בוא נפזר את מסך הערפל: מדוע עומר אצילי לא זומן לנבחרת?

קשר מכבי חיפה חזר מפציעה ופתח בשבת, אבל יוסי בניון לא סיפק הסבר בנוגע לאי זימונו והשאיר פתח לספקולציות. רון עמיקם תוהה מדוע ומסכם מחזור ראשון בפלייאוף העליון, עם זכרונות מהמכביסט הכי גדול ותקווה שאליניב ברדה ייבחר בקריירת אימון

20/03/2022
תקציר: מכבי חיפה - הפועל תל אביב 0:3 (ספורט1)

1. לכאורה, תוצאות אתמול (שבת) במחזור הפתיחה של הפלייאוף מפתיעות, כל אחת בפני עצמה. מכבי חיפה טיילה מול מועדון גדול כמו הפועל תל אביב, הפועל באר שבע הביסה את מכבי נתניה הלוהטת ומכבי תל אביב מעדה מול בני סכנין.

למחזורי הפלייאוף יש מבנה קבוע: במחזור השני הראשונה מארחת את השנייה, במחזור השלישי השלישית מארחת את הראשונה, במחזור הרביעי הראשונה מארחת את הרביעית, ובמחזור הראשון הסדר ברור: 1 מארחת את 6, 2 את 5 ו-3 את 4. והנה, בניגוד לכל המגמות המקצועיות: הראשונה טיאטאה בקלות את השישית שרק הבטיחה את מקומה בפלייאוף העליון וחשה שנשארה בליגה, השנייה הביסה את החמישית והקרב הקשה מכל היה בין מקומות 3 ו-4, כמו שכתוב בספר.

כשבאים למחזור ראשון בפלייאוף צריך לזכור שזה לא סיבוב שלישי בליגה הסדירה. הוצבו מטרות חדשות. אלה שקפצו על העגלה, מרגישים שהבטיחו את מקומם, נושמים לרווחה, ולוקח להם זמן להתאפס על כך שנותרו 10 מחזורים לסיום. אלה הפועל תל אביב.

מי שנהנה מתקופה מסעירה, חגג על קבוצות בינוניות ושיחק כדורגל חיובי, צריך לזכור שבפלייאוף העליון יש קבוצות טובות יותר, שמשחקות כדורגל לא פחות טוב - אם לא יותר טוב. זה המקרה של מכבי נתניה.

ויש את בני סכנין שרצתה להיות בפלייאוף העליון כי היא שווה פלייאוף עליון ועכשיו רוצה להגיע לאירופה כי היא מרגישה הזדמנות, וכשמשחקים על תואר (כרטיס לאירופה זה כמו תואר), לא מוותרים על אף משחק בגלל זוטות כמו פערי כוחות או משחק במגרש הומה אדם. את זה לא הבינה מכבי תל אביב, ולכן היא גם הופתעה.

עוד בוואלה!

קרסטאיץ': "יובאנוביץ' ופריצה ישנו במחצית הראשונה, הם לא היו על המגרש"

לכתבה המלאה
כאילו שמכבי תל אביב לא מושכת זמן במשחקי חוץ באירופה. גלזר משמאל(צילום: דני מרון)

2. בסרביה שממנה מגיע מלאדן קרסטאיץ', יש מאבק אליפות דו ראשי. המקום השלישי מסיים בדרך כלל במרחק של 15 נקודות ויותר משתי הראשונות, פרטיזן בלגרד והכוכב האדום בלגרד. בפורטוגל קשה לזכור מקרים שבהם פורטו, בנפיקה וספורטינג לא סיימו בין שלוש הראשונות, כנ"ל בהולנד עם אייאקס, איינדהובן ופיינורד. גם בישראל אין הרבה טלטלות, אבל לפעמים יש. כלומר, יש סבירות גבוהה שלעיתים תשתחל קבוצה בינונית למקומות הראשונים, תשחק כדורגל ברמה של אלופה, ואפילו תזכה באליפות (בני יהודה 1990, קרית שמונה 2012). ולכן, את אותה דריכות ונחישות שמצאנו אצל קרסטאיץ' עד הפלייאוף, התקשינו למצוא אתמול.

