האריה ששב לשאוג: אלכסיס סאנצ'ס וצ'ילה מחכים לארגנטינה

הגול בסופרקופה מול יובנטוס והתגובה אחריו המחישו עד כמה גדול הרעב של חלוץ אינטר, גם בגיל 33. כעת, הוא רוצה להוביל את נבחרתו למונדיאל ומחפש ניצחון ראשון אי פעם במדים הלאומיים על האלביסלסטה ולאוטרו מרטינס (2:15, ספורט1)

27/01/2022
תקציר הסופרקופה האיטלקי: אינטר - יובנטוס 1:2 (ספורט1)

"זו שאגת האריה", הצהיר אלכסיס סאנצ'ס אחרי שהבקיע את שער הנצחון הדרמטי מול יובנטוס בשניות האחרונות של ההארכה בסופרקאפ האיטלקי. הצ'יליאני, שנכנס כמחליף במקום לאוטרו מרטינס, טען שהוא מרגיש בכלוב כאשר אינו משחק, והעביר מסר חד משמעי למאמן סימונה אינזאגי - הוא משתוקק להיות על הדשא כמה שיותר.

הכיבוש לא שינה מהותית את סדר העדיפויות של נראזורי, ולאוטרו ממש לא צפוי לאבד את העדיפות בחוד לצד אדין דז'קו, אבל אף פעם לא מזיק ליהנות משירותיו של חלוץ רעב במיוחד ברוטציה. במפגש הגביע מול אמפולי בשבוע שעבר, למשל, הוזעק אלכסיס מהספסל ממש בפתיחה בעקבות פציעה של חואקין קוראה - שחקן אהוב במיוחד מבחינת המאמן מימיהם המשותפים בלאציו - ונבחר ללא עוררין לאיש המשחק. הצ'יליאני לא רק הבקיע מיד ובישל את השער של סטפאנו סנסי בהארכה, אלא הפגין יכולת נהדרת לאורך כל ההתמודדות, כאילו לבש את מדי הנבחרת.

עוד בוואלה! ספורט

שירת הסירנה: צ'ילה גוררת את ארגנטינה למקום הכי יבש בעולם

לכתבה המלאה
"שאגת האריה". סאנצ'ס לאחר הגול הדרמטי מול יובנטוס(צילום: רויטרס)

איך שלא תסתכלו על זה, תדמיתו של סאנצ'ס במולדת תמיד היתה טובה יותר מאשר באירופה. גם בעונות הטובות ביותר בברצלונה ובארסנל הוא הצליח לשמור את ההופעות המפוארות ביותר עבור צ'ילה, שם מחוייבותו מעולם לא הוטלה בספק. זה מאפיין באופן כללי את הדור הזה של הצ'יליאנים שעשה היסטוריה מופלאה וזכה לראשונה בתולדות המדינה בקופה אמריקה ב-2015 - ואז אז שמר על התואר ב-2016. בשני המקרים בפנדלים על חשבון ארגנטינה בגמר.

בצ'ילה יש כוכבים שלא מיצו אפילו עשירית מהפוטנציאל בקבוצותיהם, אך התעלו בחולצה האדומה. אדוארדו ורגאס הוא סגן מלך שערי צ'ילה בכל הזמנים, והמחשבה הזו נראית מגוחכת לחלוטין עבור אוהדי נאפולי, ולנסיה, קווינס פארק ריינג'רס והופנהיים, בהן הוא נכשל באופן טוטאלי. מאוריסיו איסלה הוא אחד השחקנים הטובים ביותר ששיחק בנבחרת אי פעם, ועל הנייר היה אמור להפוך לסופר-סטאר גם באירופה, אבל זה ממש לא קרה. גארי מדל, צ'ארלס אראנגיס, ז'אן בוסז'ור, ואפילו קלאודיו בראבו - כולם תמיד זהרו יותר כאשר ייצגו את המדינה. סאנצ'ס וארתורו וידאל הפכו לכוכבים אמיתיים גם במועדוניהם, אבל גם לגביהם היתה תחושה שהם עושים מאמץ מיוחד למען הדגל.

במולדת תדמיתו תמיד הייתה טובה יותר. סאנצ'ס במדי צ'ילה(צילום: GettyImages, Ian Walton)

הדור הזה יירד בקרוב מהבמה. כולם חגגו כבר מזמן יום הולדת 30, ונמצאים ביישורת האחרונה. יש שיטענו כי היעדר ההצערה פגע בצ'ילה בשנים אלה, וזו הסיבה המרכזית לכך שנעדרה מהמונדיאל ברוסיה, אך מצד שני אין בינתיים באמת תחליף לגיבורים הוותיקים. גביע העולם המתקרב עשוי להיות שירת הברבור שלהם, וזו ההזדמנות האחרונה בהחלט לזהור על הבמה הגדולה. אחרי שהחמיצו את הטורניר הקודם, הם נחושים להוכיח שהם עדיין רלוונטייים, אבל עד כה זה הולך קשה מאוד. פתיחת טורניר המוקדמות הייתה קטסטרופלית, ובשלב מסוים התרחקה צ'ילה מאוד מהחמישייה הפותחת בבית המוקדמות בדרום אמריקה. במחזורים האחרונים חלה התאוששות, והפער מהמקום הרביעי צומק לנקודת אחת בלבד. סאנצ'ס היה במוקד העניינים כאשר זה קרה.

