בשנה שעברה נדמה היה שאליפות ארצות הברית היא טורניר של 128 שחקנים שנועד להסתיים בדרך אחת בלבד. קרלוס אלקראס ויאניק סינר הגיעו לניו יורק אחרי שנפגשו בגמרים של רולאן גארוס ושל ווימבלדון, פתחו פער ברור מיתר הסבב ואכן השלימו גמר שלישי ברציפות ביניהם. אלקראס ניצח והחזיר לעצמו את התואר בפלאשינג מדוז.
שנה חלפה, ופתאום כמעט שום דבר אינו מובן מאליו.
סינר, המדורג ראשון בעולם, לא יהיה שם בגלל פציעה בברך ימין. אלקראס לא שיחק מאז אפריל בגלל פציעה בשורש כף היד. נובאק ג'וקוביץ' בן 39, לא זכה השנה בתואר והפסיד כבר במשחקו הראשון בסינסינטי. גם ג'ק דרייפר, הולגר רונה וז'ואאו פונסקה נעדרים בגלל פציעות. אם בשנים האחרונות עולם הטניס חיפש את ההיררכיה שתיווצר אחרי עידן שלושת הגדולים, אליפות ארצות הברית 2026 מגיעה דווקא ברגע של כאוס מבורך.
"יש סיכוי טוב יותר בלי יאניק, ואולי כשקרלוס לא ב-100 אחוז", הודה דניל מדבדב. פרנסס טיאפו סיכם את התחושה בצורה פשוטה עוד יותר: "הרבה שחקנים מאמינים שהם לא רק יכולים לנצח אותו, אלא גם לזכות בטורניר".
אלקראס חוזר אל הלא נודע
על הנייר, לפחות, האיש שכולם צריכים לעבור בדרך לתואר הוא עדיין אלקראס. הספרדי בן ה-23 כבר מחזיק בשבעה תארי גראנד סלאם, ובתחילת השנה הפך לטניסאי הצעיר אי פעם שזוכה בכל ארבעת הגרנד סלאמים כשהניף את אליפות אוסטרליה. המאזן שלו ב-2026 עומד על 3:22 והוא חוזר למקום שבו כבר זכה פעמיים. אלא שהפעם הוא מגיע כמעט ללא הכנה.
אלקראס לא התחרה במשך ארבעה חודשים בגלל הפציעה בשורש כף היד, פספס את רולאן גארוס ואת ווימבלדון ולא שיחק גם בטורנירי ההכנה הגדולים בצפון אמריקה. הוא הצהיר שהוא כשיר, אבל משחק אימון אינו משחק של הטוב מחמש מערכות, ושבוע ראשון בגראנד סלאם אינו המקום האידיאלי לבדוק כיצד הגוף מגיב לעומס אחרי היעדרות כה ארוכה.
הוא יפתח מול רומן סאפיולין, יריב מולו הוא מחזיק במאזן 1:1, ובהמשך הדרך עשוי לפגוש את אלכסנדר בובליק בשמינית הגמר ואת אחד הכוכבים החמים של הקיץ ברבע הגמר. ומעל הכול מרחף כמובן חצי הגמר האפשרי מול ג'וקוביץ'.
אם אלקראס יצליח לעבור את השבוע הראשון ולהיכנס לקצב, קשה יהיה להמר נגדו. אבל בניגוד לשנה שעברה, כאשר סינר היה כמעט האיש היחיד שנראה מסוגל לעצור אותו, הפעם סימני השאלה מתחילים עוד לפני החבטה הראשונה.
"אם אלקראס יעבור כמה משחקים וייראה טוב, הוא יהפוך במהירות לפייבוריט גדול עוד יותר", אמר פרשן ESPN פטריק מקנרו. "אבל העובדה שהוא לא שיחק מאז האביב ושסינר בחוץ הופכת את זה להזדמנות ענקית".
כמה הזדמנויות עוד יהיו לג'וקוביץ'?
אם אלקראס מגיע לניו יורק כדי לבדוק אם הגוף שלו עדיין מסוגל לעשות את מה שעשה לפני ארבעה חודשים, ג'וקוביץ' מגיע עם שאלה אחרת לגמרי: כמה הזדמנויות כאלה עוד יהיו?
הסרבי זכה בתואר הגראנד סלאם ה-24 שלו בדיוק כאן, ב-2023, והשווה את שיאה של מרגרט קורט. מאז הוא רודף אחרי מספר 25. בגיל 39 הוא כבר אינו מנסה להסתיר את סדר העדיפויות: הגראנד סלאמים הם המטרה. השנה הוא השתתף במעט טורנירים מחוץ לארבעת הגדולים, הגיע לגמר באוסטרליה ולחצי הגמר בווימבלדון, אבל עדיין לא זכה בתואר.