מכבי תל אביב התקשתה לשחק את הכדורגל שלה מול בני סכנין שלא ויתרה על אף שעל, לא נתנה לצהובים מצבים נוחים, נהנתה ממידת המזל ובעיקר לא נבהלה מכ-20 אלף צהובים בשעת צהריים. גם הניסיון במהדורות הסיכום לייחס לשעת המשחק (15:00) סגולות של נמנום, לא רלוונטי. מכבי תל אביב לא הייתה במיטבה ואחרי רצף של ניצחונות, גם זה קורה. הבעיה היא שזה קורה בשלב קריטי של העונה. 8 נקודות הפרש מהמקום הראשון, 9 מחזורים לסיום זה עדיין מחיק, אבל פסיכולוגית פחות, בפרט כאשר המומנטום משתנה.

בשולי הדברים, דיבר אתמול דן גלזר במסיבת העיתונאים על תרבות משיכת הזמן של היריבות ועל כך שהשופטים רחמנים כלפי מבזבזי הזמן. גם אם הדברים נכונים, הייתה בהם נימה של התנשאות, כאילו מכבי תל אביב לא מושכת זמן במשחקי חוץ מול יריבות עדיפות באירופה, כשהתוצאה טובה מבחינתה.

זה הזכיר לי סיפור ששמלוק מחרובסקי המנוח, מנהלה האגדי של מכבי תל אביב בכדורסל וגדול המכביסטים מאז ומעולם, שיתף בו אותי באיזו פעם. "היינו במגרש מכבי הישן ליד קולנוע 'אוריון'", הוא שחזר. "חזרה מהעמק קבוצת קט סל שלנו שהפסידה בגמר גביע לאיזו קבוצה מהצפון בגלל החלטת שיפוט. הילדים ישבו בחדר ההלבשה כשהם ממררים בבכי. נכנסתי לשם ואמרתי: 'בפעם הבאה תובילו 40 הפרש, ולא תבכו על שיפוט בסוף המשחק. לא לשכוח, אתם מכבי'".

כוח ההרתעה חזר. מכבי חיפה(צילום: מאור אלקסלסי)

3. בחיפה, כשאומרים מכבי מתכוונים למכבי חיפה. וכשעומר אצילי על המגרש - גם ל-62 דקות - הדברים נראים אחרת. רמת התחכום והדיוק, שלא לומר האלגנטיות שבהגשת הכדור שלו לתוך הרחבה, הביאה לשני השערים הראשונים שחיסלו כל סיכוי לקרב עיקש מול קבוצה שנתנה לשחקן שלא שיחק שנה - פרדי פלומין - לגמור 90 דקות.

מכבי חיפה מקבלת עכשיו שבועיים לאסוף את עצמה כדי להתכונן למשחק שיכול לגמור את סיפור האליפות, מול הפועל באר שבע. נכון, גם ניצחון לא יבטיח לה דבר כשהיא צריכה להתארח שבוע לאחר מכן בבלומפילד אצל מכבי תל אביב, אבל חיפה התאוששה מאיבוד הנקודות בקרית שמונה ומול נוף הגליל, ניצחה אמנם בקושי בטדי אבל חזרה לכבוש בקצב הרגיל שלה מול הפועל תל אביב. זו עדיין לא מכבי חיפה עד להפסד בקרית שמונה: 2.67 שערים למשחק לעומת 1.5 בששת המשחקים האחרונים, אבל היא תגיע למשחק נגד באר שבע כשהיא מחזירה לעצמה את כוח ההרתעה ואת אצילי, שזה ההבדל בין קבוצה סבירה לקבוצה אימתנית.

ברק בכר מאלתר בשבועות האחרונים הגנה לא טבעית: שון גולדברג הוא הרבה יותר מגן מבלם וחוסה רודריגס הוא קשר אחורי ולא מגן שמאלי. עופרי ארד וסאן מנחם עולים כמחליפים. אני לא מת על אלתורים, כי בסופו של דבר מתגלה הבלוף, וזה בעיקר מעיד על כך שמלכתחילה - עם ריאן סטריין הפציע כמגן ימני או רמי גרשון הבינוני כבלם - הביצועים של ההתקפה הצילו את חיפה מהבעיות המבניות שבה.

אחד הדברים הבאים בכדורגל הישראלי. ברדה(צילום: ברני ארדוב)

4. הפועל באר שבע של אליניב ברדה השלימה אתמול ניצחון רביעי ברציפות (כולל בגביע) מאז נכנס לתפקיד המאמן על חשבון רוני לוי. ממוצע השערים שלה בליגה מאז שהוא מונה עומד על 3 שערים, אתמול היא הבקיעה רביעייה, לראשונה העונה בליגה. לפניו היא כבשה 4 שערים ב-7 משחקים, בהם ניצחה פעמיים וסיימה שלוש פעמים בתיקו. ובעיקר, היא פירקה אתמול קבוצה לוהטת - שלא הפסידה כברת דרך ארוכה של 14 משחקים ברציפות - שניצחה רק בחודש שעבר 0:1 בטרנר.

זה כבר יותר מאשר התלהבות של פתיחה, זו מגמה. הפועל באר שבע שמחה יותר, משוחררת יותר, מנצלת את הפוטנציאל שלה יותר. נדמה שהשחקנים מרגישים אחרת ובשכונה שלנו כבר יש מי שיגיד שאולי הם עשו לרוני לוי בכוונה, אחרת יהיה קשה להבין מה קרה כאן.

נכון, מכבי נתניה מזמינה אותך בסגנונה - בטח כשהיא ב-10 שחקנים - לפרק אותה. בני לם מאוהב ברנסנס שיש בקבוצה עד כדי כך שהוא מוציא מהפה משפט כמו "הפועל באר שבע בכתה כל המחצית השנייה", כדי לנסות ולהגן על סגנונו ההרפתקני שעלה לו אתמול ב-4 שערי חובה. לם לא צריך להפסיק לשחק ככה, אבל גם לזכור שהתלהבות היא לא שיטת משחק, היא רק מכשיר.

בניגוד לקבוצות אחרות שנבהלו מהלחץ הגבוה וההתנפלות, המשחק המהיר והקצבי והבעיטות מכל טווח של נתניה, הפועל באר שבע הגיבה. היא הענישה והתנהגה כפי שהתנהגו קבוצות בכירות אחרות שפגשו את בני לם לאחר שקיבל את התפקיד. וכן, בניצחון הזה על נתניה הייתה אמירה: אליניב ברדה מאמן. מי שלא קיבל אותו לקורס הפרו הראשון וקיבל אותו כחניך מצטיין בקורס הפרו הבא, יקבל אותו כאחד הדברים הבאים בכדורגל הישראלי. רק שיהיה בריא וירצה לאמן.

אם זה בגלל פרשת הקטינות, לא צריך להתבייש, ואם זה לא, ראוי לקבל הסבר מקצועי. אצילי(צילום: מאור אלקסלסי)

5. מלאדן קרסטאיץ' הפתיע אתמול ותהה בקול איך זה שמאור קנדיל - שכמעט ולא משחק במכבי תל אביב - מקבל זימון לנבחרת ישראל, שהרי בסרביה לא נוהגים לזמן לנבחרת שחקנים שלא משחקים. האמת היא שאין מגינים ימניים בכדורגל הישראלי ואחרי אלי דסה משתרע המדבר. המועמד הבכיר לזימון לפני קנדיל היה אור דדיה, אבל גם הוא לא שיחק אתמול ובמקומו שיחק כמגן ימני בהפועל באר שבע הבלם חאתם אלחמיד (שגם הוא לא זומן). גם אם הדברים לא נוחים לשמיעה, וקרסטאיץ' לא בדיוק רואה את התמונה הכללית בכדורגל הישראלי - הוא צודק.

הבעיה בזימונו של קנדיל - ששותף העונה בשני משחקי ליגה בלבד - היא אי זימונו של עומר אצילי, השחקן הטוב בליגה, שכבר פתח אתמול בהרכב מכבי חיפה. המנג'ר החדש של הנבחרת, יוסי בניון, היה די אמיץ כדי לשחרר את מרקו בלבול מתפקידו יום לאחר שנכנס לתפקיד, בשל העיקרון. אבל כפי שהיה אמיץ וגם הסביר את אי זימונו של ערן זהבי למשחקי הידידות בסוף החודש, הוא היה צריך להסביר למה עומר אצילי לא זומן.

אם זה בגלל פרשת הקטינות, לא צריך להתבייש, ואם זה לא, ראוי לקבל הסבר מקצועי מניח את הדעת. התמיהה מאי זימונו של אצילי גדולה יותר מהתמיהה שתהיה אם בניון יגיד למשל שבבית ספרו אצילי לא יכול להיות חלק מסגל הנבחרת. סימן השאלה מפרשת ליאור רפאלוב עדיין טרי מכדי שנקעקע על הנבחרת סימן שאלה חדש.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully