רוטנשטיינר בריאיון פרידה: "העימות היהודי ערבי, שנכנס לנבחרת, היה הכי קשה לי"

בעיתוי מדהים נסע אתמול (שני) וילי רוטנשטיינר לשדה התעופה כמה שעות בלבד לאחר ההודעה של ההתאחדות לכדורגל על סיום דרכו. לא, זו עדיין לא הייתה פרידה. בתזמון יוצא דופן נחתה אתמול בתו בארץ ביחד עם בן הזוג שלה כדי לטייל בישראל ולהכיר מקרוב את החלק הדרומי של הארץ.

רוטנשטיינר הגיע לנתב"ג כדי לאסוף אותם והיום הוא יעביר איתם יום שלם בטיולים לפני שייפרד מחר מכל עובדי הנבחרות וההתאחדות לכדורגל בשפיים. מחרתיים הוא שוב יהיה בשדה, הפעם כדי לעזוב את ישראל ולחזור לאוסטריה. "אני זקוק קצת למנוחה", אמר אתמול בריאיון הפרידה המיוחד שהעניק לוואלה! ספורט. "אחזור הביתה לאוסטריה ואנוח קצת, אבל לא להרבה. אני רוצה לחזור לעבוד בהקדם ויש לי כמה אפשרויות גם כמנהל מקצועי וגם כמאמן. לא שיש כבר הצעות, אבל יהיו".

אולי תחזור לישראל כמאמן קבוצה.

"אני בהחלט לא פוסל את זה, פתוח להצעות אם יגיעו, אבל הייתי רוצה להישאר כאן כמאמן הנבחרת. אני לא מסתיר את האכזבה שלי מזה שאני לא ממשיך. ראיתי כבר את הפירות על השולחן והייתי משוכנע שנעשה דברים יפים בליגת האומות. היה קשה להגיע לאחד משני המקומות הראשונים בבית האחרון כשהיו לנו דנמרק, סקוטלנד ואוסטריה. לעומת זאת בליגת האומות יחכו לישראל רוסיה, איסלנד ואלבניה וזה כבר יהיה יותר ריאלי להצליח שם. אני חושב שהנבחרת התפתחה תחת ידיי".

אתה מאוכזב וגם כועס?

"לא חושב שזה יהיה נכון לומר שאני כועס כי התהליך היה ראוי והפרידה היתה מכובדת מאוד. יחסיי עם אורן חסון היו מצוינים ונפרדנו עם הרבה כבוד הדדי".

בהתאחדות לכדורגל יש כאלה שאומרים שהצבת תנאים מצדך שהם לא יכלו אפילו לדון בהם.

"אני לא אדבר על מה שהיה ביני לבין אורן. סיכמנו שנינו שלא נוציא דבר מהשיחות הפרטיות ומהפגישות שהיו לנו. בסופו של דבר הם החליטו שאני לא ממשיך וזה מה שקובע. אני עוזב מקום שאהבתי ושאוהב בעתיד. אני אוהב את ישראל ותמיד אהיה שגריר שלכם. פגשתי כאן אנשים מאוד חמים. אנשים שאהבתי".

זו הייתה החלטה נכונה לבוא לעבוד כאן?

"לגמרי. החלטה מצויינת שקיבלתי. היה לי קצת קשה כשהיתה כאן מלחמה, אבל ההגעה לישראל היתה רווח גדול לחיי".

זו הייתה הרפתקה טובה.

"ללא ספק. הרפתקה נהדרת. אני רוצה לומר תודה לכל אותם אנשים טובים שפגשתי כאן. אנשים שתמיד פירגנו ואמרו מלים נהדרות תמיד".

מה הרגשת כשאורן הודיע לך שאתה לא ממשיך?

"מעבר לאכזבה, אני באמת לא רוצה להיכנס לעומק. הוצאנו הצהרה מכובדת על ידי שלומי ברזל. נאמרו דברים חמים. לחצנו ידיים ונפרדנו לשלום כידידים".

מתי אוהד נבחרת ישראל יקנה כרטיס ויטוס לטורניר גדול?

"זו שאלה קשה. ישראל נמצאת כבר שנתיים בתהליך טוב והתקדמה 25 מקומות בדירוג העולמי. אם ישראל תמשיך בדרכה הנכונה היא תעלה עוד 25 מקומות ואז הטורניר הגדול יהיה בהישג יד. אני חושב שיש כאן תהליך טוב שנעשה וצריך להמשיך. נעשו כאן צעדים חשובים בפיתוח האקדמיה, מרכזי המצויינות וקידום המאמנים. אני לא יודע לומר מתי יגיע היום שישראל תתחרה בטורנירים גדולים. אני יודע לומר שלקח לאוסטריה 15 שנה לעלות ממקום 102 בעולם למקום 10 בעולם. 15 שנה של עבודה".

מה היתה ההודעה הכי מרגשת שקיבלת מהרגע שנודע שאתה לא ממשיך?

"זה לא הוגן להוציא את זה. הטלפון שלי מלא בהודעות. נשלחות הרבה הודעות אישיות שמרגשות אותי ולא יהיה הוגן לנקוב בשם כזה או אחר. זה נגמר. נתתי את כולי כאן. עשיתי גם טעויות, אבל תמיד עשיתי את הכל בשביל הכדורגל הישראלי".

על מה אתה מתחרט?

"יש הרבה החלטות בכדורגל שבוחנים אותן בדיעבד. אם הכנסתי שחקן וזה הצליח, אז אמרו שהצלחתי ואם לא עשיתי חילוף, אמרו שעשיתי טעות שלא עשיתי שינוי. בכדורגל בוחנים תמיד את הדברים אחרי זה".

אם תקבל טלפון ממועמד לאמן את נבחרת ישראל שישאל אותך האם לקחת את הג'וב, מה תגיד לו?

"אני לא חושב שאני צריך לייעץ למועמד הבא. אם הוא ירצה לדעת משהו, ברור שאגיד אבל בגדול אני לא האיש שצריך לייעץ למי שיבוא לכאן אחריי".

היו שחקני נבחרת שרצו שתישאר. הרגשת את זה באחרונה?

"אתה צריך לשאול אותם. זה נגמר. היו לי יחסים טובים עם השחקנים. עשיתי בשבילם הכל. אני חושב שהם נתנו הכל בשביל המדינה".

מה היה הכי קשה לך?

"הקונפליקט היהודי ערבי שאיים לפגוע בנבחרת היה מאוד קשה לי. העימות הזה היה מאוד קשה לי כמאמן זר כאן. יתכן שמאמן ישראלי היה מתנהל מול זה יותר טוב. לשמחתי הצלחנו להתגבר על זה אבל הסיטואציה הזו היתה הכי קשה עבורי כל חיי בכדורגל. המאבק הזה התנהל במדינה והוא נכנס לנו לחיי הנבחרת. ביחד עם ההתאחדות הצלחנו לפתור את זה והנבחרת נותרה מאוחדת וחיובית לבסוף".