשי, אינדיאנה), איטוון מור (שחקן חופשי, ניו אורלינס), קמרון ביירסטו (טרייד, דטרויט), מייק דאנליבי (טרייד, קליבלנד)

הבולס החלו לפעול יחסית מוקדם בקיץ ואחרי שנים של אכזבות ושברון לב, נפרדו מדרק רוז. ה-MVP לשעבר נשלח לניקס, תמורת כל מיני שחקנים חביבים, ג'ואקים נואה עזב קצת אחריו וגם פאו גאסול פיזר רמזים עבים שלא יחזור. בשלב הזה, נדמה היה שהבולס מפנים את הבמה לג'ימי באטלר ומעבירים את אור הזרקורים מרוז למי שהתבשל במשך שנים וכעת מוכן לתפקיד הגו-טו-גאי. נדמה היה שהם מוכנים לתת להויברג הזדמנות אמיתית, עם סגל צעיר ומודרני.

ואז הם החתימו את רונדו ו-וייד.

ההחתמות הללו עדיין גורמות לפרשנים לגרד בראשם. אין עוררין על הכשרון של השניים, אבל ההתאמה שלהם, לחוד ובמיוחד ביחד, לסגל, היא סימן שאלה ענק, שקשה לראות איך המאמן עם המבט החלול הופך לסימן קריאה. רמת האינטליגנציה בקו האחורי צפויה להיות גבוהה, אבל רמת הקליעה תהיה כנראה עמוק מתחת למפלס התחתון. וייד ורונדו קלעו יחד בעונה שעברה 69 שלשות בלבד, ב-32.2 אחוזי דיוק ולמרות שראיית המשחק והניסיון שלהם יאפשרו להם לגרד נקודות ששחקנים אחרים לא מסוגלים לפנטז עליהן אפילו, המשימה הפשוטה של "לשים את הכדור בסל" עלולה להתגלות כמסובכת ולא נעימה לצפייה.

ואז וייד חתם, וגם רונדו(צילום: רויטרס)

מה מי מו

חמישייה: רייג'ון רונדו, דוויין וייד, ג'ימי באטלר, ניקולה מירוטיץ', רובין לופז

ספסל: בובי פורטיס, דאג מקדרמוט, ג'ריאן גראנט, אייזיאה כנען, כריסטיאנו פליסיו, טוני סנל, טאג' גיבסון, דנזל וולנטיין, פול זיפסר, ספנסר דינווידי

מאמן: פרד הויברג (עונה שנייה)

מועמד לפריצה: בובי פורטיס. הפורוורד המגוון החל להצית את הדימיון כבר בעונה שעברה ואף זכה בשל כך להאשטג בטוויטר (#FreePortis), אולם העומס בקו הקדמי מנע ממנו לקבל תפקיד משמעותי. אחרי העזיבה של גאסול ונואה, לפורטיס תהיה הזדמנות לשחק הרבה יותר דקות ונראה שהוא מוכן למשימה. בליגת הקיץ הוא הוביל את הבולס לזכייה, עם מספרים מרשימים מאוד (17.3 נקודות, 9.4 ריבאונדים, 1.1 אסיסטים, 1.4 חטיפות, 49 אחוז מהשדה ו-41.7 אחוז מהשלוש) ובעונה כמו זו, בה שיקגו תשווע לכל שחקן שיכול טיפה לרווח את המשחק ולהיות פקטור בשני צידי המגרש, הוא יכול לפרוח.

מועמד לדעיכה: רייג'ון רונדו. קשה לחשוב לאן רונדו עוד יכול לדעוך אחרי שנה וחצי נוראית. לפני קצת יותר משנה הוא "פוטר" מדאלאס במהלך הפלייאוף, כשהתבקש לא להגיע יותר למשחקים עם תירוץ של פציעה. בעונה שלאחר מכן, בסקרמנטו המאניה-דפרסית, הוא אמנם הוביל את הליגה באסיסטים, אבל הקבוצה הייתה טובה יותר כאשר הוא היה על הספסל והוא אף הסתבך בעקבות אמירות הומופוביות לאחד משופטי הליגה שיצא מהארון. מהפכת השלשות הגיעה בזמן לא טוב בקריירה של רונדו ומבליטה את החסרונות שלו כל כך, עד שגם ראיית המשחק הפנומנלית והמומחיות ב"ארבע בשורה" לא מלהיבים אף אחד. בקבוצה עם סוללת קלעים שיכולים לרווח את המשחק ולפתוח זוויות מסירה דרכן הוא יוכל להשחיל את הכדור בגאונות, הוא עוד יכול היה להיות שימושי, אולם בבולס הנוכחיים, אולי הקבוצה הכי מאותגרת מבחינת קליעה בליגה, הנוכחות שלו היא מתכון לאסון. סביר להניח שזמן קצר אחרי פתיחת העונה הויברג כבר יחפש פתרונות שיספקו יותר ריווח וקליעה. את באטלר הוא לא יוציא מהחמישייה, כנראה שגם לא את יקיר העיר וייד, כך שרונדו הוא המועמד הטבעי להפוך לשעיר לעזאזל של הבנייה המוזרה של הבולס.

אקס פקטור: ההתאמה בין וייד לבאטלר, לרונדו, להויברג. כאמור, המתמטיקה אומרת שהשילוב הזה נועד לכישלון, אולם יש בו גם המון שכל וקצת פיקנטריה (וייד ובאטלר שיחקו באותו קולג'). אם איכשהו השכל יגבור על ההיגיון, אולי לבולס יש סיכוי להפוך לשלם שגדול מסך חלקיו, אולם בדרך כלל המספרים לא משקרים וכאשר ההפסדים יערמו, הקשר הזה עלול להפוך לקשר גורדי והעונה של הבולס תהיה מסויטת.

איך השילוב המשונה הזה יעבוד? באטלר(צילום: GettyImages)

ולכדור הבדולח

תסריט אופטימי: רונדו חוזר עם יד משופרת מהשלוש ורצון להזכיר שפעם הוא היה אחד מחמשת הרכזים הטובים בליגה, וייד משחזר את היכולת מהפלייאוף האחרון ובאטלר קופץ עוד מדרגה. הויברג מתגלה כ-Late Bloomer ובונה התקפה מלאת תנועה, שמעלימה את בעיית הקליעה וממקסמת את האינטלגנציה של השחקנים שלו על הפרקט. גיבסון, פורטיס, פליסיו, גראנט ומקדרמוט מובילים את הספסל הטוב בליגה והבולס מסיימים במקום הרביעי במזרח, בזמן שרוז מסיים את העונה אחרי שעתיים בניקס בגלל פציעה בתנוך אוזן ימין.

תסריט פסימי: רונדו מוביל את הקבוצה באחוזי קליעה, וייד מנצל את החזרה לשיקגו להתעסקות יתר בעניינים משפחתיים ובאטלר לא נוגע בכדור בהתקפה. הויברג לא מגלה שום סימני שיפור מעונת הרוקי שלו וכדי להוסיף חטא על פשע, ממשיך לתת יותר מדי דקות לרובין לופז ורונדו על חשבון פורטיס וגראנט. הבולס הם הבעלים הלא גאים של ההתקפה הגרועה בליגה ובאמצע העונה באטלר ורונדו רבים על הפרקט כדי לסמל את השנה הגרועה ביותר של הבולס מאז שרוז נבחר בדראפט, עם המקום ה-13 במזרח, כשרק ברוקלין ופילדלפיה מאחוריהם.

תחזית: הבעיות, במיוחד בקליעה, רציניות. זה שיש סגל יחסית נוצץ, עם קרוב ל-20 הופעות אולסטאר משותפות, לא ממש הולך לשנות כשההגנות יסתמו את הצבע. הויברג לא נראה כרגע כמי שמסוגל להמציא את הכדורסל מחדש עם הסגל המוזר ובמזרח של השנה, בו 13 קבוצות מתמודדות על שמונה מקומות, הבעיות של הבולס יקשו על חזרה לפלייאוף. 43:39, מקום 10 במזרח.

  • שיקגו בולס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully