חלומותיה של הפועל תל אביב על אליפות ראשונה אחרי 55 שנים נקטעו הערב (שני), עם הפסד 82:74 למכבי תל אביב בהיכל מנורה מבטחים שקבע 1:2 לאלופה המכהנת בתום סדרת גמר סוערת. הקבוצה של סטפנוס דדאס היתה חזק בתמונה במשך שלושת הרבעים הראשונים אך קפאה בזה המכריע, וסגרה עונה עם לא מעט רגעי שיא, אך גם תחושת פספוס גדולה ואפס תארים.
סטפנוס דדאס, המאמן המפסיד: "אני רוצה לברך את השחקנים שלי ואת הצוות שלי, ואת ההנהלה, על העונה המדהימה שנגמרת היום בלי תואר, אבל כולם ראו שמבחינת כדורסל היינו יותר טובים ממכבי במשך כמעט שלושה משחקים. במשחק הראשון והשלישי הם סיימו חזק, וזה מה שנחשב בסוף. ברכות לעודד על האליפות. הרגשתי שאת המשחק הראשון הפסדנו בצורה קשה, הרגנו אותם במשך 40 דקות במשחק השני, ועד הבלאגן היום שלטנו במשחק. אני יכול להיות מרוצה כמאמן, ולא יכול להתלונן. שיפוט טוב, אבל קרה מה שחששתי ממנו, הביצוע שלנו ברבע הרביעי ובהגנה גם לא היה ברמה גבוהה.
"אתם מכירים אותי מחולון, יש לי אופי, אני לא מתחבא מאחורי חוזים כדי לעזור לקבוצות שלי. אני נהנה מכל רגע. ביומיים הבאים אני אהיה כאן, ואדבר עם הקבוצה, עם ההנהלה, הכיוון חיובי. נראה. אני חושב שאני יכול להפוך את הקבוצה הזאת לקבוצת יורוליג ולאלופת ישראל. תשמרו את היום והשעה שאמרתי את זה, ונראה בעונה הבאה.
"מכבי היו צעד אחד לפנינו מבחינת אופי, היינו צריכים להוביל ב-10-12 ואז שיהיה לנו יתרון לפני שהם מנסים לחזור. בסוף, מה שעלה לנו במשחק ברבע השני והשלישי שהם שיחקו טוב יותר עם החמישייה השנייה. עם לורנזו ובולדווין הם היו במינוס, ועם סורקין ותמיר הם היו ביתרון.
"כשהאבוקות נדלקו דיברתי עם השחקנים והסברתי להם שוב את תוכנית המשחק. זה מה שהאוהדים אוהבים לעשות, זה חלק מהמנטליות פה, אולי זה השפיע עלינו, אולי היינו מפסידים ביותר בלי זה. זה חלק מהשמחה שלהם, אני לא אתלונן. אני אחשוב כמו יווני וכמו אוהד, לפני 20 שנה הייתי אוהד, אני מקנא שאני לא ביציע. אני לא מאמן של מחשבים ומשקפיים, זה היה יפה מהצד, כל עוד אף אחד לא נפגע. אחרי זה אוהדי מכבי זרקו עלינו דברים, זה לא היה כדורסל, אבל לא אבכה. ידענו שזה יקרה".