באוקטובר, הוא היה דומיננטי מאוד ובישל לאיסלה בנצחון 0:2 על פרגוואי. מיד לאחר מכן, נוספו שני אסיסטים לאריק פולגר ב-0:3 על ונצואלה. בנובמבר, כבש אלכסיס הישר מנקודת הקרן כדי להביא, בסיועו הנדיב של השוער, את הנקודות היקרות ב-0:1 בחוץ על אותה פרגוואי. הרצף הזה היה אמור להימשך נגד אקוודור, אבל אלכסיס נפצע במחצית הראשונה, והנבחרת הפסידה.

באינטר קיבלו את הפציעה הזו בתסכול רב. גם את תחילת העונה החמיץ סאנצ'ס בגלל בעיות רפואיות, ובאופן כללי ההחלטה להחתימו על חוזה ארוך טווח עד 2023 עם שכר שנתי של 7 מיליון יורו בתום ההשאלה ממנצ'סטר יונייטד ב-2020 לא בדיוק נתפסת כמבריקה מבחינה מקצועית וכלכלית. הנטיה לחזור עם פגיעות מנסיעות לנבחרת לא שיפרה את מעמדו של הצ'יליאני בעיני ההנהלה והאוהדים, וקשה לומר שהוא הצדיק את ההשקעה בו. באותה תקופה, נדמה היה כי עזיבה בינואר תהווה פתרון אידיאלי עבור השחקן והמועדון, אבל דווקא בחודש האחרון חלה התפנית המיוחלת.

2022 היא שנת הנמר, ואולי ההקבלה לאריה תביא לסאנצ'ס קצת יותר מזל הפעם. בשנה שעברה החמיץ כמעט את כל קופה אמריקה בשל פציעה נוספת, אך חודש ינואר האיר לו פנים, ואת ההכנות לקראת המפגש הגורלי מול ארגנטינה הוא עורך במצב רוח מרומם במיוחד. כשיאן ההופעות ומלך השערים של צ'ילה בכל הזמנים, הוא משמש מודל לחיקוי ומנטור עבור הדור הצעיר. את האימונים הראשונים לקראת הקרב העביר לצידו של חואקין מונטסינוס, חלוץ שערך לא מכבר את הופעת הבכורה, ועדיין משחק באאודקס איטליאנו.

המצב במוקדמות מחייב פתרונות יצירתיים, וההתאחדות הלכה על הימור מרחיק לכת כאשר החליטה לקיים לראשונה אי פעם משחק ביתי רשמי מחוץ לעיר הבירה סנטיאגו. צ'ילה תארח את האלביסלסטה באוויר הדליל של קלאמה ההררית, כשלפי הדיווחים הסקורר מתאקלם היטב בניסיון לנצח לראשונה בחייו את היריבה המסורתית.

יצליח סוף סוף להכניע את ארגנטינה? אלכסיס סאנצ'ס מול דה פול ודי מריה(צילום: GettyImages, Pool)

כן, מבחינת ארגנטינה מהווה צ'ילה סדין אדום אחרי שני הכישלונות בגמר הקופה אמריקה, אבל מעשית נרשם תיקו בשניהם. זו תוצאה שגרתית יחסית במפגשים הישירים בין השתיים, וגם ביוני זה נגמר ב-1:1 בבואנוס איירס במוקדמות המונדיאל, בזכות שער קריירה ראשון של סאנצ'ס נגד האלביסלסטה. אבל ניצחון אמיתי? בשביל זה צריך להרחיק עד מוקדמות המונדיאל בדרום אפריקה, לפני יותר מ-13 שנה. אז, באוקטובר 2008, חגגה צ'ילה של מרסלו ביילסה עם 0:1. בראבו ומדל כבר היו על הדשא, אבל סאנצ'ס עדיין לא. הסגל הארגנטיני כלל אז כוכבים כמו חבייר סאנטי ודייגו מיליטו. רק מסי שרד ממנו עד היום - כל היתר כבר פרשו.

הפעם מסי לא יהיה שם, אבל לאוטרו כן - וזה יהווה מוטיבציה מיוחדת נוספת עבור סאנצ'ס, גם אם הוא לא זקוק לזה במדים הלאומיים. אם יחגוג על חשבון המתחרה הישיר שלו במאבק על מקום בהרכב אינטר, זה יהיה מתוק כפליים. ארגנטינה כבר לא ממש זקוקה לנקודות בקמפיין הזה, אבל צ'ילה חייבת ללקט אותן. ואולי זה לא המשחק החשוב בחייו של אלכסיס, אך זה יום מכונן עבורו בשלהי הקריירה. הוא לא רוצה להיפרד מהנבחרת עם פיאסקו. הוא חייב להיות בגביע העולם. ואם יעשה זאת, גם מצבו בסן סירו עשוי להמשיך להשתדרג.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully