ואולי בעצם אופ"א המציאה את הקונפרנס ליג רק בשביל ז'וזה מוריניו? הפורטוגלי הרי כבר זכה כל תואר אפשרי - אליפויות וגביעים באנגליה, אליפויות וגביעים באיטליה, אליפות וגביע בספרד, אליפויות וגביע בפורטוגל, ליגת האלופות, גביע אופ"א במיתוגו הישן והליגה האירופית במיתוגה החדש.
יש לו הכל, אז הוא זקוק לאתגר חדש, ורצוי בסדר גודל שמתאים למעמדו הנוכחי ולקבוצתו הנוכחית. אז הנה לכם - עכשיו יש גם מפעל אירופי שלישי בחשיבותו, ורומא של המיוחד היא אחת הפייבוריטיות הברורות לזכות במהדורת הבכורה שלו. אפילו את האקסית טוטנהאם זרקו ממנו בגלל ששחקניה חלו בקורונה בעיתוי לא מוצלח.
בדרך להישג המיוחל ייתכנו גם מפלות. לשמחתו של מוריניו, זה קרה בשלב הבתים, ולכן לא השפיע מבחינה תחרותית, אבל התבוסה 6:1 מול בודו גלימט באוקטובר היוותה מכה תדמיתית חזקה למדי. אחרי הפיאסקו בצפון נורבגיה, יצא הפורטוגלי בהצהרה נחרצת: "יש להם הרבה יותר איכות מאיתנו. הקבוצה הראשונה שלהם הרבה יותר טובה מהקבוצה השניה שלי. טעיתי כאשר החלטתי לתת לשחקנים מסוימים מנוחה. בשורה התחתונה, השחקנים הטובים יותר ניצחו".
זו לא היתה אמירה מעודדת במיוחד עבור הצעירים ששותפו באותו ערב, וגם לא עבור הכוכבים הבכירים, כמו הנריך מחיטריאן, סטפן אל שעראווי ובריאן קריסטנטה ששותפו בפאיסקו, אבל זו דרכו של מוריניו בקדנציה בעיר הנצח - הוא נוטה לבקר פומבית את חניכיו באמירות בוטות אותן רצוי לשמור לשיחות בארבע עיניים, ובמקביל להלל את שחקני היריב.
טוני וואקמה, למשל, זכה לשבחים מפליגים מהפורטוגלי כאשר רומא פגשה את טרבזונספור במוקדמות הקונפרנס ליג. אחרי שריקת הסיום, ניגש מוריניו לקיצוני הניגרי, קרא גם למגן הימני שלו ריק קארסדורפ, ושאל אותו בחיוך שובב: "תגיד טוני, אתה כל כך טוב, או הוא כל כך גרוע?".
ביום חמישי האחרון, הגיע גם תורו של אלי דסה לקבל מחמאות מהמיוחד. "הוא היה מסוכן מאוד באגף הימני, ואילץ אותי לעשות חילופים במחצית השניה. למזלי, היו לי שחקנים טובים על הספסל", הוא טען אחרי 0:1 על ויטסה בהולנד במשחק הראשון בשמינית הגמר. גם כאן, איכשהו, הוא "הצליח" להעליב את מתיאס ויניה האורוגוואי שפתח מול דסה באגף והוחלף במחצית.
אל תפספס
פעם, בעשור הראשון של המילניום, כאשר הוא היה הכוכב האולטימטיבי בקרב המאמנים, יצר מוריניו קשר אישי הדוק עם שחקניו והגן עליהם מכל ביקורת. הם היו מוכנים ללכת אחריו באש ובמים, כי הוא היה המנהיג הנערץ. הברית הזו היתה בלתי ניתנת לשבירה, ועד היום רואים בו כוכבי פורטו, צ'לסי ואינטר, שזכו לשחק בהדרכתו, מודל לחיקוי.
מדהים לראות כיצד השתנתה הגישה שלו ב-180 מעלות, בהשפעת הקדנציה בריאל מדריד שהשפיעה עמוקות על מוריניו מבחינה פסיכולוגית. האיש שהצליח לבנות מנטליות מטריפה בסגנון "כל העולם נגדנו" ולהצליח בענק, משדר בשנים האחרונות משהו בסגנון "כל העולם נגדי" - ורואה גם בשחקנים שלו סוג של אויב.
במקום לטפח אותם, הוא זורק אותם בקביעות אל מתחת לגלגלי האוטובוס. כך היה כאשר רומא ספגה 3 שערים בדקות הסיום והפסידה ליובנטוס 4:3 בקרב דרמטי בינואר. "היתה כאן קריסה פסיכולוגית. יש לנו שחקנים נחמדים מדי וחלשים מדי מנטלית", הצהיר המאמן. כך היה גם אחרי שרומא חילצה במחזור האחרון תיקו 1:1 מול אודינזה בזמן פציעות. "כבר בתחילת המשחק ראיתי את שפת הגוף של חלק מהשחקנים שלי, והבנתי שאין להם חוזק מנטלי נדרש. הנענו את הכדור לאט מדי, ללא אגרסיביות. היריבה היתה במיטבה, ואנחנו ממש לא".
למעשה, זה קורה כמעט על בסיס שבועי, ושחקני רומא כבר התרגלו לכך שהמאמן אוהב להציג אותם ככחלשים, רכרוכיים ונטולי עמוד שדרה. הוא עושה את זה גם למועדון כולו, תוך הדגשה ברורה כי לרומא אין מסורת של זכיה בתארים, ולכן אין שום סיבה לצפות כי מוריניו יצליח לשנות זאת במהירות. גם הנרטיב הזה מלווה אותו במהלך העשור האחרון, וזכורה במיוחד מסיבת העיתונאים האומללה אחרי ההפסד של מנצ'סטר יונייטד לסביליה בשמינית גמר ליגת האלופות, בה פירט מוריניו ארוכות מדוע אין לשדים האדומים "מורשת בכדורגל".
מועדון שמכבד את עצמו היה זורק אותו מכל המדרגות אחרי אמירות כאלה. במנצ'סטר יונייטד לא עשו זאת והמתינו עד הסוף המר, בטוטנהאם הסוף הגיע מהר יותר. ברומא בינתיים נותנים לפורטוגלי גיבוי מלא, גם אם הוא מציג 8 משחקי ליגה ללא הפסד כהישג מכובד עם הסגל הבעייתי שיש לו לכאורה.
זה נובע, בין היתר, מהעובדה כי באיטליה ההילה סביב שמו של מוריניו עדיין חזקה. הקדנציה הקודמת היחידה שלו בארץ המגף, שהניבה טרבל עם אינטר ב-2010, היתה כה מזהירה שהרושם לא התפוגג ממש. הוא עדיין דמות נערצת, ואוהדי רומא רבים הגיבו בהתלהבות אין קץ כאשר ההנהלה הצליחה להחתים אותו.
הפניה הראשונה נעשתה שעות ספורות אחרי הפיטורים מטוטנהאם, והדבר גרם למוריניו להרגיש עד כמה הוא רצוי בעיר הנצח. הגעתו המיועדת פורסמה מספר שבועות לפני תום העונה שעברה, וכולם חיכו לו בקוצר רוח. אז גם עכשיו, למרות שהקבוצה לא מבריקה במקום השביעי, עם שלל הפסדים במשחקים מול יריבות מהצמרת, מעמדו עדיין סביר.
זה נובע גם מכך שרומא החתימה אותו עם הצהרה כי מדובר בפרויקט ארוך טווח. השאיפה הזו מעט משונה, כי מוריניו מעולם לא עסק בפרוייקטים ארוכי טווח, אלא התפאר בהיותו קבלן תארים באופן מיידי, אך כך ההנהלה רואה זאת, והמאמן משתף איתה פעולה. "קל לזכות בתואר אם אחר כך אי אפשר לשלם לשחקנים משכורת", הוא עקץ את האקסית אינטר כאשר הגיע בקיץ.
אז גם עכשיו, כל הופעה טובה של שחקן צעיר נזקפת לזכותו של המאמן, והיו לא מעט כאלה. פליקס אפנה-ג'יאן הגאנאי הבקיע צמד מול גנואה בנובמבר. כריסטיאן וולפאטו ואדוארדו בובה כבשו לפני חודש והביאו לרומא תיקו 2:2 מול ורונה. האם תהיה לכך המשכיות? זו כבר שאלה אחרת, אבל במועדון סומכים על מוריניו כי יקדם את כל בני ה-19 האלה.
העניין הוא כי יש כאן פיל גדול בחדר, ורומא יודעת היטב על קיומו גם אם לא מדברים עליו בינתיים. פרננדו סנטוס נמצא על זמן שאול בנבחרת פורטוגל, ועלול סיים את הקדנציה כבר החודש אם ייכשל בפלייאוף מוקדמות המונדיאל. אם יעלה לגביע העולם, הוא צפוי לעזוב בסיומו, אלא אם יקרה משהו דרמטי. מוריניו מעולם לא הסתיר את רצונו לאמן בבוא העת את נבחרתו הלאומית, ובגיל 59 ייתכן מאוד כי הזמן הזה יגיע. אם יתן למאמן אחר לקחת את התפקיד, ההזדמנות הבאה עלולה לבוא מאוחר מדי מבחינתו.
לכן, הרומן עם רומא יכול להסתיים כבר השנה, ובאופן אירוני למדי הדבר הופך את הקונפרנס פננס ליג למפעל חשוב אפילו יותר מבחינתו. יש יסוד סביר להניח שזה לא רק גביע חדש לאוסף, אלא הגביע האחרון. מאמצים רבים יופנו למשימה זו, גם אם שחקני היריב ימשיכו לקבל את רוב השבחים. הערב (22:00, ספורט4), ויטסה מגיעה לגומלין באולימפקו, ומוריניו מקווה מאוד שחניכיו לא יהיו חלשים מדי מנטלית, לשם שינוי.