שחר פאר חוזרת לעצמה. הטניסאית הישראלית זכתה אתמול (שבת) בטורניר סוז'ו, במה שמהווה זכייה ראשונה שלה זה ארבע שנים, והבוקר, בראיון אמוציונלי בגלי צה"ל, חשפה את מה שעבר עליה השבוע, על מחשבות הפרישה ועל המהפך המנטלי שעברה.
זה היה השבוע הכי קשה שלי מבחינה מנטלית ופיזית", אמרה פאר על הטורניר בסין, "הייתי בהרבה מקומות חמים, אבל החום שהיה פה בשבוע שהאחרון היה פשוט מטורף. בחיים שלי לא היה לי כל כך חם, אי אפשר לתפקד. מי ששורד, מי שהכי חזק מנטלית, מנצח.
"היו לי כמה משחקים מאוד מאוד קשים, גם אם מדובר בטניסאיות בדירוג נמוך. בכלל, הדירוג בכלל לא משקף בזמן האחרון, בנות מנצחות אחת את השנייה בלי קשר לדירוג. כל יום היה קשה. אחרי שאתה משחק ב-40 מעלות חום, אתה ישר נכנס לאמבטיית קרח. אתה רותח. זה באמת לא פשוט, צריך היה לתת אקסטרה".
פאר דיברה בפתיחות על תהליך נפשי שהיא עוברת בתקופה האחרונה: "כבר תקופה ארוכה אני עובדת על עצמי מנטלית מאוד חזק. עכשיו זה יוצא החוצה, וזה משמח. אני מגלה על עצמי דברים ומתפתחת, דברים שלא היו לפני. זה לא רק מקצועית. הטניס עוזר לי לשפר את עצמי כבנאדם מבחינה אישית.
"גם התקופה הלא טובה שלי נתנה לי הרבה דברים. את ההבנה שלא משנה מה - אני שחר, בנאדם, ואני אוהבת את עצמי בכל מקרה. תמיד רוצים לנצח, אבל יש דברים שהם מעבר לטניס.
"זו עבודה יומיומית, זה דרך ארוכה. אני מגלה שלא הייתי מספיק בוגרת ופתוחה. הבנתי שאו שאני משתנה ומשנה דרך, או שאני הולכת למקום לא טוב. זו התמודדות יומיומית. הגעתי למקומות מאוד מאוד קשים. גם בבאקו, לפני עשרה ימים, אמרתי לעצמי שדי, אני לא מצליחה להתמודד עם הטניס, אני לא מצליחה להכיל את זה. זה טיסות, ומסעות, ואני מרגישה שאני נטחנת. אלו מקומות נמוכים שאנשים לא מגיעים אליהם, ואתה צונח בדירוג, וזה לא נעים.
"נדרשת הרבה עבודה פסיכולוגית. לא לקרוא ביקורות, שזה תמיד קשה לי. להתחזק נפשית, להתרכז במה שאני. אני לא אומרת שאני לא יכולה לפרוש פתאום, זה יכול לקרות גם מחר. בחצי השנה האחרונה חמש שש פעמים כבר אמרתי לעצמי שסיימתי עם הטניס. אמרתי 'תודה רבה, קיבלתי הרבה, אבל די, זהו, מספיק, אני לא מסוגלת יותר, יש לי דברים יותר חשובים'. לא ראיתי איך עם הטניס אני יכולה להגיע לאושר פנימי.
"לא הגעתי עוד ל-100 אחוז, אבל לא ידעתי שאפשר להגיע עם הטניס למקומות טובים. זאת אני שעושה את הדרך, אבל זה בעזרת הרבה אנשים. אני אני לא מתביישת להגיד את זה, אנשים עוברים דברים קשים בחיים שלהם.
"לפעמים אני מאוד שונאת את הטניס, אבל אני גם מאוד אוהבת אותו. אוהבת לרוץ על המגרש, לעבוד קשה, את המלחמה. ההפסדים עדיין גומרים אותי. אבל הנה, בבאקו הפסדתי, ופעם ראשונה בחיים שלי הרגשתי שניצחתי. זה לא אומר שעוד כמה חודשים לא אגיד ש'הספיק לי', אבל הכי חשוב שאני צריכה להיות שלמה עם עצמי".
פאר התייחסה לעתידה: "ברור שהחלום שלי זה להגיע כמה שיותר גבוה ולזכות בגרנד סלאם, אבל אני מאוד רחוקה מזה עכשיו. לפני כמה חודשים המנהל שלי לקח אותי כשהייתי 170 בעולם, והבטיח לי שאחזור למאייה הראשונה. הוא אמר לי, 'אם את רוצה תפרשי, אבל לא בגלל שאת במקום נמוך'. כי הכי חשוב מבחינתי להמשיך להתפתח מבחינה אישית, להבין שניצחון והפסד זה לא סוף העולם".