נבחרת ישראל עד גיל 20 העפילה הלילה (בין שבת לראשון) לשמינית גמר המונדיאליטו בצורה הכי דרמטית שיש. הנבחרת של אופיר חיים כבר פיגרה מול יפן, הייתה בעשרה שחקנים וידעה שהיא חייבת מהפך כדי לעלות, ואחרי שער שוויון של רוי נאוי בדקה ה-76 הגיע עומר סניור שקבע 1:2 בדקה ה-92.
בעקבות הניצחון, ישראל חלפה על פני יפן וסיימה במקום השני בבית, מה שסידר לה מפגש בשמינית הגמר מול יריבה אסיאתית אחרת - אוזבקיסטן. מאמן הנבחרת, אופיר חיים, התראיין הערב ל-103FM ועיכל את ההישג הנהדר של הכדורגל הישראלי בהופעת הבכורה בגביע העולמי עד גיל 20.
עוד מההישג במונדיאליטו
"את האמת, התחלנו את המשחק לא טוב, לא שיחקנו חכם, זה קרה לנו גם נגד סנגל", הודה אופיר חיים, "דווקא בעשרה שחקנים, מעבר לאמונה הגדולה שיחקנו יותר חכם, השחקנים היו בעמדות הנכונות ויצאו ללחץ טוב. ליפן לא חסר כושר גופני, הם פשוט נלחצו והלכו אחורה וזה היה בעוכריהם. ניצלנו את זה ולקחנו את כל הקופה".
האם היה לנבחרת מזל? נשאל המאמן שהשיב: "אני אומר לשחקנים שמזל זה כשמוכנות פוגשת הזדמנות. צריך להיות מוכן לרגעים האלה, דברים לא קורים במקרה. יש פה שחקנים שלא שיחקו מספיק השנה, אמרתי שהם חייבים לשחק יותר. צריך להאמין בצעירים, יש פה שחקנים טובים. הקצב הוא לא פחות גבוה ממשחקי עונה בליגת העל. יש פה שחקנים שיכולים להשתלב בליגת העל, רק תנו להם והם יקחו את זה בשתי ידיים".
חיים נשאל גם על סוגיית המתאזרחים בנבחרת הבוגרת, כאשר אנריק סבוריט עשוי להצטרף למיגל ויטור שכבר התאזרח: "זה קורה בהרבה מקומות בעולם. ממיגל ויטור יש רק מה ללמוד, הוא יכול רק להוסיף. להיות לידו כל שנייה זה רווח נקי של השחקן הישראלי. לא לוקחים כל שחקן".
לדבריו של המאמן, הבעיה העיקרית במעבר בין הגילאים הצעירים לבוגרים הוא ש"כשהם עולים לבוגרים רובם לא מקבלים הזדמנות. אלה שנתיים - שלוש קריטיות לשחקן הישראלי. אני חושב שאנחנו לקראת שינוי. המון שחקנים כבר בשנה שעברה שיחקו בבוגרת, האמונה בשחקן הישראלי חזרה. לא צריך לחכות לגיל 21 או 23 כדי להגיד ששחקן הוא בשל, אפשר גם בגיל 17 או 18. להשלים את החוסר של השנה החשובה הזאת לוקח זמן. הם צריכים לשחק באופן קבוע ולא טורניר אחד".
מי שזכה לשבחים המאמן הוא קפטן הנבחרת, אילי מדמון, שמיעט לשחק השנה כמושאל מהפועל באר שבע לבית"ר ירושלים: "הרבה גבות הורמו בנוגע לזימון שלו. יש שחקנים שהם יחידי סגולה, זה לא רק כישרון, הוא מנהיג, קפטן אמיתי. ברגעים הכי קשים, בעשרה שחקנים כשכבר אין אוויר בריאות, הוא היה בכל המגרש וניווט את המשחק. גם עומר סניור - העדפתי שחקן אחר אבל אני לא מתבייש להודות בטעות. באימונים הוא היה מצוין וקיבל הזדמנות".
חיים התייחס גם לעתידו המקצועי באופן אישי: "אני כבר לא מאמן נוער, אני לא מסתכל עליהם כילדים. אולי קוראים לנבחרת הזו נבחרת הנוער אבל מבחינתי הם שחקני בוגרים. אני כל כך נהנה פה, לקדם את הכדורגלן הישראלי ולהגיע לפסגות כאלה זה אושר גדול. בתור מאמן אני רוצה להגיע הכי רחוק שאני יכול, זה יכול להיות בקבוצה גדולה בישראל. אני לא אעזוב את הנבחרת כדי לדשדש, אני רוצה להגיע לטופ".