נבחרת ישראל תארח מחר (שלישי, 21:45) את שוויץ, כאשר הנבחרת הביתית תעלה למגרש מעמדת עדיפות. התוצאות שהשיגו שתיהן במחזור הראשון של קדם אליפות אירופה, הן הוכחה ברורה לכך.
הנבחרת שלנו איכזבה במוצאי שבת, בתיקו 1:1 מול קוסובו, ולמרות השער שהבקיעה, ניכר שחסרה בה "הרגל המסיימת". בכך איני מגלה את אמריקה. מצד אחד נהניתי לראות כמה צעירים שלבשו את המדים הלאומיים. מצד שני ניכר היה שבהתקפה אין לישראל שחקנים מנוסים דיים. משחקה של הנבחרת לא שטף, והיו בו עליות ומורדות, בעיקר לקראת הסיום. למרבה המזל, ממש בדקה האחרונה החמיץ חלוץ קוסובו שער בטוח ממרחק של שלושה מטרים, ונבחרתנו ניצלה מהפסד והבטיחה לעצמה את נקודת הבכורה בקמפיין.
אני מזכיר זאת מפני שמחר בשוויץ עלולה ישראל לשלם ביוקר בדקות שבהן לא תהיה במיטבה. הנבחרת המקומית הפגינה את כוח האש שלה בניצחונה 0:5 על בלארוס, ומכאן גם הצורך שלנו להישאר עירניים לאורכם של כל 90 הדקות פלוס תוספת הזמן. קל מאד לכתוב זאת ולדבר על כך, אך חובתי המקצועית היא להדגיש זאת. הרי ברור לכל אחד שהגנתה של שוויץ תפקח שבע עיניים על הכוכב הישראלי מנור סולומון, ודי היה לה לראות את השערים שהבקיע במדי פולהאם כדי להבין כיצד מתגוננים מול פעולותיו. עם זאת אני סומך על מנור שארסנל הביצועים שלו הוא מגוון, ובעיקר אני סומך על אינטיליגנציית המשחק שלו, המאפיינת שחקני כדורגל גדולים.
בהתייחסי לסולומון אין פרושו של דבר שרק עליו יקום או יפול דבר. ואם להמשיך, יהיה זה אך טבעי שישראל תדע לצופף שורות, לא בבונקר, אלא כמי שמנסה גם לתקוף, ולא במיקריות, את הגנתה של שוויץ. תהא זו משימה הדורשת מאמץ גופני ומנטלי, ואולם מי שחולמת על אליפות אירופה, חייבת להראות שהיא ראויה להגיע אליה.
ומשפטים אחדים על ביברס נאתכו, שנפרד מנבחרת ישראל לאחר קריירה ארוכה ומוצלחת. אני הייתי מכניס אותו לפחות למחצית שלמה, ואצלי הוא אף היה פותח בהרכב. זו הדרך הנאותה לכבד שחקן שתרם מיכולתו שנים רבות לנבחרת ישראל.
נאתכו מצוי בכושר משחק במדיה של פרטיזן בלגרד, שבליגה הסרבית, ולא הייתה שום סיבה לשתפו במשחק מול נבחרת קוסובו רק מהדקה ה-87. כלום לא היה נגרע מנבחרתנו אם נאתכו היה משחק יותר. הוא לא שחקן שסיים את הכדורגל, ולכן ,כאמור, היה ראוי שישחק הרבה יותר כדי שיוכל להשפיע השפעה ממשית על המשחק. לא הבנתי מה עומד מאחורי הרעיון להכניסו למגרש בשלוש הדקות האחרונות.
לסיום אוסיף ואומר שבמאמר זה התייחסתי רק לשחקנים המצויים בסגל, וכידוע, כתמיד, האחריות מוטלת על מי שבוחרים אותם.