גולן גוט: "אם הייתי מתעכב עוד קצת, הייתי מאבד את הראייה בעין"

גארד עירוני נס ציונה פותח לראשונה את הטראומה שעבר: "אחרי החיסון לא הצלחתי למצמץ או לחייך, ישנתי עם עין פקוחה, נשפך לי חלב מהפה. חשוב שאנשים יתחסנו, אבל החלטתי שלא אקח סיכון. עכשיו אני חי כמו בבידוד". ריאיון אישי

"לא יכולתי לחייך, שמתי טיפות בפסקי זמן". גולן גוט במשחקו הראשון אחרי הטראומה (צילום: דני מרון)

"עשיתי את החיסון הראשון לקורונה בתחילת פברואר ואחרי כמה שעות התחלתי להרגיש שאני לא ממצמץ כמו שצריך. שאלתי את חברה שלי מה קורה, והיא אמרה לי שאני לא מצליח למצמץ בעין שמאל והיא לא נסגרת כמו שצריך. זה היה מוזר. חשבתי שאולי זאת עייפות. אחר כך אכלתי קורנפלקס, נתתי ביס והרגשתי שנוזל לי החלב בצד שמאל של הפה. הבנתי שמשהו לא בסדר. קראתי לאמא שלי, החלטתי ללכת לישון ולראות מה יקרה כשאקום בבוקר. למחרת, העין שלי הייתה יבשה וגירדה מאוד. הלכתי לרופא עיניים. הוא אמר לי שהקרנית שלי יבשה מאוד, ושהגעתי בזמן כי אם הייתי מחכה עוד, אולי הייתי מאבד את הראייה בעין שמאל. כנראה ישנתי עם עין אחת פקוחה בלילה. רצתי למיון, נוירולוג ראה אותי, עשו לי בדיקות. במשך תקופה ארוכה, בערך חודשיים וחצי, הייתי על סטרואידים. הייתי צריך לישון עם משחה בתוך הכרית של העין, ועם טייפ שיסגור את העין בלילה. זו הייתה תקופה מאוד קשה".

גולן גוט הפך בשלוש השנים האחרונות לאחד הישראלים הבכירים בליגת העל ולחבר קבוע בסגל נבחרת ישראל, והוא לא נתן גם לאירוע הרפואי המורכב שעבר לעצור אותו. בתוך התקופה הקשה, עלה למשחקו הראשון מאז החיסון בחצי גמר גביע המדינה נגד הפועל ירושלים, והתפוצץ עם 22 נקודות בדרך לניצחון של מכבי ראשון לציון. "ברגע שקיבלתי את האישור לחזור לשחק, שום דבר אחר לא עניין אותי. החיוך שלי היה עקום, לא יכולתי לאכול כמו שצריך, העין שלי לא נסגרה, ואפילו במהלך המשחקים שמתי טיפות עיניים בפסקי הזמן, כדי לוודא שהעין רטובה ולא יבשה".

עוד בוואלה!

"לחזור הביתה להיכל ולהיות אאוטסיידר. זה יציף רגשות"

לכתבה המלאה
"חשבנו שהכול בסדר, ואז קיבלנו כאפה. אין סבלנות לחוסר מקצוענות". בהכנה נגד הפועל ת"א (צילום: דני מרון)

אחרי הטראומה, גוט - שעבר הקיץ לעירוני נס ציונה - החליט לוותר על המשך ההתחסנות נגד קורונה. "חששתי שהתגובה שלי לחיסון השני תהיה חריפה עוד יותר. לצערי, במשרד הבריאות מתנגדים להכיר בזה שהכול קרה לי בעקבות החיסון, ולא מוכנים לתת לי תו ירוק. אני חי בצורה קשה כרגע - אימונים, בית, בית, אימונים. יש לי מכתב מנוירוליג בכיר שקובע כי אי אפשר לשלול שזה קרה כתוצאה מהחיסון, אבל הם לא מוכנים לקבל את זה ושולחים אותי לעשות חיסון שני. עשיתי שתי בדיקות סרולוגיות שמראות שיש לי נוגדנים, ועדיין מתנגדים לתת לי את התו הירוק. זה קצת עצוב ששחקן שמייצג את נבחרת ישראל, ושגאה לייצג את המדינה, לא מקבל אישור חריג אחרי תגובה מאוד חריפה שסיכנה את החיים שלי. יכולתי לסיים את המצב הזה עם איבוד של עין. עצוב לי שככה זה מתנהל. אין לי מה לעשות, כרגע אני חי ככה".

