כבר כמעט יממה אני מתפוצץ עם עצמי ושואל את השאלה איך אני אמור להרגיש נוכח מה שעשה לאמין ימאל. אני לא זוכר שישבתי כמו אמש עמוק אל תוך השעות הקטנות של הלילה מנסה למצוא קטעי וידאו ממצעד האליפות בברצלונה כדי להבין כמה זמן הוא הניף את הדגל, האם הנהלת הקבוצה שלחה מסר להוריד, האם חס וחלילה שחקנים אחרים של ברצלונה עמדו לידו ואם אף תמכו במהלך המכוער.
הרבה שעות של מחשבה מה אני צריך להרגיש. בסוף מדובר בחץ לתוך הלב אבל בשורה התחתונה אני חושב שכל אוהד של ברצלונה בישראל צריך לומר לעצמו: "לאמין, לא אתן לך ולחברים שלך מחוץ לקבוצה, שבטח אמרו לך להחזיק את הדגל הזה את התענוג. אנחנו נמשיך להיות אוהדים, מי יותר מי פחות של הקבוצה, שאנחנו אוהבים עשרות שנים".
Lamine Yamal waved a Palestinian flag during Barcelona's open-top victory parade to celebrate winning LaLiga. pic.twitter.com/lt7p4t6tzT
— Reuters (@Reuters) May 12, 2026
אי אפשר לברוח מזה שלאמין ימאל המוסלמי חי בסביבה עויינת את המדינה שלנו. אני משוכנע שיש גם רבים מבין שחקני הכדורגל באירופה שאינם מוסלמים ושתומכים בפלסטינאים. הם נמנעים מלהפגין זאת מכל מיני סיבות. הוא בחר להחזיק את הדגל אבל הוא לא יכול לכבות את אש האהבה שלנו לקבוצה. זו לא פעם ראשונה שימאל שם את עצמו כהתרסה לדברים שקורים בספרד. כל עוד זה לא הגיע לעניינים שלנו כאן זה פחות עניין. כמובן עכשיו זה פגע בנו אבל זה לא יפגע במה שיש לעשרות אלפים כאן כלפי המועדון.
שלשום בלילה באמפי מסובים שבאור יהודה ישבו אלפי אוהדי ברצלונה בישראל וראו יחד את המשחק. אחד מהם לא צריך להחליט היום שהוא מפסיק לאהוד את הקבוצה בגלל לאמין ימאל או אלה שהשפיעו עליו להחזיק את הדגל. אדרבא, הדבר היחיד שזה יעשה זה יוריד אצלנו את הדאגה והלחץ שלא יקרה לו שום דבר רע.
אם עד היום חששנו מכל קרע בשריר, מכל פציעה על כר הדשא, מהיום זה כבר לא יהיה שם. מפלס הדאגות לקריירה של לאמין ימאל ירד. מהיום נהיה אדישים אליו. פחות צרות בחיים. ברצלונה תישאר לעד. לאמין ימאל כבר לא. אם יבקיע, אם יביא תארים נשמח בשביל ברצלונה. אם ירד מגדולתו ולא יגשים את מה שמצפים ממנו זה לא יזיז לנו. היו לפניו, יהיו אחריו.