קיה פיקנטו אפורה נכנסה למתקן האימונים של מכבי תל אביב שלשום בבוקר. על ההגה פארפה גיאגון. באמפרים לא גבוהים במיוחד מפוזרים בכביש הגישה הפנימי אחרי שעוברים את השער הראשון. אחר הצהריים יש הרבה ילדים ממחלקת הנוער במקום וצריך לנקוט במשנה זהירות. גיאגון עבר בין הבאמפרים כאילו היה על הדשא לפני חמישה ימים מול שון גולדברג.
פרנק בלחסן ואבי נמני מטפלים בו בשותפות. בלחסן היה הרבה יותר מיליטנטי לפני כחודשיים. אמר שעם פתיחת חלון ההעברות, הוא יתייצב במכבי תל אביב ויבקש לתת לילד לצאת בהשאלה כדי לשחק. נמני היה יותר שקול כשנשאל עליו. הוא ידע שאין מה לדבר בנובמבר על מה שיקרה בינואר ושבכדורגל הכל יכול להשתנות. על הבשר שלו חווה מספר 8 את תהפוכות הכדורגל, אבל ספק אם גם הוא העריך שגיאגון יעבור שינוי של 180 מעלות במעמדו.
נמני היה אחד האנשים הקרובים ביותר לוולאדן איביץ' והקשר ביניהם התחזק מאוד בקדנציה הראשונה של הסרבי בתקופת הקורונה. נמני צילצל הרבה, ניסה לעזור בכל מה שהיה צריך בתקופה בה העולם לא ידע לאן הולכים עם המגיפה הקטלנית. בשיחות ביניהם בתחילת העונה הזו, נמני ניסה להסביר לאיביץ' שכדאי לו לזנוח את מערך שלושת הבלמים ולעבור לשחק עם עוד קשר התקפי במקום בלם. הראש כמובן עבד גם לטובת גיאגון הקליינט שלו. גם ברק יצחקי לחץ מהצד שלו כמנהל מקצועי. המליץ לתת יותר לגיאגון, אבל איביץ' האמין בדרך שלו ואחד הנפגעים הגדולים היה הקשר מחוף השנהב.
לא פעם אפשר היה לראות את גיאגון עוזב את האיצטדיון ועולה לאוטובוס ראשון. הוא לא הסתיר את זה שהוא מצוברח. הוא רק רצה לשחק. במשחק הבכורה של אייטור קראנקה, גיאגון קיבל רק פירורים לקראת סיום. זה היה משחק בית קל מול מ.ס. אשדוד. כל השחקנים עלו בסיומו לאכול יחד באולם האירועים בבלומפילד, וגיאגון עלה לאוטובוס שחנה מחוץ לבלומפילד ולא רצה לדבר עם איש.
בתחילת העונה אצל איביץ' הוא היה בטוח שהמסלול שלו ייראה אחרת. מול הפועל חדרה במחזור השני פתח בהרכב והקבוצה הביסה 0:6 בחוץ. שבוע לאחר מכן נכנס כמחליף מול עירוני קרית שמונה, אבל כבש את שער הבכורה שלו העונה והרגיש טוב. איביץ' גמל לו שבוע לאחר מכן כשיצא לשחק באשדוד והעדיף אותו על פני אוסקר גלוך ב-11, אלא שמכבי תל אביב שמטה שתי נקודות יקרות באיצטדיון הי"א ודומה שגיאגון היה זה ששילם את המחיר הכבד מכולם.
שלושה חודשים עברו מאז המשחק ההוא ב-10 בספטמבר ועד שגיאגון קיבל שוב את חולצת ההרכב. זה היה אחרי המונדיאל במשחק גביע הטוטו על מיקום מול הפועל ירושלים. מכבי תל אביב ניצחה, גיאגון שיחק את כל המשחק ואף כבש. במשחק שלאחר מכן הוא היה בטח שיקבל את הקרדיט ויפתח, אבל איביץ' יצא למשחק חוץ בריינה והעדיף להושיב אותו על הספסל.
גיאגון התחמם דקות ארוכות ואפילו שמע קצת נהמות מאוהדים מקומיים של ריינה. הוא נכנס רק בדקה ה-90 והיה מאוד מצוברח. איביץ' החליט ללכת איתו בהרכב בשני המשחקים שאחרי זה ואף קיבל ממנו שער בחמישייה נגד הפועל חדרה, אבל הזיג זג נמשך במשחקים הבאים, כולל בשני המשחקים הראשונים של קראנקה.
את כל מה שהיה אצור בתוכו, את כל התסכול שאגר, הביא גיאגון למשחק מול מכבי חיפה. קראנקה הלך איתו די במפתיע כי גבי קניקובסקי היה טוב בצמד המשחקים הראשונים של הבאסקי, אבל קראנקה ידע שזה משחק של להיות או לחדול ושהוא צריך להמר. לדשא הוא שלח את גיאגון עם אוסקר גלוך. הפוך כל כך מבחירת השחקנים של איביץ' במשחק העונה הראשון בסמי עופר, הלך קראנקה 'אול אין'. על כל הקופה. במקום ערן זהבי בודד בהתקפה כמו שהיה בחיפה, עלתה לדשא הרביעייה הכי התקפית של מכבי תל אביב.
זה לא היה מקרי שגלוך היה זה שבישל לגיאגון את השער הראשון. רק מי שבאמת קרוב לגלוך ידע כמה הוא רוצה לשחק ביחד עם גיאגון, כמה הוא לא חושש שגיאגון ייקח ממנו קצת מאור הזרקורים. כמה הוא מאמין שאם שניהם יהיו יחד בהתקפה, אחד יפרה את השני.
הלילה, בדרבי התל אביבי, גיאגון כבר יהיה לבד. יש לו לא מעט קליברים מסביבו, אבל כקשר התקפי מוצהר הוא מעכשיו הדמות הכי חשובה של מכבי תל אביב. זה כבר אומר לחץ, זה כבר אומר אחריות. זה כבר לא להילחם על דקות ולקבל תשואות על מהלך שאתה עושה, אלא להיות דומיננטי בכל משחק. בחודש הבא יהיה בסך הכל בן 22 והרבה מהמעמסה ההתקפית עוברת אליו.
רק לפני חודשיים אמר אחד מסוכניו שהוא לא ישאר אחרי החלון הזה. עכשיו הרבה מאוד ממה שיתבשל העונה, תלוי בפארפה גיאגון.