ההודעה על הצטרפותו של קווין הרווי להפועל חולון הייתה אחת המפתיעות - וגם המרשימות - שהתפרסמו העונה בכדורסל הישראלי. לא רק בגלל התזמון בצל המלחמה, אלא גם בשל איכות השחקן, שזכה לפני שנתיים ביורוקאפ ושמו קושר לאורך הדרך לכמה קבוצות צמרת באירופה.
הרווי נחת בישראל במקומו של ג'סטין סמית' הפצוע, והחל לפרוע שטרות עוד לפני שסיים לפרוק את המזוודות בדירתו במערב ראשון לציון. בשלוש הופעותיו הראשונות בליגת העל הוא קלע 21, 22 ו-21 נקודות, הוריד 6.6 ריבאונדים בממוצע ופגע ב-50% לשלוש. מתברר שהמצב הביטחוני לא ממש הטריד אותו גם כשסביבתו הופתעה מהחלטתו, ואת העצה להגיע ארצה הוא קיבל ממקור בלתי צפוי.
"אחרי שעזבתי את רג'ו אמיליה, היו לי כמה אופציות. אני מודה שלא שמעתי עד אז על הפועל חולון", אומר הרווי בכנות בריאיון לוואלה! ספורט. "התייעצתי עם דניאל האקט, ששיחק איתי בווירטוס בולוניה ומכיר טוב מכולם את הכדורסל האירופי. הוא אמר לי שישראל זו מדינה מדהימה ושאני חייב לבוא לכאן. בשבילי, המילה שלו היא ברזל. סמכתי עליו, הבנתי שיש לי כאן הזדמנות להכיר מקום חדש, ואני שמח שהגעתי".
- ובכל זאת, שמעת מן הסתם חדשות בחודשים האחרונים. לא חששת מהמלחמה, מירי הרקטות?
"לא חששתי אפילו לרגע. אני יודע שאמריקאים וישראלים הם בני ברית וחברים, ושמעתי המון סיפורים על החיים בתל אביב. חברים ששיחקו איתי בעבר, ושמעו לאן אני הולך, שאלו אם השתגעתי. עניתי להם שאני מרגיש בטוח כאן. עשיתי את המחקר שלי לפני שחתמתי, אבל רק על הקבוצה ועל ענייני כדורסל. ידעתי שיש כאן מאמן שזו שנתו הראשונה בתפקיד, ושכמה שחקנים נפצעו. זו הייתה האופציה הטובה ביותר עבורי".
- אתה יודע מה עושים במקרה של אזעקה?
"כן, אני צריך ללכת למקלט. כל עוד אני יוצא מהחדר הזה, ורואה את הנוף לים, כמו שיש בדירה שלי, אז הכל בסדר מבחינתי".
- מהרגע הראשון השתלטת על הקבוצה. אמנם הפסדתם בהרצליה, אבל שיחקת 35 דקות ולקחת 13 זריקות מהשדה.
הרווי צוחק. "כן, זה היה מהיר, הא? למזלי, הגעתי לקבוצה עם שחקנים שרוצים לחלוק את הכדור, ומפרגנים אחד לשני. הם מסרו לי את הכדור, אני מסרתי להם. ידעתי להיות במקומות הנכונים במגרש".
"וויקסייד", המדור השבועי של אהרל'ה ויסברג:
הערב (רביעי, 19:40) ייצא האמריקאי למשחק חוץ בארנה. "אני אוהב לשחק באווירה עוינת, זה סוחט ממני את הכדורסל הכי טוב שלי. במשחק האחרון אירחנו את הפועל תל אביב, והקהל שלה ישב כאן מאחורי הסל. זה היה מטורף. אני מקווה שיבואו יותר אוהדים למשחקים שלנו. אנחנו צריכים לנצח כדי לתת להם סיבה למלא את האולם".
כך או כך, הוא כבר מתחיל להבין את חשיבות היריבות עם הפועל ירושלים. "החוזה שלי בחולון הוא עד סוף העונה הזאת, ולפני יומיים ניגש אליי אחד מאנשי המועדון ואמר: 'לא משנה מה תעשה בקיץ, רק אל תחתום בירושלים"...
- בליגת האלופות תמשיכו לארח בלי קהל.
