"לפני השינה, אני מריץ סרטים בראש ומדמיין שאני מאמן"

ברחבי ליגת העל מסתובבים 32 שחקנים, לפחות אחד בכל קבוצה, שאפילו לא נולדו כשגיא פניני ערך את הופעת הבכורה שלו במסגרת הבכירה של הכדורסל הישראלי. הערב (רביעי, 21:30) בברינדיזי שבאיטליה יפתח קפטן הפועל חולון את העונה ה-21 בקריירה, שלמעשה תחל עבורו את העשור השלישי על המגרשים; בעוד חמישה ימים הוא ירשום ציון דרך נוסף - כשיוציא לדרך עונה מספר 20 בליגה. ולמרות שמחוגי הגיל מורים כבר על 38, הוא עדיין מתחמק מהשאלה אם העונה הקרובה תהיה האחרונה שלו.

"ב-2015, כשחזרתי מהקרע בגיד אכילס, עיתונאי אחד כבר כתב שזו תהיה עונת הפרישה שלי ממכבי", הוא מחייך בריאיון לוואלה! ספורט. "והנה, המשכתי שם לעוד שנתיים, ואני מתחיל עונה חמישית בחולון, ואני עדיין על המגרש".

- אז לא לשאול אותך אם זאת העונה האחרונה?

"בעצם כבר שאלת, לא? אתה יכול לשאול, אבל האמת היא שלא תקבל תשובה, פשוט כי אין לי אחת כזאת".

- ובכל זאת, עונה מספר 21...

"אני מבין שהמספר הזה נראה הזוי מהצד. כשהייתי קטן, ראיתי את מיקי ברקוביץ' ודורון ג'מצ'י משחקים בערך עד גיל 40, אבל הבנתי את המשמעות רק כשהסתכלתי על מאיר טפירו. שחקנים בקבוצה שאלו אותי איך אני עושה את זה כבר 20 שנה, אבל לי זה לא באמת מרגיש ככה. אין הבדל בין העונה ה-12 וה-13 לעונה ה-20 או ה-21. כל עוד אני נהנה מהמשחק ויכול לתרום, למה שלא אמשיך לשחק?".

- ועדיין מצליח להתרגש מכדורסל?

"בטח, והתקופה הזאת של תחילת העונה היא המרגשת ביותר. ברור שניצחונות ותארים זה הכיף הגדול, אבל האתגר והריגוש נמצאים בחיבור. אתה מגיע אחרי הפגרה, פוגש חברים חדשים לקבוצה, שחקנים איכותיים, ועכשיו צריך לגרום לכל הדבר הזה להתחבר. זה אדיר".

- נשארו לך אתגרים? אתה עומד על 4,000 נקודות בליגה, ובסוף העונה, אם הכול יעבור כשורה, תגיע ל-500 משחקי ליגה. בעונה הבאה תוכל לעקוף את טפירו ולהפוך למלך ההופעות בכל הזמנים. חסרות לך 144 שלשות כדי להשתוות לג'מצ'י בתואר מלך השלשות.

"אל תגזים, את השיא של דורון אי אפשר לשבור", מעיר פניני. "אני לא יכול להגיד לך שהאתגרים האישיים בכלל לא מעניינים, אבל אם אצליח לזכות בעוד תואר, בישראל או באירופה, ובטח עם הפועל חולון, זה יהיה מדהים".

הפועל חולון מודל 2022 צפויה להיות שונה בתכלית מהקבוצה שרקדה על המגרש תחת אימונו של סטפנוס דדאס ב-2020 וב-2021. פניני, ששיחק אצל אינספור מאמנים, הבין לאן הרוח נושבת כבר מהאימון הראשון. "ואולי כבר לפניו, כי כמו שמאמנים עושים סקאוטינג על שחקנים, ככה גם אנחנו עושים סקאוטינג עליהם. לפני שהארכתי חוזה בחולון, דיברתי עם גל מקל וטי ג'יי קליין, ששיחקו אצל מאוריציו בוסקאליה, ולמדתי עליו. כך שלא נתקלתי בהפתעות".

- מה ההבדל המרכזי בין בוסקאליה לדדאס?

"בעיקר המשמעת. אצל מאוריציו זה מתחיל באימונים, שנמשכים שעתיים ומתנהלים באינטנסיביות הרבה יותר גבוהה ממה שאנחנו רגילים בארץ, ונמשך בדרישה שכולנו נגיע לבושים בביגוד מסוים למשחקים".

- אז איזו חולון אנחנו צפויים לראות העונה?

"מהיום הראשון הוא רוצה לייצר DNA של קבוצה קשוחה ואינטנסיבית, וזה יהיה הטיקט שלנו. אנחנו נבוא לכל משחק, וגם אם דברים לא יזרמו בהתקפה, אנחנו יודעים שכולם ייתנו 100 אחוז, ישמרו חזק, יסגרו לריבאונד וירוצו הכי מהר. בעונה שעברה היינו קבוצה התקפית מאוד, שבנויה על הכדור שייכנס לסל... בדרך כלל זה היה עובד, אבל בימים שהוא לא נכנס, היינו עוברים לפלאן בי שלא תמיד הייתה מצליחה. אני יותר מתחבר לעניין הזה של הטמעת שיטה ודרך, וזה מה שמאוריציו מנסה להכניס לקבוצה".

- והתפקיד שלך, באופן אישי, עומד להשתנות? אצל דדאס היית השחקן השישי, סוג של עוזר מאמן, ובינתיים נראה שאתה משחק פחות תחת בוסקאליה.

"אני כבר למדתי שאי אפשר לדעת. תמיד כשבא מאמן חדש, אתה מתחיל בחוסר ודאות, והדינמיקה משתנה, אבל אני מתחיל להבין את הדברים שחשובים לו. יש לו שיטה אחרת, והרגלים שונים, ובסופו של דבר אני מאמין שהדברים יסתדרו, ובטוח שאביא את התרומה שלי".

- העונה תצטרך לשמש פחות כמנטור של השחקנים הצעירים, כי הקבוצה בנויה על לא מעט ותיקים: ג'ו רגלנד וסטיבן גריי בני 32, כריס ג'ונסון בן 31, מייקל קייזר ופרדי בורדיון בני 30.

"ג'ו עבר במקומות הכי גדולים והוא עוזר בעיקר לחבר'ה האמריקאים החדשים ונכנס לראש שלהם. באחד האימונים ראיתי אותו מסביר כמה דברים לקייזר ולמארק אוגדן, ואמרתי לו: 'בוא נראה אותך שולח לעונה הבאה עוד גבוה ליורוליג, אחרי ג'וש ניבו'. אני תמיד מנסה לסייע לשחקנים שצעירים ממני, כמו שטפירו ודריק שארפ לימדואותי. רפי מנקו, עם כל מה שעבר, הוא עדיין שחקן צעיר ויש לו מה ללמוד ולאן להתקדם ולהשתפר. אני מאוד אוהב אותו, ואשמח כמה שיותר לעזור לו, מה גם שאנחנו פחות או יותר באותה עמדה ויש לנו תכונות דומות".

העונה הקרובה, כאמור, תהיה החמישית של פניני בחולון; וזה לא מובן מאליו, אחרי שצלח את משבר העזיבה ממכבי תל אביב בגיל 34. "אני איל נדל"ן", הוא צוחק, "כי התמזל מזלי שהיו שלושה מועדונים שהתחברתי אליהם והרגשתי שהם הבית שלי. זה התחיל בבני השרון, שם שיחקתי חמש שנים, ואז הייתי שמונה שנים במכבי, ועכשיו חמש בחולון. אני תמיד מסביר לצעירים שהדבר הכי חשוב בקריירה של ספורטאי זה לבנות לעצמו איזשהו מקום שיהיה עבורו בית. יש המון שחקנים שנודדים ממקום למקום, לא תמיד באשמתם, ומפספסים".

- כמה היה קשה לך להשלים עם העובדה ששיאך מאחוריך, אחרי שעזבת את מכבי?

"בחרתי בהפועל חולון כי ידעתי שזה מקום שאני יכול להישאר בו כמה שנים, ולפתח קריירה נוספת אחרי מכבי. זה מועדון עם היסטוריה מפוארת, סמלים ושחקנים, ולא סתם עוד מקום לעבור בו. יש שחקנים שלא הצליחו לעשות את השינוי הזה, ולמצוא את עצמם בקבוצות שעל הנייר הן פחות גדולות. ברגע שהגעתי לחולון, ניסיתי לגרום לכולם להביט למעלה ולהציב סטנדרטים יותר גבוהים, כאלה שהכרתי והתרגלתי אליהם. אני חושב שהצלחנו בזה ביחד. לא רציתי לבוא במוד שכאילו אני עשיתי את שלי, ומעכשיו אעביר את הזמן עד לפרישה".

- תסיים את הקריירה בחולון?

"מחירי הדירות עלו, יהיה לי קשה להשיג בית רביעי... הפועל חולון זה מועדון שקרוב ללב שלי, ואין לי עוד הרבה שנים לשחק. אז כן, אני רוצה לסיים כאן את הקריירה".

- אתה לא מסתיר את הרצון שלך להיות מאמן אחרי הפרישה, אבל הנה, רק לפני שלושה חודשים שיחקת אצל שני מאמנים מצליחים, דדאס בחולון ועודד קטש בנבחרת ישראל, ושניהם עזבו, כל אחד בנסיבות שלו. זה לא מדליק אצלך נורת אזהרה?

"ברור ששני המקרים שונים, אבל כן, זה תמרור אזהרה, וזה מלמד שלא הכול תלוי במה שאתה עושה. אתה יכול ללכת לתפקיד ניהולי ושיהיה לך את השקט בחיים. אני צריך את האדרנלין, ונראה לי שעניין האימון מתאים לי יותר. מקווה שלא אצטער על זה".

- וכשיש לך תוכנית מגובשת לעתיד, לאורך כמה שנים, אתה לא רוצה כבר להוציא אותה לפועל ולהתחיל לאמן?

"אני חושב על זה המון, מריץ סרטים בראש לפני השינה ומדמיין את עצמי מאמן. היום אני צופה במשחקים ממקום אחר - לא רק של שחקן, אלא גם קצת כמאמן. היו לי המון שיחות עם דדאס, ושאלתי אותו המון שאלות. אני מנסה ללמוד מכל מאמן שיש לי, לוקח את הדברים שאני אוהב, שם בכיס ושומר".

- דיברת עם גיא גודס מאז מינויו למאמן הנבחרת?

"שלחתי לו הודעה, הוא ענה לי. היו לנו שנים יפות ביחד במכבי, ושמרנו על קשר טוב. לא שאלתי אותו על מעמדי, רק בירכתי אותו. זה לא סוד שהנבחרת הצליחה בשנים האחרונות, ומעבר לזה, נהנינו לשחק יחד, ואני חושב שגם נגענו בהמון אנשים. היה בנבחרת הזאת משהו מיוחד, בעיקר בשילוב בין השחקנים הצעירים למבוגרים יותר. לכל מאמן יש את התלכיד שהוא אוהב, ואני בטוח שגיא ימשיך בדרך הזאת. חבל להרוס משהו שנבנה".

- איך אתה מרגיש עם מה שקרה בין קטש לאיגוד הכדורסל?

"זו לא הייתה החלטה מקצועית, ואני לא יודע מה קרה מאחורי הקלעים - אם זה היה בר גישור, או שהם לא היו מסוגלים כבר לעבוד יחד. אני מאוד אוהב את עודד, וחושב שגם השחקנים האחרים. התחברנו אליו מאוד. במשחק האחרון הוא כבר נפרד מאיתנו, כי הוא חשב שימשיך בפנאתינייקוס ולא יוכל להמשיך לעבוד בנבחרת, ובסוף הסיטואציה התהפכה".

- למה אנחנו צריכים לצפות מהנבחרת ביורובאסקט?

"לא יודע, אולי הדבר הכי טוב הוא לא לצפות, לא לבחון את ההצלחה לפי השלב שנגיע אליו. יכול להיות שהנבחרת תרגש, אבל נפסיד בסל אכזרי לקבוצה גדולה ולא נעלה לרבע הגמר. ואם נגיע לטופ 8, ונפסיד לאיזו פורטוגל, אז זו תהיה הצלחה? צריך לבחון את זה לפי הדרך, ולפי הכדורסל שנביא איתנו. יש לנו עכשיו שחקנים איכותיים מאוד, ואנחנו צריכים לעשות משהו יפה ולשמור על המומנטום שהתחלנו לצבור במוקדמות".

- סיפרת כאן פעם איך זרקת את הטלפון מהתרגשות כשז'ליקו אוברדוביץ' בא ללחוץ את ידך. את האמת, אתה מקנא בים מדר?

"אני לא חושב שהוא מבין בכלל איפה הוא נמצא... לשחק תחת ז'ליקו זה החלום של כל שחקן. לעבוד איתו, או אפילו לבקר באימון שלו, זה החלום של כל מאמן. אחרי שקראתי שז'ליקו התעניין בו, ים נסע למחנה של בוסטון, ואמרתי לעצמי: למה?! אחרי שישחק אצלו, הוא יגיע לבוסטון הרבה יותר בקלות. אני מאחל לו שיידע ליהנות וללמוד מכל רגע".

- ולסיום, לקראת העונה החדשה: בתור מומחה פנטזי ידוע, איזה שחקן מחולון היית לוקח לקבוצה שלך?

"שאלה מעניינת", עוצר פניני ומקדיש שניות ארוכות למחשבה. "יודע מה, עמדת הסמול פורוורד היא תמיד הכי קשה בפנטזי, אז אני חושב שאבחר בג'ונסון".

- סליחה, גם אתה סמול פורוורד.

"אני לא לוקח בפנטזי שחקנים שלא מקבלים מספיק דקות", הוא עוקץ ומחייך.