העונה של מכבי חיפה הייתה כל כך ארוכה שקצת שכחנו מי התחיל אותה בצורה כל כך מושלמת עם שער מהדהד לרשת של אולימפיאקוס ואחר כך שער יתרון מרגש מול פ.ס.ז' של מסי, אמבפה וניימאר. השער הראשון של צ'ארון שרי ביום שני מול מכבי נתניה, יכול בשקט להיקרא שער אליפות, ולסכם 13 שערים ו-8 בישולים, או בסיכום ארבע שנים 51 שערים ו-37 בישולים של הקשר ההולנדי בישראל.
פתחנו איתו בשאלת שמעון מזרחי טיפוסית, איזו אליפות מהשלוש שזכה בהן בישראל היא המתוקה מכולן. "האליפות הראשונה הייתה המתוקה ביותר", הוא פוסק. "גם בגלל שחיפה לא לקחה אליפות 10 שנים וגם כי זה קרה במשחק האחרון של העונה, וניצחנו את באר שבע 2:3. זה היה משחק כל כך גדול, שהיה בלתי ייאמן. אבל רגע, הוא גם מסייג: "השנה הזו, הייתה גם וואו. בעונה שעברה היה קצת פחות כי הפסדנו למכבי תל אביב ולקחנו אליפות בגלל שהיריבה הפסידה".
וזו אותה התרגשות?
"זו עדיין אותה התרגשות. כמובן שהיה לחץ העונה כי באר שבע הייתה טובה ומכבי תל אביב גם. היה נדמה שהיקשו עלינו. יכולנו לקחת אליפות בבאר שבע אבל הפסדנו בדקה האחרונה. עשינו כמה טעויות במשחקים האחרונים שהשאירו את האחרות בתמונה".
אבל לא באמת.
"כל משחק שרצינו לנצח - ניצחנו. הפסדנו בגללנו ולא בגלל היריבות, בגלל שלא שיחקנו טוב. היינו יותר טובים העונה משתי העונות הקודמות, רק שבסוף העונה הפסדנו משחקים שלא היינו צריכים להפסיד. אני נותן ריספקט לכל יריבה, אבל אנחנו קבוצה יותר טובה ויותר טכנית משתי היריבות האחרות".
מה עושה את מכבי חיפה לכל כך חזקה? הבעלים, המאמן, השחקנים, הקהל?
"הכל יחד. המאמן מדהים, כל מה שהוא עשה גם בחיפה וגם בבאר שבע. אני לא מכיר את המאמנים הישראלים האחרים, אבל אני לא רואה אף אחד כמוהו. אף אחד גם לא יכול להחליף אותו, אבל זה לא רק הוא. היה לנו סגל מאוד טוב, עם ספסל טוב מאוד. שיחקנו בלי כל כך הרבה שחקנים במשחק האחרון וניצחנו 1:5. יש לנו הרבה שחקנים יכולים להחליף שחקנים חשובים. ניקיטה רוקאביציה למשל, שהוא אגדה בחיפה, לא שיחק הרבה זמן ואני אומר לך שאם היה משחק כל העונה, היה מסיים עם 20 שערים, כך שכל אחד אצלנו יכול".
מאוד רצית את ניקיטה בקבוצה, לחצת שיחזור. זה היה נכון בשבילו בדיעבד עם שער בודד ב-33 משחקים?
"קודם כל, ניקיטה הוא מכבי חיפה. הוא היה פה אגדה, אפילו בשנה שהוא עזב לבאר שבע. יש לנו קשר משוגע. אני מרגיש אותו בעיניים עצומות. הסיטואציה לא הייתה קלה בשבילו, אבל זה כדורגל מקצועני. לא יודע למה הוא לא שיחק, אבל שמחתי שהוא חזר. אני עדיין חושב שהוא שחקן מדהים לקבוצה שלנו".
בוא נתמקד רגע בברק בכר.
"בשבילי, ברק מאמן מיוחד. לא יודע אם יבוא מאמן ישראלי אחר לא נהיה גם אלופים, אבל ממה שראיתי ממנו, יש בו משהו מיוחד שגורם לך להאמין בו. הוא מאוד רגוע, הוא לא משדר לחץ. הוא שולט בעצמו ובשחקנים, גם כשדברים לא הולכים, והוא נותן בטחון לשחקנים".
"זה זמן טוב בשבילו לעזוב", הוא מייעץ. "בסוף העונה שעברה שאלתי אותו למה הוא לא עוזב. הוא ענה: 'אני רוצה להגיע עם הקבוצה לליגת האלופות'. הוא הלך בזמן שלו וזה בסדר כי הוא הגשים את מה שרצה להגשים. צריך להודות לו על מה שעשה לנו ולמועדון. עכשיו - שיחפש אתגרים".
וזה יכול להצליח שם?
