מייקל אואן היה אמור להגיע לישראל כשחקן. בדיוק 15 שנה עברו מאז, מרץ 2007, ישראל נגד אנגליה במוקדמות היורו. "החמצתי את המשחק בגלל פציעה. כמה נגמר?", 0:0. "ובוומבלי ניצחנו 0:2?", שלוש. "כן, זה היה אחד השערים האחרונים שלי בנבחרת", הוא נזכר. 15 שנה אחרי, אואן הגיע לביקור ראשון אי פעם בישראל ("שמח להיות כאן, שמעתי המון דברים יפים על המדינה שלכם") כחלק מפעילות "כוכב בסלון" של "הייניקן". הוא פרשן מוערך, חד ומעניין ובשיחה עם וואלה! ספורט הוא מדבר על הימים בריאל מדריד, התסכול הגדול של דור הזהב של הכדורגל האנגלי וגם על הכישלון של מנצ'סטר יונייטד, ההשפעה של יורגן קלופ על ליברפול, מסי, רונאלדו, אמבפה, הולאנד ולמה היה רוצה לשחק בעידן הרשתות החברתיות.
הופתעת מההדחה של מנצ'סטר יונייטד?
"לא הייתי מגדיר את זה כמופתע. חשבתי שזה משחק 50-50. מנצ'סטר יונייטד, כמו שכולם יודעים, לא בשיא שלה כרגע ולמעשה היא לא הייתה בשיא שלה מאז אלכס פרגוסון. היו הצלחות קטנות, אבל זו לא הקבוצה שכולם מכירים. אני חושב שהם מחפשים אחרי המאמן הנכון, השחקנים הנכונים ועוד כל מיני דברים נכונים. הם לא מתחרים ברמה מספיק גבוהה כרגע ולכן אני לא חושב שזו הפתעה, אבל זו מכה גדולה. הם לא יכולים לזכות באליפות, לא יכולים לזכות בליגת האלופות וזו עוד עונה מאכזבת".
שיחקת במנצ'סטר יונייטד ואתה יודע איך המועדון פועל. מה הצעד הבא? מה הם צריכים לעשות כדי לחזור להתחרות על תארים?
"בשנים האחרונות, מנצ'סטר יונייטד העסיקה מאמנים טובים. אתה מסתכל על ואן חאל, על ז'וזה מוריניו, על דייויד מויס בזמנו ולאחרונה על סולשיאר ורנגניק. הרבה מאמנים ניסו - ונכשלו. הם לא הביאו את ההצלחה שמנצ'סטר יונייטד רוצה או צריכה מאז שאלכס פרגוסון עזב. אני עדיין חושב שהם מחפשים אחרי המאמן הנכון".
זה חיפוש ארוך.
"זה חיפוש ארוך ואתה יודע מה? עכשיו זה אפילו יותר קשה. לפני שנה או שנתיים היו בשוק מאמנים נהדרים וגם לפני שלוש וארבע שנים. מדברים על מאוריסיו פוצ'טינו. הם היו יכולים להביא אותו בקלות לפני עונה או שתיים, כשלא הייתה לו עבודה. עכשיו אם ינסו להביא אותו מפריז סן ז'רמן, אולי יצטרכו לשלם הרבה כסף. מי עוד נמצא שם? אולי טן האח מאייאקס שהודחה מול בנפיקה. המאמנים הטובים בעולם מועסקים כרגע בקבוצות אחרות: קלופ, טוכל, גווארדיולה. קשה לראות במי יונייטד יכולה לבחור כמאמן הגדול הבא. לאן מנצ'סטר יונייטד הולכת מכאן זו שאלה קשה. הם בינוניים כבר 10-12 שנה ואני לא רואה משהו משתנה בזמן הקרוב".
זו השנה השנייה ברציפות שמסי ורונאלדו מודחים בשמינית הגמר. אולי העולם מתחיל להתרגל ליום שאחרי שני הכוכבים?
"אני לא רואה את זה ככה. רונאלדו ומסי הם השחקנים הכי מדהימים בתקופת החיים שלנו. כולנו ברי מזל לחיות בתקופה שלהם. הם כנראה שני השחקנים הגדולים בכל הזמנים ואוסיף שהם עזרו אחד לשני להגיע לרמה שהם הגיעו אליה. כנראה שאף אחד מהם לא היה מגיע לאן שהגיע בלי השני. הם צריכים להודות אחד לשני. הם דחפו אחד את השני לגבהים מגוחכים וזה מדהים. העולם צריך להיות נחמד אליהם עכשיו. בואו לא נגיד שהם סיימו או שנשארה להם עונה או שתיים. באופן טבעי, הם בני אדם באמצע שנות ה-30 לחייהם. רונאלדו בן 37 ועדיין מבקיע שערים ברמה הכי גבוהה וזה מדהים. באופן טבעי, הם יאטו את הקצב, אבל לא תשמע ממני הערה שלילית על שניהם. כן, הם לא טובים כמו שהיו לפני חמש או עשר שנים, אבל זה ברור. הם בני אדם".
במבט לעתיד, מי יהיה הזוג הבא שישלוט בעולם הכדורגל?
"השחקן עם ה'וואו פקטור' שעושה דברים שמעיפים לך את הראש ואתה לא יודע איך עוצרים אותו - הוא קיליאן אמבפה. יש עוד שחקנים גדולים: לבנדובסקי, הולאנד שמבקיע שערים מדהימים, אבל אמבפה מעיף לך את הראש. אתה רואה אותו ואת הדברים שהוא עושה וזה פשוט בלתי נתפס. הוא עושה את זה בעקביות ולכן לדעתי הוא השחקן הכי מפחיד על הפלנטה היום".
הזכרת את הולאנד. התחנה הבאה תהיה הפרמיירליג?
"זאת השאלה הגדולה - לא אם הוא יעבור אלא לאן הוא יעבור? אתה מסתכל על האפשרויות באירופה והן משתנות כל הזמן. לפני חמש שנים זו הייתה תקופה אחרת לחלוטין בהקשר של לאיזה מועדון גדול אתה יכול לעבור. הרבה אנשים טוענים שמנצ'סטר יונייטד היא לא אופציה בגלל ההיסטוריה של אבא שלו בסיטי והבעיות שהיו לו עם רוי קין. זה משאיר את סיטי. צ'לסי נמצאת בעולם אחר כרגע וזה נראה בלתי אפשרי עבורה. ליברפול? לא בטוח שיש לה את הכסף ולא בטוח שהיא צריכה אותו כי יש שם חמישה שחקני התקפה נהדרים. לכן, סיטי נראית כמו האופציה המרכזית באנגליה להחתים אותו. מחוץ לאנגליה, אישית אני לא חושב שפריז היא אופציה, אולי באיירן מינכן. הליגה הספרדית נמצאת בירידה כרגע ולכן הניחוש שלי הוא מנצ'סטר סיטי".
אל תפספס
בוא נדבר על הקריירה שלך ונתחיל דווקא עם ריאל מדריד. במבט לאחור, איך הייתה החוויה? אתה מצטער שהיא לא נמשכה יותר זמן?
"הייתה חוויה נהדרת. נהניתי מאוד ופגשתי אנשים נהדרים. המועדון פשוט מדהים. לעבור לקבוצה הזאת ולשחק במדינה חדשה עם שפה אחרת ואוכל אחר היה ממש מרגש עבורי. עד אז שיחקתי בקבוצה אחת כל חיי ולזה הייתי רגיל. לשחק עם השחקנים האלה בחולצה הלבנה, לעלות על הדשא בברנבאו זה... כשאני גדלתי, ריאל מדריד וברצלונה היו שתי הקבוצות הטובות בעולם. זה משתנה כמובן, בטח לאור ההצלחה של הקבוצות האנגליות, אבל לשחק בריאל עם שחקנים כמו רונאלדו, זידאן, פיגו, בקהאם ורוברטו קרלוס היה פשוט נהדר. נהניתי, הבקעתי שערים טובים, אבל תמיד ידעתי שאחזור לפרמיירליג. אני אנגלי והליגה הזאת היא הבית שלי. רציתי חוויה והגשמתי אותה. זה היה נהדר".
אתה חלק מדור הזהב של נבחרת אנגליה. זה עדיין מתסכל אתכם שלא זכיתם בטורניר גדול?
"כן, מאוד. זה אחד התסכולים הגדולים בחיי. אני עדיין מאמין שהייתה לנו את הנבחרת הכי מדהימה עם שחקנים שהוכיחו את זה שבוע אחרי שבוע בליגת האלופות. למפארד וג'ון טרי בצ'לסי, ג'רארד וקראגר בליברפול, סקולס, בקהאם ופרדיננד ממנצ'סטר יונייטד. כולם שחקנים גדולים ששיחקו ברמות הכי גבוהות והיו הטובים ביותר בעולם בתפקיד שלהם באותם ימים. היה לנו את כל אלה יחד באותו זמן ונכון, היו יריבות טובות. לספרד היה דור טוב מאוד, ברזיל הייתה טובה. במבט לאחור, אני חושב שטקטית היינו בפיגור אחרי היריבות שלנו. אם היינו משחקים במערך אחר, היו לנו סיכויים טובים בהרבה. למרבה הצער, זה לא קרה. היו לנו רגעים יפים, אבל לא משהו שמספיק כדי לזכות בטורניר גדול".
אגב רגעים גדולים, עדיין מדברים איתך על השער מול ארגנטינה ב-98?
"(צוחק) רק הזקנים, כי זה היה מזמן. כמה שנים עברו? 24? וואו. כן, זה היה רגע גדול ששינה את חיי. כבר בניתי לי שם בליברפול ובדיוק זכיתי בתואר מלך השערים בפרמיירליג כילד בן 18. רוב האנשים בבריטניה שמעו עליי, אבל השער הזה הפך את השם שלי למוכר בכל העולם. זה בהחלט היה רגע שמשנה חיים כמו שאומרים".
כמה מיוחד עבורך היה לראות את אנגליה הנוכחית ביורו 2020?
"אנגליה הולכת ומתקרבת בשנים האחרונות. סיימנו במקום הרביעי במונדיאל ובמקום השני ביורו ובתקווה שבמונדיאל הקרוב נסיים מקום אחד גבוה יותר. יש לנו נבחרת טובה. אני לא רואה נבחרת אחרת בעולם שאתה אומר לה: 'וואו היא בלתי מנוצחת'. צרפת חזקה מאוד, איטליה כמובן, אבל יש לנו סיכוי טוב. יש לאנגליה צעירים עולים וכולם מחכים שזה יקרה".
ליברפול הנוכחית טובה משלך. היא הטובה ביותר בהיסטוריה של המועדון?
"בהחלט גדולה וטובה יותר מהקבוצה שאני שיחקתי בה. זכינו בתארים, אבל לא הייתה לנו את האיכות שיש עכשיו. ליברפול הנוכחית היא קבוצה של פעם בחיים. קשה לי להגיד שהיא טובה בהיסטוריה של המועדון. אני בן 42 ולא ראיתי את הקבוצה הגדולה של שנות ה-80. הקבוצה הזאת היא הטובה ביותר שאני ראיתי בליברפול. אני שם אותה ברשימה אחת עם הקבוצות הטובות בכל הזמנים. ברצלונה של פפ גווארדיולה הייתה מהממת, קבוצה מדהימה, אבל ליברפול הזאת כל כך חזקה. אם הם ימשיכו לעשות מה שהם עושים עכשיו ויזכו עוד פעם-פעמיים בליגה ובליגת האלופות, הם ייזכרו כאחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה".
ליורגן קלופ יש חלק גדול בהצלחה.
"קלופ הוא הכל. כל מה שליברפול רצתה, כל מה שהיא הייתה צריכה. לא רק מבחינת כדורגל. הוא הגיע והעיר שלמה. כולם רואים את ההשפעה שלו על המגרש, אבל שים לב לדרך שבה הוא מדבר. אנשים מתחברים אליו. ברגע שהוא הגיע, הוא גרם לאנשים להתאהב בו. הוא שינה הכל, כולם בעיר גאים שהוא המאמן של ליברפול תקופה כל כך ארוכה ומקווים שיישאר עוד קצת".
ליגת האלופות מסורתית קשה לחיזוי, אבל מי לדעתך תזכה בה השנה?
"זה בין שתי קבוצות: ליברפול ומנצ'סטר סיטי וכולם ירצו להימנע מהן בהגרלה. באיירן מינכן טובה, צ'לסי טובה, יש הרבה קבוצות טובות, אבל ליברפול וסיטי שונות ביחס אליהן".
הרגע הזכור בקריירה שלך?
"הגול מול ארגנטינה שינה את חיי, אבל אם הייתי צריך לחיות מחדש יום אחד, הייתי בוחר ביום בו ניצחנו 1:2 את ארסנל בגמר הגביע (ב-2001) והבקעתי שני שערים בחמש הדקות האחרונות. כשגדלתי, הגביע האנגלי היה דבר עצום. הפרמיירליג וליגת האלופות גדלו מאז, אבל אז לזכות בגביע היה מדהים. שיחקנו נגד האינבינסבלס של ארסנל. הם הובילו 0:1 ולכבוש שני שערים ולהניף את הגביע, זה היה יום מדהים".
עם איזה שחקן היית רוצה לשחק?
"דייגו מראדונה".
אתה איש תקשורת. לדעתך התקשורת קשה יותר עבור שחקנים היום במיוחד אם לוקחים בחשבון את הרשתות החברתיות?
"זה שונה. התקשורת פחות חזקה, לפחות אצלנו בבריטניה. בתקופתי, הכל סבב סביב העיתונים ומה כתבו עליך. לא באמת היה לך קול. לדוגמה, אחרי מונדיאל 98 (העיתונים) רצו להפוך אותי לגיבור ואת דייויד בקהאם לנבל. זה היה הנרטיב שלהם לשנים קדימה. אני לא הייתי יותר לבן מלבן, לא הייתי מיסטר פרפקט, אבל ניסו לצייר אותי ככזה. זה נכון לגבי בקהאם שהוא בחור נהדר, אבל הפכו אותו לרשע. עכשיו, בעידן הרשתות החברתיות, יש לחץ אחר. יחד עם זאת, הלוואי והיו רשתות חברתיות בזמן קריירת המשחק שלי כי הן נותנות לך קול משלך. היום שחקנים יכולים ליצור את התדמית שלהם בעצמם, הם לא צריכים שיגידו להם מה הם יהיו או להיות תלויים בתקשורת. כן, זה מיידי. אתה מסתכל על הטלפון שלך והביקורת שם ומיד, אבל אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. אתה יכול ליצור מה שאתה רוצה מבחינה תדמיתית. אתה יכול להיות האדם שאתה רוצה להיות יותר מאי פעם. כך שאני אגיד שהלחץ הוא שונה. לא יותר, לא פחות. שונה".