"זו חוויה שאני לא מכיר. בזמן מגיפת הקורונה שיחקתי ברוסיה, ושם הרשו לקהל להיכנס".
הרווי (27, 2.07) הספיק ללמוד בעברית את המילה "מים", והוא נהנה לנגב פיתה בחומוס ("אבל את זה היה לי גם בארה"ב"). מסעו האירופי החל רק ב-2020. אחרי שנתיים שבהן נע בין ה-NBA לג'י ליג, ורשם רק עשר הופעות במדי אוקלהומה סיטי ת'אנדר, הוא קיבל הצעה ממכבי תל אביב. "הייתה לי הופעה נהדרת בליגת הקיץ, עם 18 נקודות ו-11 ריבאונדים וגם שתי חטיפות למשחק, והייתי ממוקד כולי ברצון לשחק ב-NBA. בסוף, אחרי הכל, קיבלתי חוזה דו-צדדי. היה שחקן אחר שכבר הובטח לו מקום בסגל, ואז הבנתי שהכל מזויף. רק בשלב הזה גיליתי את אירופה וחתמתי בלוקומוטיב קובאן".
בקרסנודאר הוא שיתף פעולה עם וויל קאמינגס מהפועל תל אביב ועם נייג'ל וויליאמס-גוס, והגיע לרבע גמר היורוקאפ; שנה אחר כך הצטרף לפרויקט של וירטוס בולוניה וזכה עימה בגביע האירופי. "חגגנו עם הרבה יין, שמפניה ובירה, אבל לקראת הכניסה ליורוליג העדיפו ללכת שם עם השמות הגדולים, כמו האקט וטוקו שנגליה. לא הייתה לי בעיה עם זה, והמשכתי הלאה".
בעונה שעברה הרווי היה מושבת בגלל פציעה, אבל בקיץ האחרון חזר. "הייתי אמור לחתום ביפן, הכל כבר היה סגור, ואז קיבלתי טלפון מדימיטריס פריפטיס. הכרתי אותו ממשחקים שהיו לי נגדו בעבר, ורציתי מאוד לשחק עבורו. עזבתי הכל ובאתי אליו לרג'ו אמיליה". הקאמבק לאיטליה היה מוצלח; הוא העמיד 15.4 נקודות ו-5.7 ריבאונדים למשחק, הצטיין עם דאבל-דאבל של 24 ו-12 בניצחון על האקסים מבולוניה ("הזכרתי להם מה אני שווה"), והקבוצה התברגה במקום החמישי בליגה המקומית. אלא שאז הכל נגמר.
- מה השתבש?
"הרגשתי שאני בסיטואציה טובה. שיחקתי טוב, הייתה לי מערכת יחסים טובה עם השחקנים, אבל היחסים עם המאמן, איך נגיד את זה, לא היו הכי טובים. במה שקשור לכדורסל, הכל היה בסדר. אבל כשדברים מסביב החלו להפריע, לא רציתי להיות שם יותר".
- מרגישים שעמית שרף הוא רוקי כמאמן ראשי?
"אני לא כל כך עוסק בזה. הוא יותר חבר של השחקנים, פחות בדיסטאנס איתנו. הוא בעיקר נותן לנו חופש, ולי זה חשוב".
- יש מועדון שאתה מפנטז לשחק בו?
"נולדתי וגדלתי בדאלאס, אז המאבריקס. ובאירופה? ריאל מדריד".
- לשחק בריאל זה להתמודד עם אדי טבארס מדי יום באימונים.
"עוד לא פגשתי מישהו שאני מרגיש שאני לא מסוגל לשחק מולו. אוקיי, ראיתי את יאניס אדטוקומבו ולברון ג'יימס, והם באמת משהו אחר, אבל באירופה אני יכול להתחרות בכל אחד. אני אוהב את הכדורסל האירופי, בעיניי זה המקום הכי טוב מחוץ ל-NBA. כאן, בישראל, זה מרגיש לי כמו NBA מבחינת סגנון המשחק והאווירה הרגועה".
- חכה שתפסיד בשני משחקים רצופים, ואז אשאל אותך שוב על האווירה הרגועה.
"אני מקווה שלא נפסיד, ולא תצטרך לשאול אותי"...