"יש לו את היכולת לנהל את עצמו בדרך דומה גם במדינה אחרת. אני באמת מאמין שהוא יצליח באירופה. אני חושב שהוא יכול להגיע לקבוצות בלגיות ואולי למדינות אחרות. הכוכב האדום הוא מועדון גדול בפני עצמו ולא צריך לשכוח שהם הבטיחו את מקומם בעונה הבאה בשלב הבתים של ליגת האלופות. זה גם מה שהוביל אותו לשם. הוא יכול לעשות שם משהו נחמד".
המאמן המנטלי שלכם, דני ענבר, סיפר בסוף המשחק האחרון שבתחילת הדרך, כשהפסדתם כמה משחקים, נטע לביא ואתה לקחתם את הקבוצה על הכתפיים שלכם מבחינה מנטלית.
"קשה לי לספר על זה לבד. זה לא אני, או רק אני. לי ולנטע יש קשר מצוין. אני חושב שנטע הוא אישיות וקפטן מצוין. תמיד הלכתי איתו. אם משהו קרה, ידעתי שהוא ייתן לי את הגב שלו. בקבוצה האמינו זה בזה. ידענו שיחד נוכל לנצח כל קבוצה. יצרנו גישה אחרת, דיברנו קצת לפני המשחקים מול השחקנים, אבל לא היינו לבד בעניין הזה".
במשחק ביניכם לבין מכבי תל אביב בעונה שעברה, תפסת את אוסקר גלוך וממש פרגנת לו. זה לא דבר טריוויאלי ביריבות שיש פה, אבל הקהל של מכבי חיפה לא כעס עליך. איך זה?
"אני מבין את היריבות בין הקהלים, אבל הילד הזה היה רק בן 17 וחצי כששיחק נגדנו. אחרי הכל, אני שחקן כדורגל, ואני אוהב לראות שחקנים צעירים. אני יכול להיות אבא שלו מבחינת הגיל. אמרתי לו: 'זה משחק גדול. תנסה להיות אתה עצמך ותהנה מהמשחק'. חיבקתי אותו רק כי ידעתי שברגע הזה הוא צריך תמיכה, גם אם לא היה מקשיב לי. ראיתי מיד שהוא שחקן גדול. הדבר המצחיק שאנחנו ממשיכים לדבר עד היום והוא הזמין אותי לראות אותו בזלצבורג".
בקבוצה כזו מצליחה, שבאופן טבעי מייצרת גם המון אנטגוניזם מצד אוהדי קבוצות יריבות, איך זה שאתה יוצא דופן ומקבל המון כבוד מכולם? מה הסיבה?
"שאלה מדהימה. קודם כל אמרת שכולם אוהבים אותי וזה וואו. לפעמים שחקנים לא יכולים להתנהג בטבעיות, אבל אני תמיד אני, גם אם פונים אלי סתם אנשים ברחוב. יכול להיות בגלל שאני מדבר בגובה העיניים. אנשים אומרים לי שלמרות שאני כוכב כדורגל, אני עדיין נגיש לכולם. אני גם תמיד רגוע, בגלל שאני מרוצה מזה שנהנים מהמשחק שלי".
ישראל היא מדינה גזענית לשחקני כדורגל זרים, כמו שאמרו בסנגל לעבדולאי סק, או שלא? איך מתמודדים עם זה?
"לא יודע לענות לך על זה. אני לא מבין עברית, ולכן לא בטוח שאני זה שצריך לדבר על זה. אני אוהב את ישראל ורוצה לשמור פה על קשר טוב עם כולם. יש פה ערבים, נוצרים ויהודים וזו מדינה נהדרת לכל אחד מהם. מקווה שיגיע שלום בקרוב. אני לא מרגיש שום גזענות כלפיי, כלום. ההיפך, אני מרגיש שאוהבים אותי מאוד. אני ממש מעריך את זה שבאתי לכדורגל הישראלי כי מאוד אוהבים פה איך שאני משחק. אני מבין לגמרי את עבדולאי, אבל אין לי מושג מה נאמר לו".
שלב הסיכומים מגיע ושרי מתבקש לבחור את הרגע הגדול של העונה הנוכחית. "הרגע הגדול היה שכבשתי מול פ.ס.ז' שער יתרון", הוא ממש לא מפתיע. "הבנתי שלפני כן, בקמפיין הקודם בליגת האלופות, מכבי חיפה לא כבשה בכלל. כאילו הורדתי את הלחץ מהכתפיים של האוהדים, אנשים ממש בכו. זה רגע גדול לכבוש מול קבוצה שבדרך כלל אתה הולך לראות אותם משחקים, לא משחק נגדם".
ובליגה שלנו?
"הרגע שלקחנו את האליפות, גם בפעם השלישית. היה פה לחץ עצום. הייתה המון הקלה ואושר. אנשים שמבשלים פה לשחקנים, אנשים שעובדים במועדון, בעלים, כולם היו מאושרים. אם שחקן חדש היה מגיע למכבי חיפה היום הוא מרגיש כאילו הוא משחק בה כבר 10 שנים. זה משהו ייחודי, המקום הזה".
ואתה תפרוש במכבי חיפה?
"קשה לדעת, לא יכול להגיד לך במאה אחוז שאפרוש במכבי חיפה. ככל הנראה, כן".