תחקיר וואלה! ספורט: השדים מאשקלון

האזינו לעימות האלים בין פרוספר אזגי וצ'יקו מגיה לסוכן השחקנים שרון חלבי

את מה שעבר באחד האימונים אורי מגבו, שהושאל מאשדוד להפועל אשקלון בינואר של העונה שעברה, ספק אם הוא ישכח כל חייו. אחרי שלדבריו ניסו לקצץ לו בשכר במשך מספר חודשים ואף לקחת לו את הדירה שהושכרה בשבילו, באשקלון הגיעו לפתרון קסמים. באחד האימונים פנה אליו מנכ"ל הקבוצה, צ'יקו מגיה, וביקש ממנו את המפתחות לרכב שקיבל, בטענה שהוא לא נכלל בהסכם עמו. מגבו ההמום השיב למגיה: "איך אני אחזור הביתה? אני לא יכול להחזיר את האוטו". אחרי דין ודברים בין השניים, סירב השחקן לדרישת המנכ"ל, התלבש, והצטרף לאימון יחד עם יתר חבריו.

בסיום האימון חזר מגבו לחדר ההלבשה, ולהפתעתו גילה כי תיקו נפתח ושהמפתחות של המכונית נלקחו משם. מגבו מיהר לחנייה וראה שרכבו נעלם (וגם מגיה לא נראה באזור). אך זה רק חלק בסיפור של המגן. "כשהם ראו שאין מאבקי ירידה באותה עונה, אמרו לי 'תוותר על 50 אחוז ממה שתקבל'", נשבר מגבו השבוע וסיפר. "אנחנו בפלייאוף אמצעי ולא צריכים אותך יותר. הם ביקשו ממני להחזיר את הצ'קים של הדירה המושכרת ואמרו לי שיביאו לי חדשים במקום, אבל לא הסכמתי. הם רצו שאני אחזיר להם את האוטו, שהיה בהסכם איתם אבל לא בחוזה, ולא הסכמתי, עד שלקחו לי אותו בכוח.

"זה קרה גם למאור זוהר, למאור אסור, לאמייה טגה, לאושרי גיטא ולעוד שחקנים. הם איימו עליי שאני אצטרך לבוא לאימונים אישיים בשש בבוקר ויעמידו אותי לוועדת משמעת, אבל אז כבר אריה אלטר מארגון השחקנים התערב ועזר לי. לי, לטגה, למאור אסור ומאור זוהר היה אסור להתאמן עם הקבוצה אלא לחוד, ואנחנו שחקני הרכב. מה שמצחיק זה שפרוספר כאילו יוצא נקי. הוא נותן את כל ההוראות לצ'יקו מגיה שיעשה את הבאלגן".

זו רק דוגמה קטנה לנעשה בממלכת אזגי באשקלון. למרות שיצא בעונש מינימלי מההתנהגות הגזענית שלו כלפיי אוסיי מאולי, חשוב להבין מה קורה בקבוצה הזו. מה קורה מתחת לפני השטח בתופעה שההתאחדות לכדורגל לא עושה מספיק למיגורה. הסיפור של מגבו הוא לא היחיד. יחד איתו עברו בדיוק את אותו הסרט בעונה שעברה שחקנים נוספים. אבל זהו רק קצה הקרחון. גורמים רבים במועדון טוענים כי הוא נגוע בהתנהלות פסולה, יחס מחפיר, היעדר ניקיון כפיים והתנהלות חשוכה שעברה מזמן מהעולם. בימים בהם לימור לבנת מדברת על שינויים במבנה הכדורגל והחמרת התנאים לבעלות על קבוצות, נראה כי פרוספר אזגי והפועל אשקלון הם הדוגמה המובהקת לבעיה שנוצרה בכדורגל המתכלה שלנו.