זו תהיה ההופעה ה-20 שלו באליפות ארצות הברית. כשהגיע לכאן לראשונה ב-2005 הוא היה בן 18 וניצח את גאל מונפיס בחמש מערכות. יותר משני עשורים לאחר מכן, שניהם עדיין כאן. ג'וקוביץ' מחזיק במאזן 15:95 בפלאשינג מדוז וזכה בטורניר ארבע פעמים. הזכייה האחרונה שלו, בגיל 36, הפכה אותו לאלוף המבוגר ביותר בתולדות טורניר הגברים בניו יורק.
אבל הזמן כבר נוכח בכל משחק שלו.
בסינסינטי הוא הודח באופן מפתיע כבר במשחקו הראשון על ידי תיאגו אגוסטין טיראנטה, אחרי שגם דיבר על בעיה בריאותית לא מוגדרת שמפריעה לו בחום. גם באימונים בניו יורק עלתה שאלת ההתמודדות עם התנאים. בגיל 39, שבעה משחקים אפשריים של הטוב מחמש מערכות בחום ובלחות של סוף הקיץ הם כבר לא פרט שולי.
ג'וקוביץ' עצמו אינו בורח מזה. "אם תשאלו אותי אם אני מוכן, אני מרגיש שאני מוכן הכי טוב שאני יכול", אמר. "אבל יש הבדל בין אימונים לבין לעלות לארתור אש ולשחק הטוב מחמש מערכות. בשנים האחרונות משחקי הפתיחה הפכו למאתגרים עבורי".
הוא יפתח מול מריאנו נאבונה, אבל הסיפור הגדול נמצא בהמשך. אם שניהם ישרדו, ג'וקוביץ' ואלקראס יכולים להיפגש בחצי הגמר. האיש שמחזיק כמעט בכל שיא משמעותי בטניס מול האיש שנראה כמי שנועד לרשת את מרכז הבמה. 39 מול 23. מספר 25 מול ניסיון להגן על התואר.
החור הגדול שהשאיר סינר
מבחינה מקצועית, אף שחקן שלא ישחק בטורניר לא משפיע עליו כמו סינר. האיטלקי הגיע לגמר ווימבלדון וזכה בו, אבל הפציעה בברך ימין לא החלימה בזמן. ההיעדרות שלו גם הפכה את זברב למדורג הבכיר בטורניר.
סינר היה חלק מהצמד שהשתלט על צמרת טניס הגברים. בשנה שעברה נדמה היה שהשאלה בגראנד סלאמים כבר אינה "מי יזכה?", אלא "מי מבין סינר ואלקראס יזכה?". עכשיו, דווקא באליפות שבה השניים נפגשו בגמר לפני שנה, מחצית מהמשוואה נעלמה והמחצית השנייה חוזרת מפציעה. עבור כל היתר, זה חלון שאולי לא יחזור בקרוב.
במשך שנים סשה זברב נשא את התואר המפוקפק "הטניסאי הטוב ביותר שמעולם לא זכה בגראנד סלאם". ב-2026 הוא סוף סוף נפטר ממנו.
הגרמני זכה ברולאן גארוס בתואר המייג'ור הראשון בקריירה ולא עצר שם, כשהמשיך עד לגמר ווימבלדון, שבו הפסיד לסינר. עכשיו, בהיעדרו של האיטלקי, הוא מגיע לניו יורק כמדורג מספר 1 בטורניר.
יש גם סגירת מעגל אפשרית. הגמר הראשון של זברב בגראנד סלאם היה כאן ב-2020. הוא כבר הוביל 0:2 במערכות מול דומיניק תים, אבל איבד את המשחק ואת התואר בחמש מערכות. במשך שנים ההפסד ההוא הפך לסמל של המחסום שלו ברגעים הגדולים. היום המחסום כבר איננו.
וההגרלה בהחלט לא מזיקה. זברב נמצא בצד הנגדי לאלקראס ולג'וקוביץ', כך שלא יוכל לפגוש אף אחד מהם לפני הגמר. אחרי זכייה בפריז וגמר בלונדון, הוא מגיע לגראנד סלאם שלישי ברציפות לא כמי שמחפש הוכחה שהוא מסוגל לזכות, אלא כאחד האנשים שהאחרים צריכים לחשוש מהם.
הבצורת האמריקאית
אנדי רודיק זכה באליפות ארצות הברית ב-2003. מאז אף גבר אמריקאי לא זכה בגראנד סלאם. בכל שנה בניו יורק השאלה חוזרת, אבל הפעם יש סיבות אמיתיות להאמין שהבצורת יכולה להסתיים. בן שלטון כבר הגיע לחצי הגמר כאן ב-2023 וזכה השנה בארבעה תארים, כולל הצלחה גדולה בקיץ על המגרשים הקשים בצפון אמריקה. טיילור פריץ הגיע לגמר בפלאשינג מדוז לפני שנתיים וזכה הקיץ בוושינגטון. טיאפו הגיע לגמר סינסינטי ממש לפני האליפות.
שלטון, אולי המועמד המלהיב מכולם, מגיע עם שילוב מושלם כמעט לניו יורק: הגשה אדירה, אתלטיות, טמפרמנט וקהל שמתאהב בו כשהמשחקים הופכים להצגה. אבל ההגרלה לא העניקה לו מתנות: כבר בסיבוב הראשון מחכה לו טאלון חריקספור.
לרשימה הזאת אפשר להוסיף גם את ברנדון נקאשימה, שהגיע אחרי קיץ מצוין, כולל גמר במונטריאול וחצי גמר בסינסינטי, עם ניצחונות על שחקנים מהצמרת. האמריקאים חיכו 23 שנה. בלי סינר ועם אלקראס שחוזר מפציעה, כנראה שלא יקבלו הרבה הזדמנויות טובות מזו.
הילד הספרדי הבא כבר כאן
אם מישהו מחפש את השם שעשוי להפוך מסיפור צדדי לסנסציה של השבועיים הקרובים, כדאי לזכור את רפאל חודאר.
הספרדי רק בן 19, ואת 2026 הוא פתח במקום ה-165 בעולם. כעת הוא כבר בטופ 15. העלייה שלו הייתה כל כך מהירה, עד שהוא יגיע לגיל 20 רק בשבוע שלאחר אליפות ארצות הברית. הוא אחד משישה בני עשרה בהגרלה, וב-ATP כבר מגדירים את העלייה שלו מחוץ לטופ 500 אל הטופ 15 בתוך פחות משנה כאחד מסיפורי העונה.
האתגר יהיה שונה מכל מה שחווה עד עכשיו. משחקים של הטוב מחמש מערכות דורשים ניהול אנרגיה, התאוששות והתמודדות עם לחץ מסוג אחר. אבל אם אלקראס לימד את עולם הטניס משהו בשנים האחרונות, הרי שזה שכבר אי אפשר לומר לצעירים הספרדים שהם צריכים לחכות לתורם.
המלכה בסכנה?
אם הגברים מגיעים לטורניר בלי פייבוריט מובהק, אצל הנשים המצב אולי אפילו פתוח יותר.
ארינה סבאלנקה היא אלופת השנתיים האחרונות ומנסה לעשות דבר שלא נעשה מאז סרינה וויליאמס ב-2012-2014: לזכות באליפות ארצות הברית שלוש פעמים ברציפות. אלא שהיא מגיעה לניו יורק בתקופה רחוקה מהסטנדרטים שהציבה לעצמה. היא הודחה בשמינית הגמר בווימבלדון וגם בשני טורנירי המגרשים הקשים שבהם השתתפה מאז, והמאבק הוא כבר לא רק על הגביע, אלא גם על המקום הראשון בעולם.
קוקו גוף מגיעה מהכיוון ההפוך. האמריקאית זכתה בסינסינטי תוך שהיא מאבדת מערכה אחת בלבד לאורך הטורניר, ומגיעה הביתה עם אפשרות לסיים את השנה עם תואר גראנד סלאם שלישי בקריירה.
איגה שביונטק נמצאת מעט מתחת לרדאר ביחס למעמדה, אבל גם זה עלול להיות מסוכן ליריבות. אלופת שישה מייג'ורים חזרה להיראות כמו עצמה בדיוק בזמן, זכתה בקנדה והגיעה לחצי הגמר בסינסינטי. נאומי אוסקה, שכבר זכתה בניו יורק ב-2018 וב-2020, נמצאת גם היא בתמונה, וכך גם אלנה ריבאקינה, אף שסימן שאלה מרחף מעל מצבה הפיזי.
ואם לא די בכך, סבאלנקה עלולה לאבד את המקום הראשון אפילו אם תעשה היסטוריה ותשלים זכייה שלישית ברציפות, בהתאם לתוצאות של יריבותיה. ריבאקינה, גוף וג'סיקה פגולה כולן נמצאות במאבק על הפסגה.