נבחרת ארצות הברית הגיעה לאליפות העולם הזו בסגל חסר ודי נטול כוכבים. השמות הגדולים לא עמדו לרשותו של סטיב קר, ובכל זאת, למאמן ולמנהלי הנבחרת היו אינספור שחקנים קצת פחות נוצצים לבחור מתוכם. כחלק מאסטרטגיית הרכבת הסגל, החליטו האמריקאים להגיע לטורניר כמעט ללא שחקני פנים: ווקר קסלר הוא הסנטר הטבעי היחיד, והוא גם זה שמקבל את כמות הדקות הנמוכה ביותר עד כה (6.1 לערב). מלבדו, מתפקדים כסנטרים שחקנים שבדרך כלל משחקים בעמדות 4 ב-NBA - ג'ארן ג'קסון ג'וניור, פאולו באנקרו ובובי פורטיס.
בשלב הבתים הראשון לא ממש היתה לכך חשיבות, אך בשני משחקיה האחרונים, ארצות הברית נראתה נחותה בהרבה מהיריבות שלה בצבע. מול מונטנגרו עוד הצליחה לשרוד, אך 49:31 בקרב הכדורים החוזרים; ואמש, כשאיבדה את המאזן המושלם מול ליטא, הפסידה 43:27 במאבק הריבאונדים. ביום שלישי היא תפגוש ברבע הגמר את איטליה - נבחרת נוספת שלקחה עד כה יותר ריבאונדים ממנה למשחק (39.2 לעומת 39). יש לציין שבניגוד למונטנגרו (ניקולה ווצ'ביץ') וליטא (יונאס ולנצ'יונאס), לאיטליה אין שחקני פנים דומיננטיים, מה שאולי יקל קצת על המשימה, אך בשני משחקיה האחרונים, איטליה ניצחה בקרבות הריבאונד גם את סרביה (34:36) וגם את פורטו ריקו (29:48).
"ארצות הברית נמוכה כבר שנים רבות, והיא תמשיך להיות כך עוד שנים רבות", טען בריאן ווינדהורסט ב-ESPN. "סטיב קר בחר - לא רק השבוע, אלא כשהנבחרת נבנתה - לא להילחם בבעיה, אלא לקבל אותה. במקום למצוא גבוהים, יסתמכו על גארדים ושחקני כנף בסגנון טייריס הליברטון, מיקל ברידג'ס, אוסטין ריבס, קאם ג'ונסון וג'וש הארט, שהם ארוכים ויכולים לשמור על מספר עמדות".
לאליפות העולם הקודמת נלקחו שלושה סנטרים - מיילס טרנר, ברוק לופז ומייסון פלאמלי, והניסוי הזה לא הוכיח את עצמו. הלקח נלמד בטוקיו, שם את רוב דקות הסנטר חלקו באם אדבאיו ודריימונד גרין, כשגם קווין דוראנט שיחק כ-5. כל השלושה הללו סירבו להגיע לאליפות הנוכחית, מה שאילץ את קר, גרנט היל ומנהלי הנבחרת לחשב שוב מסלול מחדש, וכך נוצר מצב די מדהים: ג'וש הארט הוא הריבאונדר המוביל של ארצות הברית הנוכחית עם 6.2, כשהסנטר הפותח ג'ארן ג'קסון ג'וניור מוריד 2.8 כדורים חוזרים בלבד לערב - מקום 150 בכל האליפות.
ויש גם את עניין הגישה. הכוכב הבלתי מעורער של נבחרת ארצות הברית אנתוני אדוארדס נשאל אחרי שלב הבתים הראשון על המפגשים הקרובים עם מונטנגרו וליטא והשיב: "אנחנו הולכים לנצח. הביטחון שלנו בשמים. אנחנו לא באמת מודאגים מהנבחרות הללו". הגארד של מינסוטה אמנם עשה את שלו עם 35 נקודות מול ליטא, אך כעת מתברר כי הוא וחבריו לא ממש טרחו ללמוד את שמות היריבים. "כל הכבוד למספר 22", אמר אדוארדס בסיום על ההופעה של אימנטאס בנדזיוס (10 נקודות). "מספר 31 שחקן טוב מאוד", הוסיף אוסטין ריבס על ויידאס קריניאוסקס (15 נקודות).
מנגד, ליטא יודעת דבר או שניים על איך לנצח את ארצות הברית - היא עשתה זאת ב-1998 ואז באולימפיאדת 2004. "הייתי ילד בן 14, אני זוכר שצפיתי במשחק ההוא וזה היה מדהים", אמר דונטאס מוטיונאס, שסיים עם 9 נקודות אמש. "אני כל כך שמח שאנחנו יכולים להביא אושר לעם הליטאי. לפני הטורניר, אם היו שואלים מישהו, היו שמחים אם נגיע לטופ 16. הנבחרת הזו מאוד צנועה. ארצות הברית אחת הנבחרות הכי מוכשרות בעולם, אבל צריך לשכוח מהמשחק הזה. עכשיו מתחיל שלב הנוקאאוט".
ארצות הברית וליטא יוכלו להיפגש שוב בשלב הגמר. "אם ליטא תמשיך לקלוע ככה מבחוץ - כמעט 47 אחוז - היא תזכה באליפות", חרץ ווינדהורסט ב-ESPN. "אם ארצות הברית תמשיך לקבל ריבאונד אחד מדי שני משחקים מג'קסון, היא כנראה לא תגיע לפודיום. ליטא היא מאצ'-אפ מזעזע עבור הנבחרת הזאת. אם שתי הנבחרות ייפגשו חמש פעמים, הליטאים כנראה ינצחו במאבק על הריבאונד בכל החמש, וזה אפילו לא יהיה קרוב".