אלו היו 18 דקות של טלוויזיה שנכנסו להיסטוריה ברגע שעלו לאוויר. 18 דקות מהפכניות ממש של חזרה לאחור בזמן לעידן פרימיטיבי. של השמדת ערך קיצונית מול האומה והעולם ואובדן עשתונות. זה לא אמור לקרות ל-BBC, זה לא אמור להתרחש בתוכנית הדגל של מחלקת הכדורגל.
במוצאי שבת לא שודרה התוכנית Match Of The Day - תוכנית סיכום המחזור מזה 60 שנה. במקומה שודרו אוסף אירועים ושערים מהמשחקים. ללא הרכבים, ללא שדר במגרש, ללא מגיש או פרשנים באולפן, ללא ראיונות, רק 20 דקות של פורנו כדורגל. כן, היו גם היבטים חיוביים: זו הייתה תוכנית מהירה בהרבה מקצב האיטי של MOTD, ולא היו כמה מהיבטים המעצבנים של שידורי הכדורגל. חשבו על תוכנית ושידורים דומים בישראל: בלי השדר הזה שאתם מעבירים למיוט בתחילת השידור, בלי צוות השידור שמעריץ את הקבוצה שאתה לא סובל, בלי הפרשן שדורש צהוב לשחקן הזר של הקבוצה שלך, בלי השדר שממש שונא את המועדון שלך או זה שצורח כשהכדור עובר את החצי וזה שחושב שהוא מרכז השידור שלא לדבר על הפרשנים שאחרי המשחק. שישה משחקים, 15 שערים, אחד אחרי השני, כמו לקט שערים מליגה אחרת בהפסקת המשחק המרכזי.
פס הקול היה שייך לקהל, הוראות המאמן שנשמעו, קולות השמחה והאוווווווו של החטאות ושמחה לאיד של פנדל של סלאח שעף לחוף של בורנמות'. זה היה נחמד בהתחלה אבל אחרי עשרים דקות של אורגיית האקשן הזו הכל התערבב למשהו אחיד ולא הותיר חותם כלשהו. קשה היה לזכור איזה שער של טוטנהאם, או אולי זה היה שער של צ'לסי. היה חסר קונטקסט וזמן לעכל את המתרחש על המרקע. היה קשה לדעת מי מחזיק בכדור אלא אם זה היה כוכב ברמתו של הארי קיין. בשלב מסוים כבר היה קשה לזכור אפילו מי משחק באיזה צבע. נותרה תחושת בחילה כמו אחרי זלילה מהירה וגדולה מדי של ממתקים או מזון מהיר רע. נותרה רק תחושת הכישלון העמוק של הבי.בי.סי כמו בערב של ירידת ליגה היסטורית. כמו לראות אדם מכובד מתבזה בכיכר העיר, כשיכור שנופל על הפרצוף שוב ושוב עד שהוא נותר שכוב בערימת אשפה ושתן. וכל זה בא אחרי יום של חרפה: תוכנית הצהריים ותוכנית שריקת הסיום החיה לא שודרו. אם אתם אוהבים תוכניות על עתיקות - אופרת לה מרמור של פרלש בגרסת 2023 - זה לא רע, אם אתם משלמי אגרה שמודאגים ממצב הבי.בי.סי אז פחות. יש ימים בקיץ למשל בהם התאגיד משדר טורניר יורו, את טורניר ווימבלדון ואת פסטיבל גלסטנברי במקביל עם מאות שעות שידור חי בטלוויזיה ובאתרים, ימים בהם אתה מרגיש שאגרת הטלוויזיה הולכת למקום מצוין, ויש את סוף השבוע האחרון שבו הכל מתפורר מול עיני הצופים.
פרשת גארי ליניקר הייתה משהו גדול בהרבה והנזק גדל מיום ליום. כמו במקרה במדינה אחרת, מישהו חשב שהכוח בידיו ולא הבין את הכוח שבידי חסרי הכוח לכאורה שהתאגדו והצהירו שהמהלכים הכוחניים אינם מקובלים עליהם. זה התחיל בסערה שעוררה שרת הפנים השמרנית סואלה ברוורמן שפרסמה תוכנית מאבק בהגירה הלא חוקית שנעשית ברובה על ידי אנשים המגיעים על גבי ספינות לחופי קנט. 45 אלף בשנה האחרונה בלבד. ליניקר שמוכר כדמות ליברלית ואינו מסתיר את דעותיו, צייץ על התנגדותו לתוכנית של השרה והוסיף שהנוסח שלה מזכיר את השפה בגרמניה בשנות השלושים. מפה זה כבר איבד שליטה.
ליניקר זיהה תהליכים ולא בפעם הראשונה. חשבון הטוויטר שלו מכיל בעיקר תובנות כדורגל, בדיחות אבא לא מזיקות והצהרות פוליטיות שטחיות כיאה לפלטפורמה. הוא תומך מוצהר של מפלגת הלייבור, אינו מסתיר את ביקורתו ממפלגת השלטון השמרנית (וגם מהשלטון הישראלי), או את אהדתו לקבוצת לסטר סיטי בה הוא גדל. יש מיליוני חשבונות טוויטר ארסיים משלו אבל ליניקר אינו כל אדם. הוא כוכב עבר פופולרי של נבחרת אנגליה, המבקיע המצטיין במונדיאל 1986 וגם כוכב טלוויזיה מהבולטים בבריטניה. למעלה יותר מעשרים שנה הוא מגיש את תוכנית הסיכום של המחזור, טורנירי מונדיאל ויורו, טקסים, אירועים מיוחדים וגם לעתים סרטי תעודה אותם הוא מפיק עם חברה בבעלותו כמו זה המצוין בו הוא פוגש את מראדונה. הוא מתוגמל בצורה יפה, קרוב למיליון וחצי ליש"ט לשנה, אבל נראה שתאגיד השידור מקבל תמורה הולמת. ליניקר הוא איש טלוויזיה נדיר, טבעי מול המצלמות, נינוח ומעניין, מה שקרוי באנגליה "אוצר לאומי". הוא מוסד לאומי מוכר ויש לו קול ונוכחות משלו והוא גם מאיים בדרכו השלווה על בעלי הכוח.
