וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לטרוף את האגף: מריוס וולף הוא הקלף החזק של דורטמונד בקלאסיקר

1.4.2023 / 11:00

בגיל 27 המציא את עצמו שחקן הכלבו מחדש בעמדת המגן הימני, הפך לכוח המניע של בורוסיה אותה הוא אוהד מילדות, זומן לראשונה לנבחרת, וכעת מגיע לקרב הענק מול באיירן מינכן בתנופה בתקווה להגשים את החלום הגדול ביותר ולזכות באליפות (19:30, ספורט2)

תקציר: דורטמונד - באיירן מינכן 2:2/ספורט1

אלה ימים מופלאים עבור מריוס וולף. בגיל 27, לפתע פתאום, הוא מגשים את כל החלומות הפרועים ביותר שלו, עליהם לא העז אפילו לחשוב ברצינות עד לפני זמן מה. בלי התרעה מוקדמת, הוא הפך משום מקום לאחד השחקנים המדוברים ביותר בגרמניה, וגם לאחד האהודים ביותר כי קשה מאוד להתעלם מהכריזמה החיובית שהוא מקרין - באישיותו ובסגנונו על הדשא. כמה זמן זה יימשך? אין לדעת, אבל כדאי ליהנות כל עוד אפשר ולעשות את המקסימום כדי לנסוק גבוה אפילו יותר.

בשבת שעברה הוא ערך את הופעת הבכורה במדי גרמניה, תוך שהוא מפיח תקווה במאמן הלאומי האנזי פליק כי ניתן לפתור את המצוקה שנוצרה בעמדת המגן הימני, לשם הוסטו לעתים תכופות - כולל במהלך המונדיאל - לא רק הבלם ניקלאס זולה, אלא גם יוזואה קימיש אשר מעדיף באופן מובהק לשחק במרכז המגרש על אף רב גוניותו. "וולף הראה בדורטמונד שהוא מסוגל לקחת פיקוד על האגף הימני, הן הגנתית והן התקפית. זה בדיוק מה שאנחנו צריכים, ולכן הוא כאן", הצהיר פליק, וקיבל הצגה נהדרת מחניכו החדש בניצחון 0:2 על פרו.

וולף בישל לניקלאס פולקרוג, סידר מצב הבקעה ודאי גם לפלוריאן וירץ שהחמיץ, הביא אנרגיות יוצאות מהכלל לכל מהלך בו שותף, ונבחר על ידי האוהדים לשחקן המצטיין בהתמודדות - לא רע עבור מישהו שכלל לא הוזכר כאופציה כאשר גובש הסגל לגביע העולם. במשחקו השני, מול יריבה חזקה יותר בדמותה של בלגיה, זה כבר הלך קשה הרבה יותר, ויאניק קראסקו עבר ללא קושי את וולף בדרך לכיבוש, בעוד הנבחרת הפסידה 3:2, אבל בשורה התחתונה הוא ביסס את עצמו כשחקן לגיטימי בתחילת ההכנות לקראת אירוח יורו 2024.

עוד בגרמניה

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך להיראות ולהרגיש מצוין, לחיות בריא ולהפחית במשקל?

בשיתוף TI SWIM

יש לו חולצה מהאליפות ב-1996

חשוב מכך, הפך וולף לשחקן מפתח במערך של דורטמונד שעלתה באופן סנסציוני למקום הראשון בבונדסליגה, ותתארח בשבת (19:30, ספורט2) במשחק העונה אצל באיירן מינכן עם שאיפות אמיתיות להוריד ממנה את הכתר אחרי עשור שלם בשליטתה. מבחינת הכוכב הלא צפוי זה יכול להיות מתוק שבעתיים, כי הוא אוהד שרוף של הצהובים-שחורים - בערך כמו הקפטן מרקו רויס. הוא אפילו שומר בארון את החולצה מעונת 1995/96, מהדגם שלבשו מתיאס זאמר, אנדי מולר ויורגן קולר בדרך להנפת הצלחת.

