השער השלישי של כריסטיאנו רונאלדו לרשת טוטנהאם הציל את הארי מגווייר מדיון מעמיק נוסף בקרב אוהדי מנצ'סטר יונייטד. הבלם המושמץ כבש בשבת שער עצמי מגושם למדי, וזה כמעט עלה לקבוצתו באיבוד שתי נקודות ליגה יקרות, בדיוק לקראת הגומלין מול אתלטיקו מדריד בשמינית גמר ליגת האלופות. במשחק הראשון בספרד, הואשם קפטן השדים האדומים במיקום שגוי ובאיטיות מחרידה כאשר ז'ואאו פליקס העלה את הקבוצה של דייגו סימאונה ליתרון, ובאופן כללי זה הפך למוטיב קבוע באולד טראפורד - כולם מחכים לטעות הבאה שלו.
גם היריבות מודעות לכך, כמובן. הדרך היעילה ביותר להגיע למצב הבקעה נגד מנצ'סטר יונייטד היא להוציא את מגווייר מהעמדה הטבעית שלו. כאשר זה קורה, הסיכוי שלו להספיק לסגור אותה קטן למדי, וגם הגיבוי לא בדיוק במיטבו. כך נוצרים חורים גדולים בעורף, ולשחקנים זריזים קל לנצל אותם. קחו, למשל, את השער האחרון בדרבי מול מנצ'סטר סיטי, כאשר מגווייר יצא לקראת פיל פודן והותיר את ריאד מחרז חופש ומאושר מאחורי. העניין הוא כי גם כאשר נמצא הבלם לכאורה במקום הנכון, הוא לא תמיד מספיק לבלום את הבעיטה, כפי שקרה כאשר קווין דה בראונה הפציץ את השער הראשון. למגווייר היתה אשמה מסוימת בכל השערים שספגה הקבוצה בתבוסה 4:1.
הכינוי "המקרר" הוצמד אליו בשל הכבדות שלו. נסיונותיו לעצור את ג'יי רודריגס שכבש את שער השיווון של ברנלי בחודש שעבר היו מגוחכים למדי. הוא לא סגר את צ'ה אדמס כאשר סאות'המפטון הישוותה באולד טראפורד. הרשימה הזו כה ארוכה, שאוהדים רבים כבר איבדו עניין. מבחינתם, מגווייר הוא נקודת תורפה כרונית, והדרך היחידה לפתור אותה היא לספסל אותו. ואולם, מאז נרכש ב-2019, אין אף שחקן שצבר יותר דקות משחק ממנו. המאמן הזמני ראלף ראנגניק אמנם אמר לפי הדיווחים כי יש צורך להחליפו בקיץ, אבל ממשיך לתת לו אשראי כמעט בלתי מוגבל גם אחרי כל המחדלים.
זה נובע, בין היתר, מכך שלמגווייר יש גם לא מעט יתרונות. הוא יעיל מאוד במשחק ראש במצבים נייחים, שומר מצוין על השטח שלו כאשר התקפת היריב מסודרת ולא מהירה, ויש לו חלק עצום גם בבניית המשחק של מנצ'סטר יונייטד מאחור, כי למרות המראה המטעה יש לו שליטה טכנית טובה בכדור ומסירותיו מדויקות לכל הטווחים. כפי שראינו במונדיאל 2018 וביורו 2020, במדי הנבחרת הוא מספק לא פעם הופעות ברמה הגבוהה ביותר, וזה אפילו מגביר את התסכול של אוהדי השדים האדומים. הם היו מעדיפים לראות את מגווייר בגרסת אנגליה גם על בסיס שבועי.
יש לפחות שלושה מחסומים שמונעים זאת. ראשית, הנבחרת של גארת' סאות'גייט מאורגנת מאוד מבחינה טקטית, המרחקים בין השחקנים קטנים, הקישור האחורי סוגר את השטחים היטב, והרבה יותר קשה ליריב להוציא את מגווייר מהעמדה הבסיסית שלו. במצ'סטר יונייטד, כאשר משחק הלחץ בחלק הקדמי לא מוצלח, והקישור המרכזי קורס לעתים קרובות, נדרש מגווייר לקבל בתדירות גבוהה החלטה גורלית תוך שבריר שניה - האם לצאת למשימת חיפוי או לא? זוהי התכונה החלשה ביותר שלו, ובמידה לא מבוטלת הוא נופל קורבן לליקויים הנוספים של הקבוצה.
עוד בוואלה!
שנית, תג המחיר משפיע לרעה. אפשר לטעון עד מחר כי אין משמעות לסכומים ההזויים שמשולמים בכדורגל המודרני, אבל אם ליברפול שילמה פחות תמורת וירג'יל ואן דייק, ומנצ'סטר סיטי רכשה את רובן דיאס בסכום נמוך יותר, תדמיתו של מגווייר נפגעת באופן אנוש - ואין לו שום יכולת למזער נזקים. מובן מאליו שהוא לא מתקרב להולנדי ולפורטוגלי מבחינת האיכות, כי הוא לא בלם שלם כמוהם. לו היה מגיע מלסטר תמורת 20 מיליון ליש"ט, האוהדים היו מתייחסים למגבלותיו בסלחנות גדולה יותר ומתרכזים במעלותיו הרבות. בהיותו כוכב שעלה 80 מיליון, הדגשים הפוכים.
שלישית, מינויו לקפטן במקומו של אשלי יאנג בינואר 2020, אחרי חצי שנה בלבד במועדון, היווה טעות גדולה מאוד. ריו פרדיננד, שדווקא מעולם לא ענד את הסרט באופן קבוע, טוען: "מגויייר קיבל את התפקיד מהר מדי. קשה מספיק להגיע למנצ'סטר יונייטד כשחקן מהשורה, גם ללא המעמסה הנוספת. זו אחריות גדולה מאוד להיות קפטן, במיוחד במועדון בסדר הגודל הזה. צריך לצבור ותק כדי שאפשר יהיה להתמודד איתה. מגווייר היה זקוק להתאקלם כבלם, ולא כקפטן".
למעשה, אין לו כישורי מנהיגות. שפת גופו של מגווייר ברגעי משבר משדרת לחץ וכניעה, והוא נוטה להאשים את הסובבים ולצרוח עליהם במקום לתמוך בהם. הוא לא מקבל את ההערכה הראויה מחבריו שאוהבים למתוח עליו ביקורת מאחורי גבו ולהדליף לצהובונים, וגם לא מתנהג כמו קפטן מחוץ למגרש. למנצ'סטר יונייטד היתה הזדמנות נהדרת לשלול ממנו את התפקיד כאשר הסתבך עם החוק במהלך חופשה ביוון בקיץ 2020, והורשע תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. משום מה, העדיפו השדים האדומים לתמוך בו ולתת לו גיבוי מוחלט. השחקן עצמו סירב להתנצל על התקרית, הפיל אשמה על הצד השני, אבל המשיך להיות הפנים של המועדון - ואלה לא בדיוק הפנים שהמועדון יכול להיות גאה בהם, מכל הבחינות האפשריות.
הבעיה רק התעצמה עם שובו של כריסטיאנו רונאלדו באוגוסט. הפורטוגלי ציפה לקבל את סרט הקפטן כזקן השבט, אך זה לא קרה, והדבר יצר מתיחות בין המחנות השונים בחדר ההלבשה. בפועל, המועמד הטבעי ביותר לתפקיד הוא ברונו פרננדש, אבל אולה גונאר סולשיאר - וגם ראנגניק בימים אלה - העדיפו להשאיר את המצב כפי שהוא. "הארי הוא הקפטן שלנו, ואני לא רואה כל סיבה לשנות זאת", הצהיר הגרמני, על אף שיש הרבה מאוד סיבות טובות לזעזע את המערכת, ועל הדרך להוריד משקל מיותר מכתפיו של הבלם ולאפשר לו להתעסק בכדורגל נטו.
במשחק הראשון מול אתלטיקו, אפילו נפלה טעות בדפים הרשמיים של אופ"א, בהם צוין פרננדש כקפטן הקבוצה האורחת. האוהדים לא רוצים לצחוק על זה, ומבחינתם מדובר בבדיחה עצובה. התקופה הזו בתולדות מנצ'סטר יונייטד מזוהה מאוד עם מגווייר, ורק רונאלדו זוכה לאור זרקורים חזק יותר ממנו. בעולם האידיאלי, הבלם היה בסך הכל חלק מהרוטציה בסגל רחב.
לקראת הגומלין מול יחידת הלוחמים של צ'ולו, רבים מאוד ביציעי אולד טראפורד היו מעדיפים לראות את מגווייר מפנה את מקומו בהרכב, אולם הם גם פסימיים. הם יודעים שהסיכוי לכך גבוה כמו הסיכוי של מגווייר לעצור את ז'ואאו פליקס במירוץ אחרי הכדור.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק