האקדמאי: מה יביא איתו יוריס ואן אובריים למכבי תל אביב?

מה עשו כדורגלנים בעיצומה של התפרצות מגפת הקורונה באביב 2020? במקרה הטוב, הם לא הפרו את כללי הסגר ודאגו להתאמן לבד, אבל ליוריס ואן אובריים היו תוכניות מרתקות יותר. ביחד עם חברו הטוב טים רסבור, שגדל פעם באקדמיה של אייאקס, הוא החליט להקים בית ספר מקוון לכדורגל באינטרנט, באמצעות יוטיוב. "לילדים אסור ללכת לאימונים ורצינו לנצל את הזמן כדי להקנות להם כלים שחסרים באופן כללי. הקלטנו יותר מ-1,000 סרטונים בהם אנחנו מדגימים פעולות שלמדנו בתחילת הדרך - כדרורים, הטעיות, תרגילי חשיבה. השקענו בזה יותר משבוע, הרבה שעות ביום. זו עבודה קשה, אבל על הדרך גם שמרנו על כושר", הוא הסביר.

מחשבה על הזולת, ועל העולם באופן כללי, מאפיינת מאוד את ואן אובריים. שחקן הרכש החדש של מכבי תל אביב הוא אדם רחב אופקים שאוהב להכיר תרבויות שונות ולהתעמק במקצועות שונים. כאשר היה בן 9, הוא נסע עם משפחתו לטיול של כמעט שנה ברחבי העולם וביקר בין היתר בארצות הברית, אוסטרליה, ניו זילנד ואינדונזיה. מאז, הכמיהה למסעות נכנסה עמוק לליבו.

הוא מטורף על כדורגל, צופה באינספור משחקים ותקצירים בטלוויזיה ובמחשב, מתעניין בליגות מגוונות ומשתדל ללמוד משהו חדש כל יום, אבל זה לא הדבר היחיד שמעסיק אותו. ואן אובריים לקח קורסים במשפטים ובפסיכולוגיה באוניברסיטה ומגדיר את עצמו כחובב מתמטיקה ופיזיקה. הוא גם מתעמק במשבר האקלים, משתוקק לתרום את חלקו הצנוע להצלת כדור הארץ ולכן מתיו פלאמיני מהווה עבורו השראה, בזכות הצלחתו של קשר ארסנל לשעבר בהשקעה באנרגיה ירוקה. בכל הקשור למעורבות חברתית, מעריץ ההולנדי את לברון ג'יימס.

כמי שגדל במשפחה מבוססת, ואן אובריים לא היה זקוק לכדורגל כדי לשרוד כלכלית, אבל האהבה הטהורה למשחק תמיד ליוותה אותו והיכרות מעמיקה של פרנק רייקארד בוודאי לא הזיקה. בנו של כוכב העבר האגדי הוא אחד החברים הקרובים ביותר ולכן הוא ביקר בנעוריו רבות בביתו. באלבום המשפחתי אפילו שמורה תמונה בה משחק יוריס הקטן כדורגל בחצר עם סבו ועם רייקארד בכבודו ובעצמו. זו הייתה הכנה מצוינת לקריירה מבטיחה, גם אם השאיפה להתקבל לאקדמיה של אייאקס מעולם לא התממשה. במקום זאת, הוחתם הנער בגיל 12 בבית הספר של אלקמאר, שנחשב אף הוא לאחד הטובים במדינה.

לאורך שנים זכה ואן אובריים למעמד של אחד הכישרונות הבולטים, ייצג את הולנד בנבחרות הצעירות בכל שכבות הגיל ואף נכלל כשחקן ספסל בסגל שזכה ב-2011 באליפות אירופה עד גיל 17, בצוותא עם ממפיס דפאי. בחלוף שנתיים, הוא ערך הופעת בכורה בקבוצה הבוגרת של אלקמאר בהדרכת דיק אדבוקאט, אבל המאמן הוותיק לא רצה לקדם אז צעירים ולכן בעונת 2014/15 נדד הקשר בהשאלה לדורדרכט הצנועה. ההרפתקה הזו הסתיימה בירידת ליגה, אבל ואן אובריים דווקא הרשים רבים בכישוריו האלגנטיים ובראיית המשחק המשובחת. לשיאו הוא הגיע כאשר בישל במסירת עקב מרהיבה שער בניצחון הסנסציוני על אייאקס - אפשר לומר שזה האסיסט היפה ביותר בקריירה שלו עד היום.

הנסיקה הזו המשיכה כאשר שב לאלקמאר, ובשלב מסוים נדמה היה כי הוא עשוי להתפתח למנהיג הקבוצה במרכז המגרש. בנעוריו, העריץ ואן אובריים את ססק פברגאס ואז פרץ לתודעה אנדרס אינייסטה והפך לאלילו האולטימטיבי - כך הוא רצה לראות את עצמו. "אנדרס הוא השחקן האהוב שלי ואני לא יכול להפסיק לראות את ביצועיו בווידאו", הוא אמר - וניסה לחקות אותו קצת. אלא שאז הגיע המאמן ג'ון ואן דן ברום והכריז כי ואן אובריים לא מתאים לתפקד כקשר מרכזי. לאור הקביעה המשונה הזו, נעשה ניסיון למצוא לו מקום חדש על המגרש, בדרך כלל כקיצוני שמאלי, אך יעילותו ירדה מהותית ובסופו של דבר הוביל הדבר לפיצוץ, כולל ראיונות לא מנומסים בתקשורת. ב-2018, אחרי שהפך לשחקן רוטציה במקרה הטוב, בחר ואן אובריים לארוז את החפצים ולעבור לאוטרכט.

שבועות ספורים מאוחר יותר, מונה באופן אירוני למדי דווקא אדבוקאט למאמן, אבל הפעם היחסים היו מצוינים, והמנטור המנוסה הגה עבור ואן אובריים תפקיד הגנתי יותר מהרגיל ואף אסר עליו להצטרף להתקפות. בעמדה הזו באה לידי ביטוי יכולתו לקרוא את המשחק לפני רוב היריבים והוא אף למד לתקל וללכלך את המדים בבוץ - פעולה ממנו נמנע בשנותיו הראשונות כי העדיף לראות את עצמו כאדריכל עם הצווארון הלבן. "ואן אובריים המציא את עצמו מחדש", קבעה אז הכותרת בעיתון פוטבול אינטרנשנל.

הקדנציה באוטרכט הייתה טובה עבורו ואפילו מינויו של ואן דן ברום לא הוריד אותו מהפסים - כי הבוס השתכנע הפעם כי חניכו באמת יכול להיות קשר מרכזי דומיננטי. עונת 2019/20 נהרסה בגלל פציעה בקרסול וקורונה, אבל עד לפני שנה המשיך ואן אובריים להיות אחד השחקנים החשובים והמוערכים בקבוצה. עם זאת, העונה האחרונה הייתה הרבה פחות מוצלחת מבחינתו ומספר ההופעות בהרכב הפותח צנח ל-12 בלבד. כתוצאה מכך, שני הצדדים הבינו מראש שאין טעם להאריך את חוזהו והוא עזב כשחקן חופשי. טוונטה, שסיימה בעונה החולפת במקום הרביעי וחוזרת למעמדה ככוח משמעותי בכדורגל ההולנדי, שקלה ברצינות להחתימו כשחקן חופשי, אבל הקשר העדיף את מכבי תל אביב.

ואן אובריים עשה זאת משלוש סיבות. ראשית, אימו ישראלית ולכן המדינה מסקרנת ומושכת אותו. שנית, הוא מעדיף להיות שחקן מוביל בגיל 28 ויהיה הרבה יותר לעשות זאת בליגה נחותה בהשוואה להולנדית. שלישית, הוא תמיד שאף לשחק מחוץ למולדת, לגור במקום אחר לחוות תרבות חדשה - זה מעניין אותו הן ככדורגלן והן כאדם. "בעבר היו לי מספר הזדמנויות לשחק מחוץ להולנד, אבל זה אף פעם לא הרגיש נכון עד הסוף. היום אני מוערך באוטרכט ולא מתכוון לעזוב, אבל זו מטרה שאני מתכוון להגשים בבוא העת. אני לא רוצה להפסיד חוויות. זה יקרה כאשר ההצעה תתאים לי באמת", הוא אמר ב-2019. בחלוף שלוש שנים, נראה כי ההצעה המתאימה הגיעה.

זו הפעם השנייה בקריירה בה בוחר ואן אובריים לעזוב את קבוצתו ולצאת להרפתקה לא מוכרת כאשר הוא מאבד את המקום בהרכב. אחרי שעזב את אלקמאר לטובת אוטרכט, הוא העיד: "לפעמים טוב להחליף את האווירה המוכרת. ביליתי 12 שנה באלקמאר, מחצית מחיי. הכרתי את הכול ואת כולם וזה הרגיש אותו דבר. אני חייב המון למועדון הזה, אבל הייתה תחושת מיצוי. באוטרכט יש חדר הלבשה חדש, שיטת עבודה חדשה ואני מרגיש סוג חדש של לחץ. זה עשה לי טוב, והחדיר בי אנרגיות חדשות. רציתי להוכיח לכולם שאני מסוגל להצליח גם מחוץ לאלקמאר".

וזה, פחות או יותר, מה שמצפה לו בישראל - אווירה לא מוכרת, שיטת עבודה חדשה, סוג חדש של לחץ. ההולנדי יצטרך להוכיח את עצמו לאוהדים שכלל לא הכירו אותו עד עכשיו ולהסתגל למנטליות שונה בתכלית. זה עשוי להחדיר בו אנרגיות חדשות ולפעול לטובתו - ובאוטרכט המוטיבציה הזו החזיקה מעמד שלוש שנים. אולי לא במקרה חתם ואן אובריים במכבי תל אביב לשלוש שנים.

"במשך תקופה מסוימת, נדמה היה שיש ליוריס פוטנציאל להפוך לשחקן מפתח באלקמאר, כי הוא מצטיין ביכולת טכנית ובמסירות. בסופו של דבר, הוא הפך לשחקן ה-12 - יעיל ושימושי, אבל לא מרשים במיוחד. זה גם מה שקרה באוטרכט בסופו של דבר. הוא אדם טוב ונחמד ויש לו תחומי עניין רבים גם מחוץ לכדורגל", אומר העיתונאי ההולנדי חוס הטרסחייד. "הבחירה בישראל לא מפתיעה, כי יוריס רואה את התמונה המלאה וחושב לא רק על כדורגל נטו", אומר העיתונאי חרט בקרס.

מכבי תל אביב מקבלת, אם כך, שחקן לגיטימי מאוד בליגה ההולנדית, הרבה לפני שהוא מגיע לשלהי הקריירה. גם בעונה בינונית מינוס ב-2021/22, ואן אובריים הפגין יכולת שעשויה להפוך אותו ללא בעיות לכוכב בליגת העל ואם יחזור לכושרו מ-2020, 2018 או 2016, המצב יהיה טוב עוד יותר. בהתחשב בשורשיו ובאינטליגנציה שלו, ההתאקלמות עשויה להיות קלה יחסית ועל הנייר מדובר בתוספת כוח מבטיחה במיוחד. נותר רק לראות אם זה אכן יקרה בפועל.