4 דקות בתוך זמן פציעות באיצטדיונה של לסטר ביום רביעי, נראה העסק אבוד מבחינת טוטנהאם, ובמיוחד עבור סטיבן ברחוויין. ההולנדי צלל בצורה די מגושמת ברחבה, בלם השועלים צ'גלאר סויונצ'ו התכופף לצרוח עליו, ואז קם ברחוויין ודחף את היריב, עם הבעת תסכול עמוק על פניו.
שופט מחמיר עוד עלול היה להרחיק אותו, ג'ונתן מוס שלף בצדק רק צהוב, אבל לאוהדי התרנגולים זה לא ממש שינה. המשחק הוכרע בכל מקרה, הרחקה בדקה האחרונה לא משפיעה על המהלכים, וההשעיה גם כך לא רלוונטית כי השחקן לא אמור להיות בהרכב ולא תורם הרבה. ברחוויין כבש שער ליגה אחד במשך שנה וחצי, ואפשר להבין מדוע הציפיות ממנו היו נמוכות בהחלט.
מי היה מאמין אז, כאשר השעון ספר את השניות האחרונות של תוספת הזמן, שהוא יספיק לכבוש עד לשריקת הסיום יותר מאשר ב-18 החודשים הקודמים? זה לא סתם תסריט דמיוני - זו הזיה בלתי אפשרית בעליל. ואולם, זו גם היתה המציאות. מיד אחרי שספג את הכרטיס, התחיל ברחוויין מהלך נוסף, וגם סיים אותו בבעיטה חדה מול קאספר שמייכל כאשר הכדור הגיע אליו די במקרה במרכז הרחבה.
שבריר שניה מאוחר יותר, קרה הדבר המרשים באמת. במקום לקפוץ מאושר על האירוע הנדיר ולחגוג הצלת נקודה באופן כה דרמטי, ההולנדי רצה יותר. הוא לא חייך, לא הביע רגשות כלל, אלא דהר לתוך השער בעצמו, הזיז בסיועו של הארי קיין הצידה את השוער הדני ודאג לשים את הכדור בעיגול האמצע.
ביחד עם הקפטן, הוא חשב שעוד אפשר להנדס מהפך, ועל המחשבה הזו מגיע לו קרדיט גדול אפילו יותר מאשר על הביצוע. כי הם עשו את זה. לסטר איבדה את הכדור, קיין מצא את ברחוויין במסירת עומק גאונית ומופלאה, והכוכב הנשכח עשה צחוק משמייכל ומסויונצ' שעוד ניסה איכשהו להציל על הקו.
לטורקי לא היה סיכוי. ברגע שקיבל ברחוויין את המסירה, היה כתוב עליה 2:3, וכאשר הכדור חצה את קו השער הוא כבר הרשה לעצמו לדהור לעבר יציע אוהדי טוטנהאם שיצאו לגמרי מגדרם. פייר-אמיל הויביירג ידע איך זה עלול להסתיים - יציאה מתחומי המגרש פירושה כרטיס צהוב שני ואדום.
שתי דקות בלבד חלפו מאז ספיגת הצהוב הראשון, אבל הפעם אף אחד לא רצה לראות את ברחוויין מורחק. לפתע, הוא היה האליל האולטימטיבי של הקבוצה בערב קסום ונדיר, והקשר הדני פעל במהירות. הוא משך בחולצתו של החבר ומנע ממנו להתרחק מדי. כך הוא הציל אותו - ושמר אותו לקראת הקרב הגדול מול צ'לסי בסטמפורד ברידג' הערב (18:30,ספורט2).
האם הצמד המדהים הזה יכול להוות נקודת מפנה עבורו, ולהחזיר את הגלגל לאחור? בדיוק לפני שנתיים, כאשר נחת ברחוויין בלונדון, היתה סביבו התלהבות לא מבוטלת. "אוהדים יאהבו את השחקן הזה", הבטיח ז'וזה מוריניו אחרי שטוטנהאם שילמה תמורתו לאיינדהובן 32 מיליון יורו. ואכן, אחרי משחק הבכורה כולם אהבו אותו מאוד, כי הוא הפציץ כדור נפלא לרשת בדרך ל-0:2 על מנצ'סטר סיטי, וגם עשה עבודה יוצאת דופן ללא הכדור. עם השקעה מרובה וכישורים טכניים ברמה הגבוהה ביותר, ההולנדי הסתמן כהברקה בשוק ההעברות, בגיל 22 בלבד.
החודש כבר ניהלה טוטנהאם משא ומתן מתקדם כדי למכור אותו בהפסד. אייאקס הגישה שתי הצעות רשמיות, והאחרונה עמדה על 18 מיליון יורו. לפי הדיווחים בהולנד, התרנגולים התעקשו לקבל 25 מיליון - סכום שנתפס כמוגזם על ידי אדווין ואן דר סאר, אבל היה בכל מקרה נמוך מעלות הרכישה. האם היה סיכוי להגיע לפשרה? לאנשי אמסטרדם היה אינטרס מובהק לעשות זאת, כי הם מנסים לתקן עוול בן עשור.
הרי ב-2011 נזרק ברחוויין, אז רק בן 14, מאייאקס כאשר אביו הסתכסך עם מאמן הנוער אורלנדו טרוסטפול והקניט אותו עם דגל לבן במהלך משחק. ברחוויין הלך לאיינדהובן, כיכב בזכיה באליפות ב-2018, ובסופו של דבר המועדון עשה עליו קופה נאה. עכשיו, אחרי שקיצוני נוסף, סטיבן ברחהייס, כבר הוחתם בקיץ מפיינורד, רצו באמסטרדם לצוות אותם ביחד. מעמדו של ברחוויין בטוטנהאם גרם להם לחשוב שהעסקה אפשרית ביותר, והשחקן עצמו לא פסל אותה, אבל אז התברר שהוא לא אמר את המילה האחרונה בקבוצתו הנוכחית.
על כישרונו מעולם לא היה ויכוח, אבל יציבות וכשירות פיזית היוו בעיות גדולות - נפרדות, אך קשורות זו לזו. ברחוויין התקשה מאוד לייצר המשכיות גם כאשר היה בריא, אך כל מומנטום שהחל לפתח נקטע תמיד בפציעה כלשהי. כך היה חודש אחרי ההצגה בבכורה מול סיטי, כך היה בתחילת העונה שעברה שהיתה מבטיחה יחסית, וכך היה אפילו העונה - ההולנדי נעדר במשך חודש בספטמבר, וחזר לשולחן הטיפולים בדצמבר. בתנאים כאלה קשה לשמור על ביטחון עצמי גבוה, וברחוויין עשה רושם של שחקן שלא מתאפיין בחוסן מנטלי. היו לו החמצות רבות מדי, וזכורים במיוחד הפספוסים במשחק הגדול נגד ליברפול לפני שנה.
האכזבות היו רבות. היכולת הירודה בעונה שעברה גרמה לכך שלא זומן לסגל הכתום ליורו 2020, וגם תחלופת המאמנים הגבוהה לא עזרה לו כלל. ברחוויין פתח בשלושת מחזורים הראשונים של העונה הנוכחית עם נונו על הקווים, וזכה לשבחים רבים מצד הפורטוגלי - כך שהוא היה אחד הבודדים בסגל שהצטער מאוד על פיטוריו. אצל אנטוניו קונטה, הוא היה תמיד על הספסל, והיתה תחושה כי הדרך הרכב חסומה בפניו. וכך, הגיע ברחוויין למשחק מול לסטר כאשר יש לו יותר כרטיסים צהובים משערים בליגה, במהלך כל הקדנציה.
בדקה ה-94, המעבר לאייאקס נראה קרוב מתמיד. בדקה ה-97, זו כבר היתה אופרה אחרת, וקונטה - שהשתולל כמו משוגע על הקווים - יודע עד כמה ההתעקשות להחזיר את הכדור אחרי שער השיוויון היתה קריטית. זו הגישה שהמאמן האיטלקי רוצה לראות, והרגעים האלה הוכיחו מעבר לכל ספק כי ברחוויין אינו שחקן רכרוכי.
קונטה עצמו העיד: "הוא מצטיין באחד על אחד, ואין לנו הרבה שחקנים יצירתיים כמוהו. אני לא רוצה למכור אותו, כי אנחנו אמורים לחזק את הסגל ולא להחלישו". יש כאן הזדמנות אמיתית לפתח תנופה, והמפגש מול החבורה הכחולה של תומאס טוכל חשוב מאוד בהיבט זה. לדרבי הטעון יש חשיבות מיוחדת, ואם ברחוויין יזהר גם בו, הוא יבסס את מעמדו.