פעם בכמה זמן אנחנו לוטשים את עינינו לעבר זר כזה או אחר שמשחק בקבוצת צמרת ומפליא בביצועיו, וממלמלים לעצמנו בתמיהה "איך שחקן כזה הגיע לכאן?". שילוב של עבודת סקאוטינג טובה, צירופי מקרים והרבה מזל מנחיתים פה לפעמים יהלומים בקנה מידה אירופי.
בכל הקשור לזרים הנסיבות ברורות, אבל מה לגבי ישראלים ותיקים שאנחנו יודעים, לכאורה, הכול אודותיהם? האם, למשל, לא הגיע הזמן שכולנו נשאל את עצמנו איך ומדוע בירם כיאל משחק כבר שנה שנייה בבני סכנין?
בואו לרגע נהיה כולנו אבי לוזון (גם אליו עוד נגיע). אחרי עשור בחו"ל ושנים אחרונות עתירות פציעות, החיבור בין כיאל לקבוצה מהמגזר נראה טבעי. עד כאן הכול טוב, רק נשאלת השאלה מדוע הוא חלף בעונה שעברה מתחת לרדאר של יתר קבוצות הליגה, כולל הגדולות שבהן. האם לא נשאר לו מספיק במיכל כדי לסייע למכבי תל אביב והקישור העגום וחסר הברק והקשיחות שלה? האם לא יכול היה להוסיף מחץ להפועל באר שבע? האם במכבי נתניה לא רואים את המהלך האדיר שהוביל לפנדל שהוא עצמו כבש אתמול, את חוכמת המשחק שיש למתי מעט בליגה, ותוהים אם היו במקום אחר איתו? ובית"ר ירושלים עם כיאל... טוב, עזבו, לשם באמת לא ניכנס.
אף קבוצה בארץ לא מושפעת כל כך משחקן אחד כמו סכנין מהקפטן שלה. אתמול ראינו איך הם נראים איתו, צפינו בהם בהפסד לחדרה בלעדיו. אם במקרה תהיתם מי ה-MVP של הסיבוב הראשון, כנראה שאתמול בקרית שמונה קיבלתם סופית את התשובה.
כמו שקורה לא מעט אצל אנשי ציבור ופוליטיקאים שחוטאים בפליטת פה, ההתנצלות, או במקרה של אבי לוזון ההבהרה, מסבכת את העסק הרבה יותר.
"זו טעות לשלוח שופט רביעי מהמגזר למשחק של סכנין", אמר יו"ר מכבי פתח תקווה בלוזוניותו האופיינית. כשהבין שדבריו יצרו, ובצדק, סערה, התגונן: "אצלי במכבי פתח תקוה יש יותר שחקנים מהמגזר. כיום יש לנו את מוחמד עוואד ומוחמד הינדי וגם איברהים בדיר, אמיר אלטורי, שאדי פארום ועוד רבים וטובים בכל המחלקה אצלי. הדו קיום קיים יום יום, שעה שעה. פשוט, כפי שדני קורן לא שפט את מכבי פתח תקווה, יעקב שיינר את הפועל פתח תקווה ומנשה משיח את בני יהודה, ככה רושרוש לא צריך להיות בצוות השיפוט של סכנין".
אז בואו נעשה קצת סדר. לוזון צודק ברמה הרעיונית, שופטים מנועים מלנהל משחקים שאליהם יש להם קשר מחשיד. אלון יפת גדל בנתניה, נהג להגיע בקביעות לאצטדיון הקופסה ובנוסף הוא גם האחיין של דוד לביא ולכן מעולם לא ניהל משחק של הקבוצה. רחמים שאשו המנוח לא שפט את בני יהודה בשל זיקתו לשכונת התקווה ויש עוד דוגמאות רבות וטובות. ההבדל הוא שכאן מדובר בקבוצות או בערים ספציפיות. לוזון לא מייחס למג'ד רושרוש קבוצה או עיר, הוא מייחס לו אוכלוסייה של שני מיליון איש, מהדרום עד הצפון.
נניח שלוזון צודק, הנה כמה משחקים שרושרוש היה מעורב בהם וצריכים להיפסל לאלתר, כי מה לעשות, אסור לערבי לשפוט ערבים: בני סכנין - הפועל חיפה בגביע הטוטו (שופט רביעי), הפועל עכו - אום אל פאחם בגביע הטוטו בלאומית (שופט ראשי), בני ריינה - בית"ר תל אביב/בת ים בלאומית (שופט ראשי. נגמר 1:4 לבני ריינה, אגב, איפה ויצמן יער?), בני סכנין - מכבי נתניה בליגת הנוער (סכנין הפסידה 2:0. תבטלו את הקריאה לויצמן יער), הפועל ניר רמת השרון - אום אל פאחם ועוד ועוד. למעשה, ב-36 משחקים נטל העונה רושרוש חלק בתפקידים שונים, 14 מהם לא כשרים לפי דוקטרינת לוזון.
החלק הביזארי פה הוא שלוזון באמת לא גזען, לפחות לא במובן הקלאסי. כאן הטיעון שלו דווקא נכון - מכבי פתח תקווה היא אחד המועדונים הפתוחים ביותר בליגת העל לשחקנים מהמגזר, ב-30 שנות הניהול שלו במועדון אין שם אפליה ואפילו רוח שמתקרבת לכך. גם כיו"ר ההתאחדות לכדורגל קידם מאוד את הכדורגל במגזר.
אלא שאם הוא לא גזען, האפשרות השנייה היא שהוא טיפש, וזו, אנחנו כבר יודעים, תכונה שאי אפשר לייחס לו. אז אם הוא לא גזען ולא טיפש, מה הוא, בעצם? ובכן, יש אפשרות שלישית. הוא פשוט אבי לוזון.
לא ברור איזו מהאפשרויות יותר גרועה.
אחת הביקורות כנגד אלונה ברקת מצביעה על כך שבכמעט 15 שנותיה בהפועל באר שבע היא ייצרה מעט מאוד ממחלקת הנוער של המועדון. כמי שמאוהבת בעסקאות רכישה וטריידים היא נוהגת להביא שחקנים בשלים מבחוץ ואלה שגדלו במועדון, דוגמת דן ביטון, למשל, מוצאים את עצמם בחוץ בלי לקבל הזדמנות הוגנת.
זה עבד לה מצוין בתור הזהב של שלוש האליפויות, אבל כפי שהוכיחו לפני כן ואחרי כן הזכיות של מכבי תל אביב ומכבי חיפה, לשחקנים שגדלו במועדון יש חלק נכבד בעיצוב האופי שלו. שרן ייני, יונתן כהן, דור פרץ, נטע לביא ומוחמד אבו פאני הם דוגמאות לעמודי תווך שהקבוצה הייתה נראית שונה לחלוטין בלעדיהם.
אחד השחקנים שעליהם ברקת ובאר שבע עדיין לא ויתרו הוא איתמר שבירו, שדווקא כן קיבל יותר מהזדמנות אחת בסגל. החלוץ בן ה-21 עלה ממחלקת הנוער ולא הראה שיש לו מה שדרוש לליגה של הגדולים. הוא הושאל להפועל ראשון לציון והיה חלוץ מצוין לרמה של הלאומית. שבירו חזר לבירת הנגב, נעלם בבינוניות המדכדכת של העונה שעברה ומצא את עצמו בקרית שמונה.
מה אומר הצמד שכבש שבירו אמש באשדוד, עבורו ועבור באר שבע? לא יותר מדי, כרגע, אבל בשלב הזה בקריירה שלו כל שער חשוב, כל גול עשוי לסמן את עתידו. חמישה שערים יש לו עד כה, יותר מבכל העונה שעברה. אם יגיע לעשרה ויותר, יכול להיות שיפלס את הדרך בחזרה לסגל של ברקת ויקבל עוד צ'אנס. אולי יושאל שוב ואולי יימכר למועדון אחר בליגת העל. כך או אחרת, לא רק עירוני קרית שמונה תיאבק השנה נגד הירידה, אלא גם שבירו עצמו. לפחות לפי ניצול המצבים המרשים באשדוד, נראה שהוא מבין את זה.
אוהדי הפועל תל אביב הם אנשים שלאורך השנים האחרונות ידעו להסתפק במועט. מתוך הבנה למצבו הרעוע של המועדון, הם קיבלו הכול באהבה, העיקר לשרוד. עם ניר קלינגר, לעומת זאת, יש להם דם רע. הם מרגישים שהמועדון צריך ויכול לעשות יותר. לא מאתמול, אגב, כבר מהעונה שעברה.
נכון שהפועל תל אביב בדעיכה. הקבוצה שרק ערב הדרבי הוליכה על מכבי ב-4 נקודות הפרש נמצאת היום במקום השביעי במרחק 6 נקודות מהקו האדום. עם קצב צבירת הנקודות של קבוצות התחתית היא לא צריכה להיות מודאגת מדי, אבל כבר היו דברים מעולם. הסבירות הגבוהה יותר היא שהאדומים ימשיכו לדשדש בסיבוב השני באזורים האלה של סף הפלייאוף העליון.
יש בקרב יושבי שערים 4-7 בבלומפילד תחושה שמאמן אחר היה מוציא יותר, רק שצריך לזכור - לוסיו זה שחקן ברמה של קבוצת פלייאוף תחתון, עידן ורד הגיע רק כי לא קיבל הצעה מבית"ר ירושלים, טראורה הוא בלם השבחה שבדרבי מכבי תל אביב נתנה הוראה לבודד שחקנים עליו, ואפילו רוסה שמפתיע בא משום ששוחרר מבאר שבע. אין שוברי שוויון, אין שחקנים שיעשו את הקבוצה טובה יותר ממרבית קבוצות הליגה. יחסי ציבור דווקא לא חסרים.
בואו נזכור מי הייתה הפועל תל אביב בעונה שעברה עד השינויים של ינואר, שעזרו לה לשרוד בליגה. איזה מהרכש בקיץ גרם לאוהדים לחשוב שהקבוצה הזאת שווה כל כך הרבה יותר? הפועל תל אביב צריכה בשלב ראשון לאגור נקודות ובזה קלינגר היה סביר בסיבוב הראשון. לפני ששולחים מאמן הביתה, כדאי לזכור שהיו בהפועל תל אביב ימים הרבה, הרבה יותר גרועים, גם אצל קלינגר ובעיקר לפניו.
מי ספורטאי השנה שלכם?
מי ספורטאית השנה שלכם?
המשך משחקי המחזור:
הפועל באר שבע - הפועל נוף הגליל (ראשון, 20:15, ספורט2)
מכבי תל אביב - הפועל חדרה (שני, 20:15, ספורט1)
מכבי חיפה - בית"ר ירושלים (שני, 20:45)