למעשה, הכל התחיל מהחולצה הזו. כי הרי רויס נולד בדורטמונד במשפחה של אוהדי בורוסיה, ולכן לא היתה לו שום אופציה אחרת. וולף גדל בכלל בצפון בוואריה, והיה טבעי יותר לו היה מתחבר לספינת הדגל ממינכן כמו רבים מבני העיירה. ואולם, בן דודו הוא מעריץ מושבע של בורוסיה, והוא גם זה שקיבל בזמנו במתנה את החולצה המדוברת ב-1996, כאשר מריוס עצמו עוד היה רק בן שנה. בחלוף מספר שנים, צמח הנער - והחולצה נהייתה קטנה מדי, אז הוא העביר אותה לבן דוד הצעיר ממנו. מבחינת מריוס הקטנטן, היה זה הפרס הכי יקר שאפשר לדמיין. הוא התלבש מאוד מהחולצה שהיתה גדולה על מידותיו, לבש אותה למרות הכל, ישן בה, ומאז לא רצה לשמוע על אף קבוצה אחרת.

שחקן בורוסיה דורטמונד מריוס וולף. Alex Grimm, GettyImages
הפך לשחקן מפתח, כנגד הציפיות. וולף/GettyImages, Alex Grimm

אקס 1860 שמתעב את באיירן

כמו כל אוהד דורטמונד, סלד וולף אוטומטית מבאיירן, והתחושות האלה תחזקו הרבה יותר כאשר הוא הצטרף בגיל 17 לאקדמיה של מינכן 1860, שם ענד את סרט הקפטן בקבוצה הצעירה ונחשב לכשרון מבטיח בעמדות החלוץ המרכזי וכשחקן אגף, אבל התקשה למצוא לעצמו את המשבצת המתאימה ביותר. באופן כללי, אם נחשפתם אליו רק לאחרונה כמגן ימני, כדאי לדעת שזה ממש לא תפקידו המקורי. כשחקן נוער ובתחילת הקריירה הבוגרת, היה וולף שחקן התקפי מובהק, אבל נדד בין עמדות. כאשר נכנס לסגל הבוגר של מינכן 1860 בליגה השניה, הוא היה גם חלוץ רחבה, גם קיצוני ימני, גם קיצוני שמאלי, גם עושה משחק, גם קשר ימני וגם קשר שמאלי - כל זה לאורך פחות מעונה.

מצד אחד, טוב להיות שחקן כלבו. מצד שני, יש לכך גם היבט שלילי מובהק בשלבים הראשונים של הקריירה, כי אתה לא תופס בעלות על אף משבצת, ולכן מאמנים עלולים לא לקחת אותך ברצינות בשום תפקיד. זה מה שקרה לוולף בהאנובר - הוא הצטרף אליה בינואר 2016 והתגרש לשחק לראשונה בבונדסליגה, אבל מצא את עצמו במהרה דווקא בקבוצת המילואים בליגה המחוזית, ולא ממש הבין מדוע. באותה תקופה הוא גם עבר פציעה לא פשוטה, והבטחון העצמי התקרב לאפס. "לא הייתי שורד את התקופה הזו ללא תמיכת המשפחה", הוא העיד לימים, אבל העזרה סייעה לו להבין - אסור להיכנע לנסיבות. הוא חייב להמשיך להאמין.

