זהו, אפשר להירגע. אפשר לקבל את החג השני של פסח עם הישג מרשים - יש קורבן פסח. הוא לא טלה, גם לא גדי - הוא מאמן סרבי שעונה לשם מלאדן קרסטאיץ'. רגע אחרי ליל הסדר רבים כבר כיוונו את הקורבן המסתמן, נתנו רמזים והמתינו בדריכות להחלטה הסופית, רגע לפני החג השני. ההדחה מהגביע חרצה באופן ודאי את דינו של המאמן הסרבי, ובכך ניתן האות והסימן שנמצא קורבן פסח. הרי קורבן העולה נותן מענה לכל הצרכים הפסיכולוגיים והרגשיים שאפשר להעלות על הדעת, ופרידה מקרסטאיץ' תהיה עבור רבים סוג של סיפוק ותרועת ניצחון של "אמרתי לכם".
אם זה היה תלוי ברבים מהעיתונאים, הפרשנים והאוהדים, הם היו מקדימים את העלאת הקורבן עוד לפני פסח. הם לא היו ממתינים לצמד המשחקים נגד הפועל באר שבע. הרי רובם כבר הקריבו את קרסטאיץ' כקורבן לחורבן הבית. זה הכי קל, הכי פשוט, ובעיקר הכי מרגיע. ומרגש. זה לא משנה את העובדה שרבים מאלה שקוראים כעת להיפרד ממנו, הם אלה שהתלהבו ממנו בתחילת דרכו במכבי תל אביב והרעיפו עליו ים של סופרלטיבים על השינוי הקיצוני שהביא.
על היכולות המקצועיות של קרסטאיץ' אפשר להתווכח. גם על ההרכבים, החילופים, וניהול המשחק שלו אפשר למלא שעות שידור רבות. אבל עם כל הכבוד להחלטה המסתמנת שלא להאריך את חוזהו של המאמן הסרבי, אי אפשר להפיל עליו את כל התיק ולעשות הנחות למקבלי ההחלטות במועדון.
קרסטאיץ' קיבל קבוצה גמורה, קבוצה עייפה, קבוצה חלשה, קבוצה עם בעיות רבות במגרש ומחוצה לו. הוא החזיר את התקווה לאוהדים, העניק כמה רגעים של קסם, כאשר לאלה שמבינים דבר או שניים בענף, היה ברור כי מדובר במשחק של נדמה לי. גם כאשר מכבי ניצחה ברצף, גם כאשר היא צימצמה את הפער מבאר שבע וחיפה - היה ברור לכולם שמדובר במשהו לא אמיתי, סוג של ריצה עם צליל של זיוף. זיוף שהתגלה ברגעי ההכרעה.
קרסטאיץ' למעשה סיים את דרכו במכבי תל אביב - שבעצם גמרה את העונה. אבל מי שחולם כי הגעתו של איביץ' (אם יבוא) תהפוך את מכבי למועמדת מספר 1 לאליפות בעונה הבאה, יכול להמשיך לחלום. כדי לשוב ולהיות מספר 1 צריך להבין למה מכבי התרסקה בשנתיים האחרונות, והתשובה נמצאת בקנדה. ברגע שמיטש גולדהאר שידר שאננות, חוסר אכפתיות וריחוק חברתי (לא רק בגלל נגיף הקורונה), החלה הדעיכה של מכבי. גם אם גולדהאר היה כל כולו במכבי, התחושה הייתה אחרת.
עוד בוואלה!
גולדהאר הנחיל כאן סטנדרטים שלא נראו בארץ. מעבר לתארים ולהישגים, הוא קבע כאן סוג של ניהול ברמה אחרת. מאז עזיבתו של איביץ', התחושה היא שמשהו קרה לגולדהאר. אפשר לבקר את ואן וולן, את יצחקי וגם את קרסטאיץ', אבל מי שאחראי להידרדרות של מכבי הוא גולדהאר. החלטות שקיבל בשנתיים האחרונות שידרו תחושה שההתלהבות שלו ממכבי פגה. המינוי התמוה של ואן לוון, ההחלטה שלא להשקיע עוד כסף גדול בחיזוק הקבוצה, המינוי הזמני והמוזר של ברק יצחקי למאמן (מינוי שנמרח זמן רב), גרם לרבים להבין שגולדהאר התעייף. היתה תחושה שלא רק השחקנים על המגרש איבדו את הרעב ואת מגע הקסם שלהם עם הכדור, אלא גם בעל הבית שלהם.
בסוף אוקטובר, אחרי שלא היה בארץ שנתיים, נחת כאן ג'ק אנגלידיס. האיש הכי קרוב לגולדהאר, זה שלוחש באוזנו ומקבל את ההחלטות הכי חשובות במועדון. אחרי שנתיים שלא ביקר בקריית שלום, אנגלידיס נחת מקפריסין, פיטר את ואן לוון, מינה את יצחקי, ורגע לפני שטס חזרה לקפריסין הוא כינס את השחקנים ואמר להם כי למכבי יש את הסגל הכי טוב בארץ. האמירה של אנגלידיס הצליחה להצחיק את האוהדים. ולא רק.
האמירה הזו של האיש החזק במכבי, נתנה להבין אולי למה גולדהאר לא השקיע בתחילת העונה ברכש. ההתפוררות של המועדון החלה ברגע שגולדהאר הפך להיות כמו רבים מבעלי הקבוצות בליגת העל. הוא נדבק במחלה של השיטה הישראלית של הנחת פלסטר במקום מדמם מאוד.
עם כל הכבוד לאלה המבקרים את קרסטאיץ' ומזלזלים בהבנת המשחק שלו, צריך לומר את האמת - אף מאמן לא היה לוקח אליפות העונה עם מכבי תל אביב בסגל הנוכחי. מדובר בקבוצה לא מאוזנת, עם הגנה חלשה מאוד, קישור חלש ומוגבל. אז גולדהאר פתח את הארנק והביא את יובאנוביץ' ופריצה, אבל מה עם השחקנים שאחראים להזין אותם בכדורים למשל? מה עם שחקני הגנה ראויים? יש במכבי שחקנים שעבר זמנם, יש כאלה שאינם מתאימים לרמות של מועדון ששואף להיות מספר 1.
קרסטאיץ' פתח את המשחק נגד באר שבע בהרכב טוב, טוב מאוד אפילו. על פי 30 הדקות הראשונות מכבי היתה צריכה לפרק את באר שבע לפחות 0:3. אבל זה לא קרה. ולא בגלל החולשה של הסרבי על הקווים, אלא בגלל שלמכבי יש שחקנים אפורים. מכבי קבוצה חלשה, אפורה, משעממת ונטולת ברק. ולא רק.
אם אנגלידיס באמת האמין שיש למכבי את השחקנים הכי טובים בארץ, הוא לא מכיר את השחקנים של מכבי חיפה והפועל באר שבע. שלא נדבר על הרעב והנחישות שלהם להצליח. וכדי להצליח כידוע, לא מספיק רעב וטירוף, חייבים גם כישרון ויכולת. למכבי אין העונה, לא את זה, ולא את זה. העבר בליגת העל הוכיח כי הקבוצה שזכתה באליפות היתה הקבוצה בה שיחקו מיטב הכדורגלנים הישראלים.
עם כל הכבוד למכבי תל אביב, השחקנים הישראלים הכי איכותיים משחקים בחיפה ובאר שבע. העובדה שאין במכבי בשנתיים האחרונות פיגורה מקצועית, היא פספסה כמעט כל שחקן ישראלי שהיה בשוק וניתן היה להחתים אותו. בניגוד לחיפה ובאר שבע, במכבי לא היה האיש שמסוגל להעיר את גולדהאר ולגרום לו להקדים את שחר וברקת במסע הרכש המוצלח שעשו.
והערה לסיום: מיטש גולדהאר צריך לצאת לפעמים מהקיבעון שמאפיין אותו. אם הוא לא היה מקובע, הוא היה משנה דיסקט ומחתים מאמן ישראלי עם קבלות. את ברק בכר. אבל גולדהאר ואנגלידיס לא מחזיקים מהמאמנים הישראלים והם משלמים לאחרונה את המחיר. אגב חלק מהקיבעון של גולדהאר, מנע ממנו למשל להחזיר את עומר אצילי ודור מיכה למכבי.
ההחלטה לשחררם היתה במקום, אולם אם השניים היו מקבלים חנינה וחוזרים למכבי, ובקריית שלום היה נוחת מאמן ראוי (למשל בכר), סביר להניח שהאליפות היתה נשארת אצל הצהובים. ואחרי השבוע הנוכחי, נקווה שאנגלידיס כבר יודע למי יש את הסגל הכי טוב בליגה.