בן לירקן מהשוק המרתק במרכז לסטר, ליניקר בהיותו בן למעמד הפועלים, מצליח ובעל זהות משלו, הוא מסוג האנשים שהממסד השמרני מתעב, והבי.בי.סי, אף הוא אוצר לאומי מעבר לכל ספק, מאוים על ידי הממסד השמרני. ראשי התאגיד קבעו שליניקר עבר על הנהלים נגד משוא פנים והשעו אותו עד לבירור העניין. הם ניסו להביא להתנצלות שלו והבהרת האחריות שלו להתבטאות ברשתות חברתיות אבל הוא סירב ומכאן כדור השלג החל להתגלגל.
ההשוואה של ליניקר ל"שפה בה השתמשו בגרמניה בשנות השלושים" הייתה מוגזמת, חסרת בסיס וגם פוגעת בניצולי השלטון הנאצי, אבל היא מסוג הדברים שנזרקים לחלל האוויר כל כמה שניות. חוק גודווין וכל זה. תגובת ראשי התאגיד הייתה דומה להחזרת כדור לשוער בכדי שיעיף אותו קדימה שמסתיימת בשער עצמי אומלל/קומי שמכריע את המשחק. איאן רייט, אישיות אהובה, כוכב עבר וחברו של ליניקר לאולפן, היה הראשון להצהיר שהוא תומך בגארי ולא יתייצב באולפנים לשידור התוכנית. אחריו החל מבול של הודעות תמיכה בחלוץ העבר, שחקני עבר, אנשי טלוויזיה וגם קבוצות כדורגל הודיעו שהם לא יגישו, ישדרו, יראיינו או יתראיינו לבי.בי.סי כל עוד ליניקר מושעה. לא נותרה ברירה אלא לבטל מספר תוכניות, לשדר ערימת שערים חפוזה ומהבילה ולהפעיל קשרים בעיתונות הימנית כדי לנסות ולהציל משהו מהיוקרה אישית של הבוסים (שחלקם עשויים לאבד את משרתם) או המוניטין שעוד נשאר לגוף החשוב הזה.
פרשת ליניקר פתחה את מהדורות החדשות וכותרות העיתונים כבר מספר ימים. רצח העם באוקראינה, יוקר המחיה וגם זרם ההמהגרים הלא חוקיים נעלמו מסדר היום הציבורי לטובת בעיה קלאסית של העולם הראשון אבל כזו שיש לה כמה היבטים חשובים. הבי.בי.סי סומן על ידי השלטון השמרני כמטרה. במשך 13 שנות שלטונו הם עושים מאמצים להחליש אותו, מאיימים על תקציביו ועל חופש הביטוי בו. תהליך מוכר למפלגות מסוג זה. יו"ר התאגיד אף תרם 400 אלף ליש"ט למפלגה השמרנית ועזר בארגון הלוואה של 800 אלף לבוריס ג'ונסון, ראש הממשלה לשעבר. ללא ספק, סוג של הצהרה פוליטית משמעותית יותר מציוץ כזה או אחר.
המתקפות הבלתי פוסקות האלו הפכו את BBC לגוף מפוחד ומסורס. כצופה ומרואיין מספר פעמים לתחנות הרדיו, שמתי לב כיצד כל אמירה משמעותית מלווה בהתנצלות והבהרה שמדובר בדעת המרואיין בלבד, אלא מה, ושתובא תגובה של הצד השני, ו-בי.בי.סי מחויב לשמור על אי משוא פנים. ככה נראה גוף שמפנים את הנחיות השלטון. מספיק היה לראות את ציוצי ההתלהבות של חברי פרלמנט שמרנים מהפורמט החדש (וזו הגדרה נדיבה לאוסף קטעי הווידיאו הזה) של תוכנית הסיכום. מהשפה שבה הם השתמשו, שלא הזכירה בכלום את הלשון של אוהדי כדורגל, היה ברור שמדובר בהחלטה פוליטית ושליניקר הפך לאמצעי לליכוד השורות. שופרות השלטון נקראו למשמרת דחופה. במקבילה הבריטית המביכה לפוקס ניוז שלחו את ליניקר לאהוב את ברייטון כי זו עיר של גייז ומתחסדים, וחברי פרלמנט כתבו שהם נהנו מהאפיזודה של MOTD. זו הרמה.
זה נראה כמו יאוש. סקרים מגלים שרוב הציבור תומך בשדר, שלא לדבר על סקרי הצבעה שצופים ללייבור יתרון גדול בבחירות בשנה הבאה. בבחירות אלו הגירה, פליטים ואנשי הסירות יהיו אחד הנושאים החשובים, זהו אחד הנושאים המבדילים בין לייבור לשמרנים, ולכן מפלגת השלטון רוצה לעורר אותו בכל דרך אבל התוצאה הייתה הפוכה: ליניקר היה זה עם הקול הברור, הצלול והרגוע.
לפני שבע שנים הגיש ליניקר את התוכנית כשהוא לבוש בתחתוני בוקסר של לסטר סיטי בלבד. זה היה הנדר שהוא נדר כשלסטר החלו לאיים על תואר האליפות. אחרי הסערה, ליניקר הוחזר וההשעיה שלו בוטלה, אבל השבוע BBC הושפלה והתגלתה במערומיה, בזכות השדר והתוכנית שלא שודרה.