אפילו ידיעה על מעבר של שחקן זניח ממכבי תל אביב להפועל באר שבע הקפיצה אתמול (ראשון) את האוהדים בצהוב. מי זוכר מה תרם יונס מלדה בכל התקופה הארוכה שלו במכבי תל אביב, אבל זה לא משנה. בקיץ המבולגן הזה במכבי תל אביב, כשחרב ההדחה מאירופה על הצוואר וכשמסביב הפועל באר שבע עשויה לעשות היסטוריה בליגת האלופות, בית"ר ירושלים משדרת שהיא יותר חזקה, והכי גרוע עבור האוהדים - היריבה מוולפסון נראית יותר מאיימת. זה הזמן שכל פרסום נוגע בעוצמה בעצבים החשופים של האוהדים. ככה זה כשהאליפות כבר לא בכיס. ככה זה כשיש יותר מדי סימני שאלה לקראת העונה הקרובה, ובראשם מה רוצה מיטש גולדהאר ולאן הוא מכוון.
גם מסיבת העיתונאים של ג'ק אנגלידיס וסטיבן ונהרן שלשום בבוקר בקרית שלום התקשתה לעשות את העבודה אל מול ההמון שרוצה לראות שחקנים חדשים, שמות נוצצים ואופק בהיר. גולדהאר הוא הסיפור הגדול כבר 17 שנים. הוא הבעלים המצליח בכדורגל הישראלי. אבל באחרונה הוא לא כאן. הוא לא הגיע לגמר גביע המדינה מול הפועל באר שבע, הוא לא הגיע לכבות את האש סביב ז'ארקו לאזטיץ', הוא גם לא נחת במחנה האימונים של הקבוצה בסרביה - דבר שהיה נוהג לעשות בעבר שנה אחרי שנה, עם אסיפות בהן היה לוקח חלק והרבה שיחות אישיות במקביל.
האוהדים הצהובים נכנסו אפילו לרזולוציית יום ההולדת של גולדהאר ב-25 ביולי. בעבר מכבי תל אביב נהגה לברך את הבוס ביום המיוחד שלו, ולפני פחות מחודש זה לא קרה, דבר שהרים לא מעט גבות והעלה לא מעט תהיות. אנגלידיס הבהיר שלשום שגולדהאר לא הלך לשום מקום. שגם אם אין לו זמן להגיע לפה, הוא מעורב בכל דבר. ונהרן הנהן לצידו לאות הסכמה, אישר שהוא בקשר עם הבעלים כל הזמן וששום דבר שקורה לא קורה בלי אישור מקנדה.
אבל גם אם כן וגם אם גולדהאר הוא אותו גולדהאר והדחף לתארים לא התרופף, הפעולות עדיין מתעכבות. דן גלזר החביב לא נספר אצל הקהל והוא הישראלי היחיד שהגיע. מנגד, אי אפשר להגיד שמול דור פרץ גולדהאר לא פתח את הכיס ונתן בסוף כל מה שהיה צריך כדי להשאיר אותו. גם הגעה של מנהל מקצועי שהוביל מועדון לאליפות בהונגריה היא מהלך מרשים. החתמת חלוץ סלובני שעלה לקבוצה מיליון יורו היא גם הוכחה שדברים קורים. אבל יש עוד הרבה מקום לעבודה, וזה שמכבי תל אביב לא חותכת דברים מוביל לדאגה רבה.
כשמועדון מקבל שישה מיליון דולר על שחקן שעובר לארצות הברית, הציפייה אצל האוהדים, וזה טבעי, היא שיגיעו שחקנים טובים, לפחות בכסף שהמכירה שלו תביא. מכבי תל אביב עדיין לא עשתה את מה שהיא צריכה לעשות הקיץ, וכשוונהרן דיבר שלשום בבוקר על כך שמספיק להביא שני שחקנים, זה הקפיץ רבים. שני שחקנים בלבד? לא יכול להיות.
הדברים עדיין מאוד פתוחים במכבי תל אביב. יש ערפל כבד על מה שיהיה עם רוי רביבו, על מה שעומד לקרות עם טייריס אסנטה ואולי גם עם איסוף סיסוקו או הליו וארלה. זה קיץ עם המון אי שקט. גולדהאר אישר את המינוי של קני מילר. הבחור החביב מסקוטלנד לקח על עצמו את מכבי תל אביב בצומת מאוד מורכב ומאתגר. נבנתה כוורת רצינית סביבו, ועדיין מילר, כמאמן צעיר, צריך להתמודד עם אירועים כמעט בלתי אפשריים.
למשחק הראשון מול צסק"א סופיה יצא כשרביבו לא איתו פיזית, אסנטה ככה ככה ואפילו אסטר סוקלר עדיין לא היה בעניינים. מאמנים מנוסים ממילר יכלו לקרוס בסיטואציה הזאת, ואכן מכבי תל אביב חטפה סנוקרת עצומה מול קבוצה פחות טובה ממנה בכמה דרגות. עכשיו היא תצטרך להתמודד מול לוגאנו, שפתחה את העונה נהדר בשוויץ, וייתכן מאוד שמכבי תל אביב לא תהיה במפעל אירופי בעונה הקרובה, מה שיגביר מאוד את הלחץ על הקבוצה. זה קיץ ראשון אחרי הרבה זמן בו נראה שמכבי תל אביב עלולה להידרדר למקומות בטבלה אותם היא לא מכירה. היריבות שלה נראות מאיימות, ואם בעונה שעברה ההתחלה הייתה נראית מבטיחה, הפעם החששות כבדים סביב קרית שלום.
אבל למכבי תל אביב יש עוד זמן לתקן. חלון ההעברות פתוח לפחות עוד חודש. כסף לא חסר וצריך לעבוד. גם הפציעה של כריסטיאן בליץ' טרפה את הקלפים. מכבי תל אביב רכשה אותו בסכום נכבד, ואחרי עונה שבה היה רוב הזמן פצוע, התקווה הייתה שהסרבי יביא את השינוי הגדול, מה שלא יקרה בטח עד נובמבר.
לצד כל זה, מכבי תל אביב עוד לא מצאה קבוצות אליהן יושאלו יון ניקולאסקו וקרווין אנדרדה, ועד שלא יפנו מקומות לזרים, זרים חדשים לא יגיעו. בפעם הראשונה בעידן מיטש גולדהאר, שקנה את מכבי תל אביב לפני 17 שנים ולקח את המועדון לגבהים עצומים, יש פחד אמיתי מסביב לא להיות אפילו בשלישייה המובילה של הכדורגל הישראלי.
אוהדי מכבי תל אביב קנו מנויים, מילאו את בלומפילד, מתנהלים בצורה מכובדת ומכבדת ורוצים לראות דברים שזזים. במכבי תל אביב מבטיחים שזה יקרה ושהכל בטיפול ובשליטה. רק המעשים יוכיחו אם להבטחות יש כיסוי.