- איך העובדה הזאת משפיעה על חייך?

"בלי תו ירוק אני לא נכנס לשום מקום. בכל פעם שאני רוצה לצאת מהבית, אני צריך לעשות בדיקה. מבחינתי, זה בידוד לכל דבר. לאני לא יכול אפילו סתם לשבת עם חברים בבר ולדבר. זה לא פשוט שחוגגים לאמא יום הולדת, ואתה לא יכול לבוא. אני לא אעשה בדיקה בכל יום רק כדי לחיות חיים נורמליים. אני מקווה שמישהו יקרא וישמע את הדברים ויעזור לי. נס ציונה הגישה בקשה עם פירוט של כל הבדיקות שעברתי, וכל הסיכונים שהיו לי, אבל משרד הבריאות נחוש בדעתו לא לתת לי את התו. אני עובר תקופה לא קלה בכלל. זה קשוח. יש לי טראומה, ואני מפחד שדבר כזה יקרה שוב, לכן אני לא מתחסן עד שימצאו שיטה חדשה, או שהקורונה תסתיים. אנשים צריכים להתחסן, זה דבר חשוב, אבל הייתה לי תגובה חריפה ואני לא אסתכן שזה יקרה לי שוב".

מחר (רביעי) יקיימו גוט וקבוצתו החדשה-ישנה את הופעתם הראשונה במוקדמות היורופקאפ, אחרי שהקבוצה זכתה בגביע בסיום העונה שעברה. "את ההחלטות שלי לא קיבלתי על בסיס שמות ולא על בסיס כסף", הסביר את שובו לקבוצה שבה שיחק במשך שלוש עונות, ואותה עזב בקיץ שעבר. "אני מחפש מקומות שאהיה בהם שמח. היו דיבורים עם קבוצות שנפלו על דברים כאלה ואחרים. נס ציונה זה מקום שאני אוהב, שפתח את הדלתות בשבילי, ואני חוזר לשחק תחת מאמן [ליאור ליובין] שאני מכיר ושעבד איתי במשך שנתיים, והוא ייתן לי את הבמה לעשות עוד צעד אחד. עוד שנה או שנתיים אגיע לרמה הכי גבוהה שאני יכול להיות. חשוב לי גם לשחק באירופה, כדי להגיע יותר מוכן לקבוצות הגדולות. אני לא שולל את זה ולא מפחד מזה. אני אוהב ומחפש אתגרים, ומצאתי לנכון ללטש את עצמי".

"באתי לפיינל פור, עודדתי ושמחתי, אבל צבט לי בלב". נס ציונה זוכה ביורופקאפ בלי גוט (צילום: ברני ארדוב)

- לא חששת ללכת כבר לאחת הקבוצות הגדולות בישראל, ולא למצוא את מקומך?

"כל החיים אמרו לי שאני לא יכול לעשות את זה, ושאני לא מתאים לשם, ובכל פעם הוכחתי לאנשים שכשאני רוצה וכשאני משקיע זה יקרה, בלי קשר למה אנשים מדברים. בסופו של דבר אלה רעשי רקע. כמו שהמוח שלנו יודע להתעלם מרעש של מזגן בלילה, כך אני מתעלם מהרעשים האחרים. אני לא מפחד ולא חשבתי שאני אתייבש שם. גם שם הייתי מרוויח את המקום שלי. עדיף להגיע למקומות כאלה כשאתה בשיאך".

- נס ציונה זכתה ביורופקאפ דווקא בעונה שבה לא שיחקת בשורותיה.

"זה צבט לי בלב באיזשהו מקום. חבל לי שזה קרה כשאני לא שם. באתי לשני המשחקים בפיינל פור, עודדתי כמה שאני יכול ושמחתי בשבילם, כי זה מגיע למועדון הזה. בכל שנה הם עושים קפיצה במקצוענות, בהישגים וגם ביחסים. זה מועדון בריא, וכיף שיש אותו בכדורסל הישראלי. כיף להגיע לאולם שבו האוהדים מסתכלים על שחקנים, דוחפים אותם וחולמים להיות שם יום אחד".

- עם הזמן, בתקופתו של עודד קטש, הפכת גם לשחקן קבוע בנבחרת.

"הייתה לי הצעה מנבחרת אורוגוואי, אבל דחיתי אותה מסיבה פשוטה - זו גאווה בשבילי לייצג את ישראל. אם לא הייתי רואה שיש לי מקום בנבחרת, כנראה הייתי הולך על זה, אבל אני מאמין שאני יכול לתרום ולעזור לנבחרת להגיע להישגים חדשים. ראיתי שיש לי חלון להיכנס אליו, ודחפתי את עצמי לשם. אני מודה לעודד על ההזדמנות שנתן לי ועל הדרך שהוא פתח בפניי ומכאן אפשר רק לעלות. אני מאמין שאני יכול להתמקם גבוה יותר בנבחרת, והולך לדרוש את זה מעצמי".

"עצוב ששחקן שמייצג את המדינה, לא מקבל אישור חריג אחרי תגובה שסיכנה את חיי". גוט במדי נס ציונה (צילום: אתר רשמי, עירוני נס ציונה)

נס ציונה נמצאת כבר בבועה באסטוניה שתארח את טורניר המוקדמות, אבל הדרך לקבל הזדמנות להגן על התואר האירופי לא תהיה פשוטה: הקבוצה נראתה רע במשחקי ההכנה וכבר חתכה שני זרים וצירפה שלושה חדשים. "עד שאתה לא עולה על המגרש, אין לך אינדיקציה איפה אתה עומד", מסביר גוט. "זה לא פשוט. בתחילת האימונים אתה מרגיש שהכול הולך טוב, והדברים ילכו לאן שאנחנו רוצים, אבל במשחקי האימון ובגביע ווינר קיבלנו את הכאפה. רק בזמן אמת נדע אם השינויים עזרו.

- אנחנו רגילים להחלפות זרים בישראל, אבל לא בספטמבר.

"השינויים האלה היו צריכים לקרות. כל השחקנים היו צריכים להבין שלא משחקים משחקים, ומי שלא מוכן להיות פה ב-100 אחוז, שלא יהיה פה. זה מועדון רציני, ואין סבלנות כלפי חוסר מצוינות. יש לנו משימה גדולה. במצב אחר אולי דברים היו נראים אחרת, אבל אין לנו זמן בגלל המוקדמות, והיינו חייבים לשנות מהר".

- איך אתה מעריך את הסיכוי שלכם להעפיל ליורופקאפ?

"הסיכויים שלנו טובים. עכשיו יש לנו קבוצה קצת יותר מנוסה, קצת יותר טובה, ואני מקווה שנצליח. אנחנו אולי הפייבוריטים, אבל במצב לא פשוט. היריבות שלנו מגיעות אחרי חודש של אימונים, ואנחנו עם פציעות. ליאור קררה חסר לנו, אני עם הגב, תומר זלמנסון עם המרפק, תומר לוינסון עם הגב. אנחנו חייבים לתת הכול, ולצאת עם הרגשה שלא ויתרנו אפילו אם נפסיד. אם לא נצליח לעבור זה יהיה כישלון, אני לא מפחד לומר את זה. יש לנו קבוצה עם מספיק ניסיון כדי לעבור את המוקדמות".

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully