בהרבה מובנים, זאת הולכת להיות אחת העונות המעניינות והמרתקות ביותר בליגת העל. ערימת ההפתעות שנחתה עלינו בקיץ האחרון, מההצלחה המדהימה של נבחרות הנוער והצעירה, המינוי של מסאי דגו למאמן מכבי חיפה שנתפש כתמוה והזוי, ועד פיטוריו של אייטור קראנקה שהוביל להגעת אגדת הכדורגל רובי קין.
המעקב המסקרן אחרי דגו וקין ייתן לחובבי הכדורגל (והתקשורת בעיקר) הרבה עניין. יהיה מעניין לראות איך חוסר הניסיון של שניהם ישפיע על הקבוצה שלהם העונה (בינתיים נראה שההשפעה חיובית), יהיה מעניין לראות איך השניים יעמדו מול האתגרים הגדולים העומדים בפניהם בדבר האמיתי - הליגה. הלחץ העצום מצד המועדון, האוהדים, וכמובן התקשורת, יהיו המבחן האמיתי שלהם. בהנחה ששתי הקבוצות ישחקו במסגרות אירופאיות, מבחינתם, ומבחינת המועדון והאוהדים, הם עשו את שלהם, ולכן הליגה, כרגיל, היא עיקר העיקרים. ובליגה הקטנה שלנו, המעקב אחרי דגו וקין יהיה מסקרן ויוסיף הרבה עניין ומתח. בינתיים גם דגו וגם קין מצליחים להפתיע, והתוצאות מפתיעות אפילו אותם.
עוד בליגת העל
כדי שתהיה לנו צמרת מרתקת, כדי שקרב האליפות יהיה הרבה יותר מעניין וטוב לליגה, אליניב ברדה צריך להמציא את עצמו מחדש. ההודעה שאלונה ברקת שלחה לאוהדים רגע לפני פתיחת העונה מלמדת שהיא מבינה שיש בעיה במערכת, וזאת, תתפלאו, בשורה טובה. לבאר שבע ולכדורגל הישראלי. אם ברדה ימצא את הדרך לבצע את השינויים הנחוצים, באר שבע יכולה לחזור ולהיות שוב חלק במאבק האליפות. הבעיה היא שכרגע ברדה תלוי בעיקר בשחקנים שיש לו. השינויים חייבים לבוא במקביל לפתיחת עונה טובה. אם הפתיחה תהיה צולעת, כל שינוי שברדה יעשה במהלך העונה ישאיר את באר שבע צולעת.
בית"ר ירושלים לא מסוגלת להתמודד עם העוצמות שיש למכבי חיפה ומכבי תל אביב, אבל אם מסע הרכש האחרון של יוסי אבוקסיס יצליח, אם חדר ההלבשה יהיה בריא, אם ירדן שועה ימשיך להתרכז בכדורגל (כמו בעונה שעברה) ואם האוהדים יתרכזו בעידוד ולא בחבלה, בית"ר ירושלים מסוגלת לדגדג את הצמרת. היא ודאי לא תיטול חלק בקרב על האליפות, אבל אם בית"ר בצמרת הגבוהה זה אומר שהקהל ממלא את היציעים, זה אומר שהליגה תהיה סופר מעניינת.
מהפועל תל אביב, לפחות בינתיים, עושה רושם שנראה גם העונה קבוצה בינונית, קבוצה שתיאלץ להילחם על מקומה בפלייאוף העליון. נראה כי הבעלים האמריקאים של המועדון עדיין לא ממש נחתו בארץ הקודש. הבעלים אמרו כי השינויים יהיו בהדרגה, אבל לא בטוח שהאוהדים יהיו סבלניים. עיקר הבעיה בהפועל תל אביב היא סימני השאלה סביב עומק הכיסים של הבעלים ועד כמה הם באמת מעוניינים (או יכולים) להחזיר את המועדון לתקופת הזוהר. בינתיים, על פי ההכנה בקיץ, הם יותר קרובים לתקופת האבן.
יהיו עוד כמה עניינים מסקרנים בעונה החדשה. האם בני סכנין תמשיך להיות הנציגה הבכירה של המגזר הערבי או שאולי מכבי בני ריינה שהדהימה את כולנו ונשארה בליגת העל, תצליח לנשל את סכנין מהתואר אחרי שנים רבות. גם השאלה סביב הפועל ירושלים עם זיו אריה מסקרנת: האם יצליח להמשיך את ההצלחה המדהימה עונה נוספת או שניאלץ רק להינות (ולצחוק) מהאמירות שלו אחרי משחקים?
עוד קבוצה קטנה שתספק הרבה עניין העונה היא מכבי פתח תקוה. האם הקבוצה של אבי לוזון תיאלץ להתמודד שוב בקרבות נגד הירידה או שנראה תהליך של חזרה למרכז הטבלה ובניית קבוצה לעשור הבא? מכבי פתח תקוה ידעה לאורך השנים להסתדר מצוין עם מכירתם של שחקנים מובילים לקבוצות באירופה, אבל מאז העזיבה של מנור סולומון, ליאל עבדה ותאי בריבו אבי לוזון לא מצליח לשחזר את ההישגים הגדולים של המועדון. למרות שלוזון מכוון לפלייאוף עליון, אם העולה החדשה לא תהיה חלק מקרבות התחתית זה יהיה הישג עצום לקבוצה.
ועם תחילת חודש הסליחות, אפשר לבקש שתהיה לנו גם עונה נקייה מאלימות במגרשים. שר התרבות והספורט מדבר בלי הפסקה על התוכנית שגיבש למאבק באלימות, אבל בינתיים (כרגיל) הכל דיבורים.
אפשר להמשיך את השינוי המרענן שעבר הכדורגל הישראלי עם ההצלחות המדהימות של נבחרת הנוער והנבחרת הצעירה, אפשר להמשיך לחלום על שדרוג מעמדו של השחקן הישראלי באירופה, אפשר גם לנצל את המעבר הבלתי נתפס של דניאל פרץ לבאיירן מינכן. אחרי הקיץ האחרון, יש מספיק סיבות טובות לחלום. השינוי יכול וצריך להתחיל גם מבעלי הקבוצות. גם לאמירות שלהם יש השפעה על תדלוק האלימות במגרשים, גם להתנהלות שלהם מול המאמנים שלהם (ולא רק) תהיה השפעה על חוויית הצפייה.
סביר כי גם בעונה הקרובה יהיו פערים אדירים בין הקבוצות הגדולות לקטנות, מה שיוביל גורמים אינטרסנטים להעלות לדיון ציבורי את נושא צמצום הליגה. ההישג הענק של נבחרות הנוער והצעירה הוכיחו לכולם שהליגה שלנו מסוגלת להביא את הכדורגל הישראלי להישגים אדירים וגם הקבוצות הקטנות תורמות את חלקן לכדורגל הישראלי. בנבחרת הנוער ובנבחרת הצעירה הצטיינו שחקנים שהגיעו מהקבוצות הקטנות. אפילו מהליגה הלאומית. הגיע הזמן שכל מי שזלזלו בכדורגלן הישראלי יפנימו שאולי אנחנו לא בין שש הליגות הטובות באירופה, אבל אנחנו בהחלט מתקרבים לשם.