מריוס וולף במדי מינכן 1860. Boris Streubel, GettyImages
במינכן 1860 היה שחקן התקפה. וולף/GettyImages, Boris Streubel

חבר קרוב של קווין פרינס בואטנג

והכל התהפך באוגוסט 2017 כאשר ברונו הובנר, המנהל הספורטיבי של איינטרכט פרנקפורט, התקשר אליו באופן לא צפוי. בנו הכיר את וולף בהאנובר, המליץ עליו - וכך מצא את עצמו השחקן הצעיר שוב בבונדסליגה, הפעם בקבוצה שהאמינה בו באמת. הוא תרם 5 שערים ו-9 בישולים בליגה במדי הנשרים, היה שותף לזכיה בגביע הגרמני עם 1:3 ענק על באיירן בגמר, ועל הדרך בנה חברות קרובה מאוד עם קווין פרינס בואטנג ששיחק אז בפרנקפורט. "מריוס שחקן אדיר שיודע לעשות הרבה מאוד דברים על המגרש, ואני מוכן להישבע שהוא יגיע לנבחרת", אמר הכוכב הוותיק, ובדיעבד צדק - גם אם זה לקח זמן.

וולף משך אז תשומת לב של קבוצות רבות, והאושר שלו פשוט לא ידע גבול כאשר דורטמונד, מולה הבקיע את שערו הראשון בבונדסליגה, הסכימה לשלם תמורתו 5 מיליון יורו. הוא עזב קבוצה בה היה באנקר ועבר לספסל של בורוסיה שם היה מוכן לחכות להזדמנות - והיא הגיעה באופן לא ממש צפוי. לוסיאן פאבר הסיט פעם, בהיותו מאמן הרטה ברלין ב-2008, את לוקאש פישצ'ק מהתקפה לעמדת המגן הימני - וכך הגדיר את הקריירה של הפולני שהפך לימים לבורג חשוב מאוד במכונה של יורגן קלופ בדורטמונד. אז יש לא מעט אירוניה בכך שדווקא הפציעה של פישצ'ק עצמו גרמה לפאבר לשקול להשתמש בוולף כמגן ימני, וזה עבד לא רע בכלל. כך נוסף עוד תפקיד לארסנל שלו, ובבוא העת הוא התברר כאופציה הטובה ביותר עבורו.

מריוס וולף עם קווין פרינס בואטנג. Alex Grimm/Bongarts, GettyImages
חברים טובים. וולף ופרינס בואטנג/GettyImages, Alex Grimm/Bongarts

בלי רגשי נחיתות מול קימיש וגורצקה

זה לא קרה מיד, כי ב-2019 הובהר לוולף כי לא יהיו לו הזדמנויות רבות בהרכב, והוא נדד בהשאלה להרטה ברלין, ואז בילה עונה נוספת בהשאלה בקלן. עם שובו לבורוסיה ב-2021, הוא היה שוב סותם חורים, וכך היה אפילו בתחילת העונה הנוכחית אצל המאמן אדין טרזיץ' שהגה עבורו גם תפקיד חדש נוסף - מגן שמאלי. אלא שבתחילת 2023 הוחלט לתת לו את המפתחות כמגן ימני עם אשראי בלתי מוגבל לדהור קדימה, והבחירה הזו השתלבה באופן מושלם עם רצף הנצחונות של דורטמונד שהזניק אותה הישר לפסגה על חשבון היריבה המושבעת מהדרום, בדיוק לקראת הקרב הגדול ביניהן בקלאסיקר.

למשחק העונה יגיע וולף במעמד שונה לגמרי. הוא שיתף זה עתה פעולה במדי גרמניה עם קימיש, ליאון גורצקה וסרג' גנאברי. הוא בן גילם - כולם ילידי 1995, אבל הרגיש עד לא מכבר כמו שחקן זוטר וזניח לעומתם. לא עוד. בתקופה האחרונה, התרגל וולף לקחת את היוזמה ולהיות הכוח המניע של בורוסיה. הוא עשה את זה גם נגד פרו בחולצה הלבנה, ויש לו שאיפות להמשיך בתנופה גם באליאנץ ארנה כדי להרוס את הבכורה של תומאס טוכל מול האקסית. כי אולי יש לו חולצה מעונת האליפות ב-1995/96 במידה קטנה, אבל הוא רוצה להיות אלוף בעצמו. אם לא עכשיו, אז מתי?

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully