1. ההפסד של נבחרת ישראל לסקוטלנד בהמפדן פארק אכזב, אין ספק, אך הרבה יותר מאכזב לראות את העיסוק הבלתי פוסק סביב סוגיית מאמן הנבחרת בקמפיין הבא. מצד אחד, עסקנים בהתאחדות כבר קופצים ומספרים שוילי רוטנשטיינר סיים ומנגד שחקנים מעבירים מסרים ברורים כי הם רוצים לראות את המאמן נשאר.
אך עם כל הכבוד לראשי ההתאחדות שיצטרכו לקבל החלטה או לשחקנים שמרגישים שוילי הוא המאמן הנכון, מה הם בכלל הקריטריונים להחלטה? האם בעת קבלת ההחלטה אורן חסון ייצא מנקודת הנחה שאם היה מאמן אחר ולא רוטנשטיינר, היינו מסיימים את הקמפיין עם עלייה לטורניר גדול? סביר להניח שלא, 51 שנה מאז מקסיקו 1970 הצליחו להביא לכך שגם הקהל הישראלי לא מאמין; כולם רואים את הנבחרת מתוך רצון לטוב, אך ציפיות זה משהו שכבר לא קיים בלקסיקון.
אל תפספס
2. אז מה הסיבות לכך? כאן נכנסים לבעיות הקבועות של הכדורגל הישראלי, וכולן נכונות. לא במקרה חסרים לנו לא מעט שחקנים שמתאימים לרמה הזאת, אין כאן מדינה שמשקיעה בענף, אין כאן משאבים מתאימים. והאמת? אין רצון אמיתי מקברניטי המדינה להצלחה ספורטיבית. להרים טלפון לאחר אירועים מרגשים זה לא נחשב רצון, אין כאן את הבייסיק וכולם חולמים על הטופ, החל ממגרשים, מאמנים, מעטפת וכל מה שצריך בגילאים שבאמת בונים שחקנים. כל מי שרואה וחווה את הגילאים הצעירים לא מאמין שבכלל שאנחנו מגיעים למצב בו אנחנו נותנים פייט לסקוטלנד.
3. וזה רק יילך ויחמיר. אנחנו בדור אחר, עידן בו הילדים לא יורדים למטה לשחק וצריך לאגד אותם במסגרות. זה כרוך בעלויות גבוהות שהנטל הוא על ההורים, ולא לכולם יש כסף, בעיקר בשכונות ממעמד בינוני ונמוך, שם גם בדרך כלל צומח הכדורגל. בעידן הנוכחי הרבה ילדים נפלטים מהענף מסיבה כלכלית (ילד בן 10 היום משלם 3,500-4,000 בשנה כדי להיות חלק מקבוצת ליגה) ופשוט מוותרים. וזה רק על קצה המזלג, ישנן כל כך הרבה בעיות כלכליות, מקצועיות ולוגיסטיות בגילאים הצעירים שמותירים אותנו מרחק שנות אור מהיבשת.
4. ברור שזה גדול מההתאחדות לכדורגל, ברור שזאת צריכה להיות החלטה של המדינה להשקיע בענף מהיסוד, אך כל עוד זה לא קורה, ההתאחדות צריכה לשמור לפחות על דרך משלה. היא יכולה להשאיר או להחליף מאמן, אך חייבת להסתכל במראה ולהבין מה הקריטריונים לכך. מי שייאמן את הנבחרת לא מועמד להעלות אותה לטורניר גדול ולא יהיה זה שיפתור את הבעיות של הכדורגל הישראלי, אך מנגד זאת תהיה אמירה של "אין לנו פתרונות אז נחליף מאמן בשביל לחדש את הפנטזיה".
אז זהו, שאפשר להיות רגועים. לא משנה מי יאמן, אוהד הנבחרת הממוצע כבר מזמן הפסיק לפנטז.