אלכסנדר מיטרוביץ' מתארח בשבת בצהריים (14:30, ספורט2) אצל בארנסלי שכבשה 25 שערים ב-35 משחקים. חלוץ פולהאם לבדו הבקיע 35 שערים ב-33 משחקים. זו לא טעות - יש לו מאזן טוב יותר בהשוואה לכל שחקני היריבה גם יחד, ולא מדובר רק בבארנסלי. הסרבי הבקיע גם יותר מפטרבורו (25 שערים) והאל סיטי (30 שערים). ממוצע הכיבושים שלו למשחק טוב יותר גם בהשוואה לדרבי קאונטי של וויין רוני (36 שערים ב-36 משחקים) ומילוול שבכלל נמצאת בחלק העליון של הטבלה (37 שערים ב-35 משחקים).
איך שלא תסתכלו על זה, מדובר בנתון סנסציוני והיסטורי. מיטרוביץ' שבר כבר בחודש שעבר את השיא העונתי בליגת המשנה במיתוגה הנוכחי (כלומר, צ'מפיונשיפ) - הוא היה של איבן טוני שהבקיע 31 פעמים במדי ברנטפורד אשתקד. מכיוון שלשם שמדביקים לטורניר אין משמעות, הגיוני להסתכל על תולדות הליגה השניה כולה, ואז - במתכונת של 46 משחקים בעונה - הוא שייך לגיי וויטינגהאם שהבקיע 42 שערים במדי פורטסמות' אי שם בעונת 1992/93. "אני מקווה שמיטרוביץ' ישבור את השיא שלי", הוא הצהיר לאחרונה - פשוט כי הוא נהנה לצפות בביצועיו המרהיבים.
אל תפספס
תואר מלך השערים מובטח לו כבר מזמן, והמתחרים הקרובים ביותר כבשו בערך מחצית ממנו - בן בררטון מלבקבורן ודומיניק סולנקה מבורנמות' עומדים כרגע על 20 הבקעות. יהיה כיף לזכות בו שנתיים אחרי שעשה זאת בעונת 2019/20, יהיה כיף עוד יותר לעלות לפרמייר-ליג - היתרון בפסגה על האדרספילד במקום השלישי האמיר לאחרונה ל-14 נקודות. כל זה מספק, אבל את הרגע הגדול ביותר של העונה, וכנראה של הקריירה בכלל, ביצע מיטרוביץ' בנובמבר, כאשר הפך ליקיר האומה הסרבית לנצח. במחזור האחרון במוקדמות המונדיאל, היתה הנבחרת צריכה לנצח את פורטוגל באיצטדיון האור בליסבון, ועשתה זאת מנגיחה של מיטרוביץ' בדקה ה-90.
האופוריה שבאה לאחר מכן מדהימה, וכל סרבי יזכור איפה הוא היה כאשר דושאן טאדיץ' הגביה את הכדור, והסקורר קבע 1:2 ושלח את כריסטיאנו רונאלדו לפלייאוף במקומו. כוכב מנצ'סטר יונייטד נזכר אז כיצד לא אושר השער שלו נגד סרביה במרץ הקודם, כאשר הקרב בבלגרד הסתיים בתיקו 2:2. גם אז היה מיטרוביץ' במרכז העניינים כי הכיבוש שלו איפשר לו להפוך למלך השערים של הנבחרת בכל הזמנים. סטפן בובק נשאר מאחור עם 38 השערים שלו בשנות ה-40' וה-50'. למיטרוביץ' היו 39, אבל עד נובמבר זה כבר צמח ל-44 - והוא עשה זאת ב-69 הופעות בלבד.
בגיל 27, יש למיטרוביץ' עוד כמה שנים טובות לשפר את השיא , כך שאיש לעולם לא יצליח להדביק אותו. מדובר בחלוץ היסטורי בכל קנה מידה, ואנשים עשויים לתהות - כיצד ייתכן שהוא משחק רק בליגת המשנה? העניין הוא כי לא תמיד ראו בו שחקן איכותי, וסגנונו "המיושן" הרתיע. כאשר למד באקדמיה של פרטיזן, למשל, היו מאמנים שנשבעו כי אין לו סיכוי להפוך את הכדורגל למקצוע. נדרשו אופי חזק מאוד והתמדה כדי להוכיח את ההיפך, אבל מבחנים גדולים עוד יותר המתינו מעבר לפינה.
אחרי שפרח במדי פרטיזן בליגה הסרבית, נמכר מיטרוביץ' לאנדרלכט, והפך לחביב האוהדים בבירת בלגיה, אך גרר גם ביקורת קשה על מזגו החם, הנטיה להתווכח עם שופטים ולבצע תיקולים חריפים מדי. ניוקאסל לא חששה לשלם תמורתו 21 מיליון יורו ב-2015, אולם זמן קצר לאחר מכן חתם בה המאמן רפא בניטס במטרה להציל אותה מירידה, והחיים של הסרבי הפכו לסיוט מתמשך.
מבחינה טקטית, הוא לא התאים למערך הזהיר והמבוקר של הספרדי, ויחסים בין השניים עלו במהרה על שרטון. ניוקאסל נשרה לליגת המשנה בכל זאת, ושם בקושי ראה מיטרוביץ' את הדשא בעונת העליה - ואז סופסל באופן סופי ומוחלט בפרמייר-ליג. בינואר 2018, הוא ברח לפולהאם כל עוד נפשו בו בינואר 2018, בנסיון למצוא בית בו יצליח להביא את הפוטנציאל שלו לידי ביטוי.
"בניטס משחק על מתפרצות. השתדלתי לעשות את המקסימום, אבל זה ממש לא אני. רצתי המון בלי כדור כדי להפעיל לחץ, אבל כך לא נשאר לי כבר כוח להיות ברחבה כשצריך. אני צריך להיות קרוב לשער היריב, אני זקוק לאספקת כדורים סדירה. בסגנון של בניטס, זה פשוט היה בלתי אפשרי", הסביר הסרבי. המאמן דווקא הסכים איתו. "אני לא מצטער על עזיבתו של מיטרוביץ', כל שחקן יכול להצליח בקבוצה אחת, אבל להיכשל באחרת. לנו הוא לא התאים", הסביר הספרדי כאשר מיטרוביץ' החל לקרוע רשתות בליגת המשנה במדי פולהאם.
כן, היתה זו העלייה השניה בחייו, והוא תרם לה המון עם 12 כיבושים ב-20 משחקים עם סלבישה יוקאנוביץ' על הקווים, אבל פולהאם התקשתה להתאקלם לחיים בליגה הבכירה, וירדה מיד בחזרה ב-2019, למרות 11 שעריו של הסרבי בטופ. כך החל קמפיין העליה השלישי שלו בקבוצת יו-יו טיפוסית. המנג'ר הצעיר סקוט פארקר סמך עליו בעיניים עצומות - והחלוץ העוצמתי כבש 25 פעמים ב-2019/20 כדי שפולהאם תעלה שוב. לרוע המזל, אשתקד היא חזרה לליגת המשנה אחרי עונה איומה בפרמייר-ליג, ומיטרוביץ' לא מצא את מקומו.
פרשנים טענו כי הקבוצה חד מימדית לחלוטין איתו על המגרש, פארקר סיפסל אותו, ובאופן כללי היתה זו תקופה מתסכלת מאוד עבור מיטרוביץ', כי בסיום קמפיין העליה ליורו 2020, בו כבש לא פחות מ-10 שערים ב-10 משחקים, הוא הגיע לדו קרב פנדלים בגמר הפלייאוף נגד סקוטלנד - והחמיץ את הבעיה החמישית ומכריעה. הסקוטים חגגו, החלוץ בכה, ובסוף העונה אף ירדה פולהאם שוב לליגת המשנה. ואולם, במקום לצאת לדרך חדשה, הוא דווקא האריך את חוזהו עד 2026 והבהיר: "זה לא המועדון הגדול בעולם, אבל יש לו נשמה. יש כאן תשוקה, והקהל תמיד תומך בי. זה הבית שלי".
זו היתה ההחלטה הנכונה, ובדמותו של מרקו סילבה קיבל מיטרוביץ' את המאמן המושלם עבורו. הפורטוגלי לא רואה בו חלוץ רחבה בלבד מהזן האנגלי הישן, אלא מנחה אותו לנוע לאגפים ולהיות מגוון יותר. מאידך, אספקת הכדורים אליו מעולם לא היתה טובה יותר. המכונה ההתקפית של פולהאם גדולה על ליגת המשנה העונה, עם 89 שערי זכות עד כה, והיא עשויה להגיע למאזן אסטרונומי עד לסיום העונה. עם 35 כיבושים ושיא אישי של 7 בישולים, מיטרוביץ' מעורב כמעט במחציתם, ויהיה נחוש להראות את עצמו במלוא הדרו גם בפרמיירליג בעונה הבאה. אחרי עלייה רביעית בקריירה, הגיע הזמן לעשות את זה.
"בזכות המאמן שנתן לי חופש מוחלט, אני לומד לקרוא את המשחק טוב יותר. כאשר אני יוצא מהרחבה, לפעמים שחקני ההגנה באים ביחד איתי, ויש לי יותר שטחים פנויים לאחר מכן", הסביר הסרבי את השיפור הקיצוני ביכולתו. במומנטום הנוכחי, האוהדים מצפים ממנו לשים את הכדור ברשת מספר פעמים כל שבוע, וזו סנסציה אם הוא לא מבקיע כלל. נגד הגנה מחוררת כמו זו של בארנסלי, מבול של שערים כמעט ודאי. מיטרוביץ' הבקיע "רק" פעם אחת נגדה בנובמבר כאשר פולהאם ניצחה 1:4. בשבת בצהריים, יש יסוד סביר להניח שהיבול יהיה גדול עוד יותר.