לפני הכל, חשוב להבין כיצד אזגי הגיע לשמש כבעלים של הקבוצה מהדרום. ב-2004 מונה להפועל אשקלון מפרק, ושלוש קבוצות עסקים שונות הגיעו לבית המשפט בכדי לקבל את הקבוצה. אחת הייתה שייכת לעירייה ובראשה עמד היו"ר דאז אריה הלשטוק, השנייה בראשות פרוספר אזגי והשלישית בראשותה של צעירה אלמונית בשם שרון חבזי. אזגי לא באמת יכול היה לקבל את הקבוצה - העובדה כי ישב בכלא בעבר ובעיות עם מנהל מקרקעי ישראל בנוגע לכריית החול המפורסמת מנעו ממנו לקחת את המועדון מבית המשפט, וקבוצתו העבירה את התמיכה לזאת של חבזי. מבחינת רובם היה מדובר בתרגיל שקוף, שכן אזגי היה נשוי לאחותה של חבזי, וברור לכל היה כי פרוספר יהיה הבוס וחבזי תשמש רק כחותמת גומי. אזגי הכחיש והתחייב בפני בית המשפט כי יהיה ספונסר בלבד, ובית המשפט הסכים ונתן את הקבוצה לחבזי. ב-2005 האידיליה התפוצצה. אשתו של אזגי התלוננה במשטרה כי הותקפה על ידי בעלה ואזגי נעצר. הוא קיבל צו האוסר עליו להתקרב לביתו באשקלון, הנישואים שלו התפרקו ושרון חבזי הבינה כי הסתיים הפרק שלה בכדורגל הישראלי.

אזגי עדיין לא יכול היה לעמוד בראש הקבוצה והיה חייב להישאר כספונסר. מי שהועמד בראש הקבוצה על הנייר היה חברו מרדכי דאודי, שעד היום רשום כבעל זכות החתימה של המועדון בהתאחדות לכדורגל. בפועל מי שבאמת ניהל ומנהל את אשקלון זה בעיקר איש אחד, פרוספר אזגי. גם בימים אלה, בהם ראש העיר העביר תמיכה בתנאי שאזגי יהיה רחוק מהמועדון. על אף שלעמדת היו"ר שובץ פרוספר ועקנין, כולם באשקלון יודעים מי מושך בחוטים ומי מנהל את העניינים.

כאשר עלתה הפועל אשקלון לליגת העל, היא צירפה בתחילת העונה לשורותיה את הקשר אריק ניירקו. אשרת השהייה שלו הייתה אשרת תייר לשלושה חודשים בלבד ולא חודשה כמתחייב, על אף שחתם על חוזהו לעונה. לאחר מספר שבועות החליטו באשקלון לשחרר את השחקן, וניירקו קיבל הצעה מהפועל רעננה. את מה שהיה לו בהמשך הוא זוכר היטב: "פניתי אליהם כדי שיטפלו בוויזה, ואמרו לי שהם עושים את זה, אבל לא עשו כלום. הזמן עבר, ובלי שידעתי הגעתי למצב שהייתי כאן לא חוקי. הגיעו אליי הביתה ורצו לקחת אותי למעצר, ורק כמה אנשים טובים שהכרתי כאן דאגו להסדיר את זה יחד עם רעננה. גם סטיבן אהורלו ואריק גאו שיחקו בישראל עם אשרת תייר ולא יכלו לעזוב את ישראל באמצע. מי שעזב בסוף העונה לא יכול לחזור".

לטענת מקורות שדיברנו איתם לתחקיר, לא מדובר כאן במקרה חד פעמי. לא פעם אשקלון פשוט מביאה שחקנים לארץ, משלמת עבורם אשרת תייר לשלושה חודשים, מחתימה את השחקן, אך לא מחדשת את הוויזה וחוסכת אלפי שקלים. עם ניירקו הגיע לאשקלון גם אריק גאו. לגאו לא אישרו לעזוב את הארץ באותה שנה היות שלא הייתה לו ויזה. כשהוא עזב בסיום העונה היה ברור לו שלא יוכל לחזור. בתחילת העונה שעברה סיכמה בני סכנין עם אריק גאו, אך הוא אמר לראשי הקבוצה שיצטרכו להסדיר את עניין הוויזה מול הפועל אשקלון. באשקלון לא היה עם מי לדבר, וסכנין שילמה את הקנס בגובה 5,000 שקל עבור השחקן בשל העובדה ששהה כאן בצורה בלתי חוקית.

עם השוער סטיבן אהורלו היה סיפור אחר לגמרי. אהורלו זכור כשחקן שהתראיין לוואלה! ספורט וסיפר על כך שאזגי הגיע אליו הביתה, עיקם לו את האצבע וניסה להכריח אותו לשחק פצוע במשחק האחרון של העונה בליגת העל. אהורלו, בעונה בה שיחק, קיבל בחודש ינואר אישור מהמאמן גיא עזורי לצאת לחופשת מולדת של כמה ימים. רק שהמאמן לא ידע שהשחקן נמצא על אשרת תייר, ובמידה וייצא, לא בטוח שיוכל לחזור. אהורלו מספר היום: "לא הבנתי על מה הרעש. ביקשתי לצאת לחופשה של כמה ימים כי היה לי בן משפחה חולה. המאמן אישר לי ופתאום כשרציתי לחזור התברר שאין לי ויזה ולא חידשו אותה. באשקלון שילמו את מה שצריך, אבל הורידו לי את זה מהשכר וקנסו אותי על זה שיצאתי בלי אישור למרות שהיה לי אישור".

וזה לא נגמר באהורלו. דרקו לובריץ' שיחק שנתיים באשקלון. הוא מתאר בדיוק את אותה דרך פעולה. לובריץ': "זאת הפועל אשקלון ופרוספר. בשנה הראשונה לא הייתה לי ויזה, אבל הם שילמו הכל ברגע שהם רצו אותי לשנה השנייה. שיחקתי בלי ויזה, וכשיצאתי אמרו לי שיהיו לי בעיות אם ארצה לחזור. גם לסואד פילקוביץ' הייתה את אותה הבעיה". סואד פילקוביץ' הוא שחקן נבחרת סלובניה לשעבר בעל הופעות בנבחרת במונדיאל 2010. הוא הגיע בינואר של אותה עונה בה שיחקה אשקלון בליגת העל והתוודע גם הוא לסנאריו. פילקוביץ': "סגרתי איתם לחמישה חודשים, אבל מהר מאוד התברר שפרוספר לא מתכוון לעמוד בכל מה שהבטיח לי. מהר מאוד זה הגיע לתביעות מולם, כי אני לא פראייר ועברתי כמה דברים בקריירה. יש שם בעיות עם הרבה שחקנים זרים וישראלים ואני תובע את מה שמגיע לי. זה כלום, יש הרבה בעיות שם. כשחתמתי הם היו צריכים לסדר לי ויזה שאוכל להישאר יותר משלושה חודשים של אשרת תייר, אבל הם לא עשו את זה. כשהגעתי לשדה התעופה נתנו לי חותמת שחורה שאני לא יכול להיכנס לישראל בגלל שהייתי מעבר לזמן וזה לא חוקי, ופרוספר חושב שאני לא יכול לחזור לישראל לתבוע את הכסף שלי. לא קיבלתי את רוב הכסף שעבורו שיחקתי. אבל זה לא הכסף אלא העיקרון".

במשרד האוכלוסין וההגירה גם אישרו כי למספר גדול של שחקנים לא היה אשרת עבודה באשקלון ונראה כי בעקבות הממצאים תיפתח חקירה בעניין. סבין חדד, דוברת משרד האוכלוסין וההגירה: "כל זר שמגיע לישראל לעבוד בכל תחום עבודה לרבות בתחום הספורט נדרש להסדיר יחד עם הקבוצה את אשרת עבודתו. אשרת עבודה הנה שמית, כלומר האישור הוא מול מעסיק ספציפי, ואם נעשו צעדים הנוגדים את החוקים והנהלים הם בהחלט ייבדקו. בעקבות הכתבה המשרד יבדוק את הנושא מקרוב. אם תידרש, תיפתח חקירה בנושא".

מעבר לאשרות התייר והעבירות על החוק, אולי ההתנהלות החמורה ביותר נוגעת ליחס לו זכו הזרים האפריקאים בקבוצה. בחודש שעבר יצא מנכ"ל אשקלון צ'יקו מגיה לגאנה. מטרת הטיסה: לנסות ולשכנע את אוסיי מאולי לחזור ארצה. כן, כן, אותו אוסיי מאולי שסיפר שהושפל באותה שיחה עם אזגי ומגיה, ספג הערות גזעניות ועבר כל כך הרבה תלאות במועדון. פתאום הוא רצוי מאוד באשקלון נוכח מצבה. מאולי עשוי לחזור, לאור העובדה שכרגע הוא מושבת מכדורגל. החלוץ תובע שחרור מהקבוצה בטענה כי רימו אותו והוא הוחתם על חוזה לשלוש שנים כאשר החוזה לשנה אחת הוא באנגלית ולשנתיים נוספות בעברית. השחקן טוען כי היה בטוח כי זה תרגום של החוזה ולכן לא מוכן לחזור ארצה. אשקלון ונציגי השחקן מנסים למצוא פתרונות, אך היחס למאולי הוא רק סמלי לטיפול במספר לא מבוטל של זרים שהגיעו לאשקלון מאפריקה.

אהורלו שוטח עוד קצת מהסיפור: "מישהו דיבר על כך שאנחנו היינו שלושה בדירה אחת, אני ניירקו ואריק גאו? שחקנים לבנים שהגיעו, כמו לובריץ' ופילקוביץ', היו בדירות נפרדות ליד הים. זה לא רק זה. גם חלק מהזמן לא היה לנו רכב, והיינו צריכים ללכת ברגל חצי שעה הביתה בחום אחרי אימון, אני ואריק גאו. וזה לא רק זה, אלא כל היחס הבסיסי של פרוספר אלינו כבני אדם. איך במדינה כמו ישראל, שעברה כל כך הרבה, אתם מרשים לאנשים להתנהג ככה? גם כשדיברתי אצלכם אז על מה שהוא עשה לי, התחננתי שלא תפרסמו את זה עד שאעזוב את הארץ, כי הוא תמיד איים שהוא לא ייתן לי לצאת".

עוד סיפור מוזר הוא של פרנסואה ביוקול. בתחילת העונה ההיא, שוער הנבחרת הצעירה של קמרון הגיע להתרשמות בקבוצה, הוא חתם על חוזה לעונה אחת עם אופציה לעונה נוספת, אך עקב קרע ברצועה נאלץ לעבור ניתוח. אשקלון הסכימה לשאת בעלויות בתנאי שיחתום על חוזה ארוך טווח. גורם באשקלון של אותה עונה הסביר מה עבר על השוער: "רחמים מה שהוא עבר כאן. הוא היה מגיע לאימונים ויושב בצד על סף דמעות. הוא דרש טיפולים מסוימים לברך שלא נתנו לו, את הכסף שמגיע לו להתקיים לא שילמו לו, והוא רק רצה לחזור הביתה וביקש את הדרכון שלו. חלק מהשחקנים והאנשים הטובים באשקלון אירחו אותו לארוחות ועזרו לו, עד שבאשקלון הבינו שכבר לא יוכלו להשאיר אותו והוא הלך הביתה".

אותו גורם גם מוסיף: "זה לא רק זה. כל היחס של פרוספר אליהם היה מחפיר. כל טענה שלהם הוא היה צועק להם 'אפשר לחשוב שבאפריקה היה לכם יותר טוב, מה קיבלתם שם. איפה חלמתם לקבל את מה שאתם מקבלים כאן?'. מה שהם עברו כאן זו פשוט התעללות, אפשר לרשום ספר על מה שעוברים אפריקאים באשקלון".

שיחה עם לא מעט גורמים בתחקיר, העלתה דפוס פעולה נוסף באשקלון: לפחות בשנים האחרונות, מסגירת חלון העברות בינואר ועד לסוף העונה, הקבוצה מתחילה לאחר בתשלומים - גם לישראלים כמו מגבו, אמיה טגה ואחרים, וגם לשחקנים הזרים. לובריץ' מחכה בסרביה לכסף שלו: "לא שילמו לי משכורות. אני כרגע תובע אותם", סיפר הסלובני. "הייתי בעונה שעברה באשקלון והם אמרו לי שהגענו לפלייאוף האמצעי, ושאני צריך ללכת הביתה. הם לא רצו שאשאר ואשחק בחלק האחרון של העונה. אמרו לי שלא רוצים לשלם לי את הכסף שנשאר ורוצים לשתף שחקנים אחרים. אבל היה לי חוזה ולא הסכמתי. זה לא רק איתי, זה עם עוד שחקנים. הם חייבים לי 19 אלף דולר ואני תובע אותם".

מי שלא פחד מאזגי והלך איתו ראש בראש היה רביד גזל, כדורגלן האלופה מקרית שמונה. גזל לקח את אזגי לבוררות וקיבל את כל מה שמגיע לו. גזל: "עד ינואר הוא שילם את כל הכסף. אחרי ינואר כבר אין העברות ואפשר לא לשלם. אני לא פחדתי ממנו ואמרתי שאני לא עולה לשחק אם הוא לא משלם לי, וזה עבד. הייתי שחקן חשוב, אז לי הוא היה נותן את הכסף לבד בצד ולא לכולם. בסוף הוא היה חייב לי חודש וחצי אחרון ונקודות, ולקחתי אותו לבוררות. עד ינואר הם עוד משלמים, ברגע שלשחקן אין לאן ללכת אחרי ההעברות הם מנצלים את זה ולא משלמים".

"פרוספר היה מתנהג מכוער, היה מקלל ומגדף, מתקמצן על כל דבר בסיסי כמו מחנה אימונים ודברים קטנים", הוסיף אחד מהשחקנים ששיחקו בקבוצה. "יש לו את צ'יקו, שהוא לא יכול להעביר דף נייר בלעדיו. היה מקרה שהבאנו לחג שני בקבוקי יין לכל שחקן, ופרוספר שמע שצריך לשלם על זה, אז הוא החזיר את המתנה לחג. גיא עזורי היה מבקש ביום שישי קצת גבינות וירקות לשחקנים אחרי אימון, 100 שקל בערך לפריסה. הוא לא היה מוכן לתת, וכמה פעמים אנחנו שילמנו את זה. מה שהיה עם השחורים היה עצוב, אבל גם הם אשמים, כי הם לא עושים בלגן. הם פראיירים. כולם ידעו איך הוא מתנהג אליהם".

אולי הדבר התמוה ביותר בסיפור הוא שגם בהתאחדות וגם בבקרת התקציבים מודעים לחלק מהבעיות שיש באשקלון, אך נמנעים משום מה לעשות משהו כנגד התופעה הפסולה, ונצמדים לתקנון היבש. עופר אורליצקי, יו"ר הבקרה התקציבית: "פרוספר אוהב לדחות ולשלם באיחור, וזה בעייתי. בסוף השנה הוא מצליח למצוא פתרונות. זה לא תקין, אבל בסוף הוא נאלץ לשלם את זה. כשבא בעלים וטוען שיש סוגיה משפטית, אז רק בורר יכול לפתור את זה. זאת שיטתיות שהם עובדים בה, ואין דרך אחרת לפתור אותה פרט לבוררות. אני לא יכול לכפות עליו. אם אזגי אומר לי שזה לא נכון והפרשנות שלו אחרת, אין ברירה פרט לבוררות. זה נכון שהוא עושה את זה שיטתית, ואם הוא צריך לשלם, זה עולה לו יותר עם ריביות והצמדות. יש שחקנים שחותמים על ויתור לחלק מהמשכורת והולכים. אם הייתי צריך לאשר אותו בכדורגל, לא הייתי מאשר. אני לא יכול לא לאשר מישהו שקיים. צריך לבדוק את זה עם מי שאישר אותו פעם. אבל ברור שזאת התנהלות בעייתית ולא בריאה ולא צריכה להיות חלק מהכדורגל. השחקנים לא טלית שכולה תכלת, שלא ילכו לשחק שם, וזה ישנה את ההתנהגות שלו. כולם יודעים מי זה אזגי ולאן זה ילך".

מעבר לכל אלה, ישנם שחקני בית במועדון שמספרים שהם זוכים ליחס מחפיר. הם מחויבים לחתום על חוזים נמוכים, אחרת לא יזכו לשחרור ומרגישים כמו בני ערובה, בדיוק כפי שאמייה טגה ביטא זאת. אחד השחקנים של המועדון בשנים האחרונות אף הוסיף: "הם מציעים חוזים כפולים להרבה מאוד שחקנים, זאת שיטה אצלם כדי לחסוך כסף. מציעים מכה אחת של מזומן בתחילה ואחרי זה לשלם לך חוזה נמוך. כל שחקן יודע שאם הוא רוצה חוזה בשחור, הוא יכול ללכת לאשקלון. שחקנים הם כמו עבדים שם, למי שמגיע שחרור לא נותנים ואומרים לו שלא יחתמו לו על השחרור אם לא יוותר על כסף. שחקן מפחד שהקבוצה הבאה תוותר עליו, ומסכים. עד שארגון השחקנים מתערב, לפעמים אנשים מתייאשים. זה רק קצה הקרחון. יש עוד כל כך הרבה דברים סביב המועדון הזה. במצב שלו היום, הכי טוב שיסגרו אותו, זה לא מועדון כדורגל, זה מועדון שחיתות".

תקצוב העירייה באשקלון נעשה לפי הליגה בה נמצאת הקבוצה ולפי מספר הילדים במחלקות הצעירות. כשפרוספר אזגי הגיע לאשקלון היו כ-500 ילדים במחלקה. כיום ישנם כ-200 בלבד, וגם תקצוב העירייה בהתאם. בתמיכתו ובעידודו של ראש העיר, קמה השנה מ.ס אשקלון, שהוקמה על ידי עמותת האוהדים, ביניהם מנהל הקבוצה בעבר חנוך עמר, דקל יצחקי (אח של ברק) ואנשים נוספים שרוצים לראות באשקלון משהו אחר. גם הילדים עוברים איתם. כ-140 ילדים כבר רשומים ומשחקים במועדון החדש ונהירה נוספת יכולה הייתה להתבצע, אך לא מעט ילדים לא זוכים לשחרור. ראש העיר בני ועקנין הוא תומך נלהב של היוזמה ואומר: "ייסדנו ביוזמתי את מועדון מ.ס אשקלון, השייכת לקבוצת מכבי. היא נבנית על יסודות יפים ויסודות תרבותיים. יש לה הנחיות ברורות להתנהל בשקיפות ובצורה מקצועית ולא כפי שמתרחש בהפועל אשקלון".

ועקנין מוסיף: "אנחנו בעירייה ראינו שההתנהלות של אזגי אינה נכונה. ההתבטאויות בתקשורת אינן תרבותיות, ואני אחד שרואה בספורט במה שחייבת להיות תרבותית. נוצרו כאן חילוקי דעות, ולכן אנחנו בודקים את היחס שלנו לקבוצה. אם ייראו לי דברים לא חוקיים, אני מיד אגיש זאת למבקר העיריה. אנחנו עירייה שומרת חוק. אני חושב שההתנהלות של פרוספר פסולה בעיניי, ולכן אנחנו לא נותנים גיבוי לכזאת התנהלות. הספורט באשקלון צריך ללכת לכיוון אחר לגמרי".

אגב, גם במחלקת הנוער של הפועל אשקלון מוסר התשלומים מאוד ברור. אחד המאמנים סיפר: "בשנה שעברה לא שילמו כמעט חמש משכורות, ובסוף העונה נתנו לנו שתי משכורות כדי שנמשיך לתפקד. גם ככה מאמנים פה מקבלים כלום כסף, וברגע שאין משכורות גם היחס לעבודה בהתאם ומתחילים לחפף. אם הבעלים אומר שמבחינתו הילדים יכולים לעשן גראס, זה אומר הכל. פשוט אין תקומה למועדון הזה ולכדורגל בעיר תחת המצב הזה".

היינו יכולים להמשיך עם עוד כמה סיפורים, אבל נדמה שהנקודה הובהרה. כל הסיפורים האלה ממחישים כי לדעת רבים בענף הכדורגל בישראל, ולדעת גורמים רבים בקבוצה עצמה, הפועל אשקלון היא הדוגמה הנהדרת למצב אליו הידרדר הכדורגל הישראלי, היא המשל המושלם לחוסר הטיפול בבעיות שדורשות טיפול. שתיקת ההתאחדות בנושא היא לא פחות רועמת.

פרוספר אזגי:

"אני כבר שנה וחצי לא קשור לכדורגל. כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה. אם זה לא נכון, אני אדרוש את הזכויות שלי. אנשים יכולים להתבטא ולהגיד מה שהם רוצים. ברגע שאני אמצא דברים שקריים כמו דברים שנכתבו כנגדי, אני אשמור על הזכויות שלי לתבוע. הפועל אשקלון לא מנוהלת על ידי כבר חמש שנים. אני לא רשום בהתאחדות, אני לא רשום בצ'קים ולא בכלום. אם אתה רוצה לדעת על התנהלות, אני לא הכתובת, תפנה לצ'יקו מגיה".

צ'יקו מגיה:

על הטענות של אורי מגבו: "הקבוצה הגיעה עם אורי מגבו לגמר חשבון ושילמה לו את כל התשלומים".

על אי תשלום אשרת העבודה: "לכל השחקנים הוצאו אשרות עבודה ואף אחד לא שיחק באשקלון ללא אשרה".

על הטענות להצעת חוזים כפולים: "מעולם לא הוצעו חוזים כפולים באשקלון".

על הטענות בדבר עיכוב הכספים השיטתי: " בשנה שעברה היו בעיות בתזרים התשלומים מהעירייה, ולכן התעכבו תשלומים. כרגע לאף שחקן אני לא חייב כלום".

בשלב זה מגיה בחר להגיב לכל הטענות יחדיו: "כל שחקן או כל בעל תפקיד שיש לו בעיה כלשהי נגד קבוצת הפועל אשקלון יכול לעלות את הטענות ולא לפגוע בשמה דרך תקשורת. יש את המוסד לבוררות, ויש את האנשים בבקרה לתקציבים, והם יכולים ללכת ולפתוח הליך כנגד הקבוצה אם הם חושבים שכך או כך נעשו דברים. נכון להיום, הפועל אשקלון לא חייבת לאף אחד שקל".

על טענות על התשלום למחלקת הנוער הוסיף: "לגבי מחלקת הנוער, אני מקבל תקציבים של כ-270 אלף שקל בשנה לכל המחלקה. בכל מועדון יש דמי השתתפות של חבר וכל הורה שמוציא 3,000 שקל האגודה מוציאה עליו 6,000 שקל".

האזינו לתקרית האלימה בין פרוספר אזגי וצ'יקו מגיה לסוכן השחקנים שרון חלבי

סטיבן אהורלו: "אזגי עיקם לי את האצבע וסגר לי את הדלת"

אזגי סירב לשחרר שחקנים, ההתאחדות התעלמה

הקלטת המפלילה - כל ההתפתחויות בפרשת פרוספר אזגי