דה-קומאניזציה: הנהלת ברצלונה משתמשת במאמן כדי להסיט את האש

הבור הפיננסי לא הותיר ברירה אלא לשחרר את הכוכבים, הכאוס הניהולי לא השאיר לרונאלד קומאן סיכוי להפוך למשהו אחר מאשר שק חבטות ולא במקרה הקרקע להתקפתו הוכשרה לאורך כול הקיץ. מיכאל יוכין בוחן את הצדדים החיוביים בעבודתו של ההולנדי ומצביע על האשמים בקטסטרופה

מסיבת העיתונאים בה ליאונל מסי נפרד מברצלונה (עריכת וידאו: ירדנה עבודי פוקס)

ההכנות למשחק הביתי של ברצלונה מול גרנאדה אתמול (שני) לוו בדיווחים ערים בתקשורת הקטלאנית על עתידו של המאמן רונאלד קומאן. המקורות סיפרו כי התפקיד כבר הוצע לג'ורדי קרויף, אשר צורף הקיץ כמנהל הספורטיבי, ורק סירובו מנע לכאורה את הפרידה מההולנדי בעקבות התבוסה 3:0 לבאיירן מינכן בפתיחת ליגת האלופות.

השמועות לגבי מעמדו של קומאן לא פוסקות מאז חודש יוני, אז בחר הנשיא ז'ואן לאפורטה לפקפק בו באופן פומבי, ולהצהיר כי יוחלף אם תימצא אלטרנטיבה עדיפה יותר. החיפושים עלו בתוהו, והמאמן נשאר, אבל ההנהלה הבהירה חד משמעית שהוא סוג של ברירת מחדל, הרע במיעוטו. היא הכשירה את הקרקע להתקפות עליו, הפכה אותו מראש לשעיר לעזאזל, ופגעה במוניטין שלו לא רק בעיני הקהל אלא גם בקרב השחקנים.

הייתה זו מתקפה מכוונת, כי הרי איש לא הפריע ללאפורטה לבחון את האופציות שלו מאחורי הקלעים. הוא ניצל את הביקורת הציבורית על קומאן על מנת לברוח מהאש בעצמו, לקראת קיץ שהיה צפוי להיות קשה במיוחד. והבוס עצמו לא האמין, כך נראה, עד כמה המצב יהיה קטסטרופלי.

עוד בוואלה!

"ההחלטה כבר התקבלה": ברצלונה צפויה לפטר את רונאלד קומאן

לכתבה המלאה
הקרקע לתקיפתו הוכשרה לאורך הקיץ. רונאלד קומאן (צילום: GettyImages, David Ramos)

הנחת העבודה של הנהלת ברצלונה הייתה כי תצליח להתגבר איכשהו על החובות העצומים שהותיר אחריו הנשיא הקודם, ז'וספ מריה ברתומאו. היא החתימה שורה של שחקנים חדשים ובמקביל ניהלה משא ומתן חיובי (לפחות כלפי חוץ) עם ליאונל מסי לגבי השארתו. הפרעוש הביע נכונות מלאה להתגמש ולעשות הכל על מנת להמשיך בקאמפ נואו ובמשך חודשיים לא היו לכאורה ספקות בסוגיה. הכל התפוצץ כאשר לאפורטה וחבריו "גילו לפתע", לדבריהם, עד כמה הבור הפיננסי עמוק - ואז לא נותרה ברירה אלא לשחרר את הכוכב הארגנטיני.

זו הייתה יריית הפתיחה לאוגוסט קודר באופן קיצוני. אמרסון, המגן הימני הברזילאי שהגיע על תקן דני אלבס החדש, נמכר תוך שבועות ספורים לטוטנהאם. אנטואן גריזמן נשלח בהשאלה בהפסד עצום בחזרה לאתלטיקו מדריד. המלחמה ההדדית שניהל המועדון עם הכישרון הצעיר אליאיש מוריבה הסתיים במכירתו ללייפציג. אלה לא היו הכנות מסודרות לעונה, אלא שורה של פעולות מאולצות שהתקבלו ברגע האחרון. היה זה כאוס ניהולי מוחלט, ובתוך הכאוס הזה השתדל קומאן איכשהו להכין את הקבוצה לעונה החדשה.

כאוס ניהולי מוחלט. ז'ואן לאפורטה מציג את ממפיס דפאי (צילום: רויטרס)

כעת, בואו נתבונן על המצב מנקודת מבטו של קומאן. אחד האתגרים הקשים והמאתגרים שלו בעונה שעברה היה למצוא איזון בין מסי לגריזמן, דבר שלא עבד בשנה המשותפת הראשונה שלהם. בתחום זה, חל שיפור הדרגתי, ובסיבוב השני נהנו הארגנטיני והצרפתי לשתף פעולה במשחקים לא מעטים. המומנטום הזה היה אמור להימשך בעונה הנוכחית וסביר להניח כי הושם עליו דגש באימונים שנערכו לקראתה. ואז - בום! - אין מסי, ואין גם גריזמן. אמרסון היה אמור להוות פתרון לעמדת המגן הימני, אבל לתדהמתו המוחלטת של השחקן עצמו והמאמן, הוא נגרע מהסגל במהירות שיא, וצריך להתחיל הכל מחדש.

אי אפשר לבנות קבוצה בתנאים כאלה, ועל הדרך - בלי קשר - סובלת ברצלונה גם ממכת פציעות. זו לא אשמתו של קומאן, למשל, כי פדרי הותש בהשתתפות הן באליפות אירופה והן באולימפיאדה במהלך הקיץ, וחזר לקבוצה ללא יום אחד של חופשה. הוא קיבל כמה ימי מנוחה בשלהי אוגוסט, אך כעת נפגע בכל זאת, וזה היה צפוי לחלוטין. גם מרטין ברייתווייט הצטרף לרשימת הפגועים לאחרונה, בעוד קון אגוארו עדיין לא היה כשיר מאז הצטרף ונרשם באיחור בגלל בעיות תקציביות. על עוסמאן דמבלה אין צורך להרחיב את הדיבור.

הצטרף בקיץ, אבל לשחק הוא לא יכול. סרחיו אגוארו (צילום: רויטרס)

בקיצור, זה לא הזמן לשפוט את עבודתו של המאמן בעונה הנוכחית. הבניה רק החלה בנסיבות כמעט בלתי אפשריות, ולאור זאת כדאי להדגיש דווקא את השיקולים החיוביים. "בלעדיי לא היה לברצלונה עתיד", הצהיר קומאן בהגזמה מסוימת, אך יש גם טעם בדבריו. הוא אמנם אינו גאון טקטי, אולם לאורך הקריירה הארוכה הוכיח את עצמו במיוחד בטיפוח וקידום שחקנים צעירים. זה בדיוק מה שהוא עושה כעת בבארסה - בוגרי האקדמיה שהוזנחה וגם שחקני רכש צעירים, מקבלים המון הזדמנויות להוכיח את עצמם וצוברים ניסיון יקר מאוד.

הוקפץ לבקשת קומאן. "מסי האוסטרי" (צילום: GettyImages, David Ramos)

פדרי הוא היהלום שבכתר ולקומאן מניות לא מבוטלות בכך שנזרק למים העמוקים כבר בתחילת העונה שעברה, על אף שבהנהלה ייעדו אותו תחילה למילואים. אילאיש עשה רושם פנומנלי בעונה שעברה לפני שהמגעים עם ההנהלה לגבי החוזה החדש עלו על שרטון. אוסקר מינגסה התגלה כשחקן רב גוני וחשוב מאוד ברוטציה בהגנה. רונאלד אראוחו האורוגוואי הוא הלב והנשמה במרכז העורף. עם ריקי פוץ' זה הלך הרבה פחות טוב, ויש חיכוכים רבים בינו לבין קומאן, אך כל היתר בהחלט השתדרגו מאוד עם ההולנדי על הקווים - וזה עוד לפני שאנסו פאטי יחלים מהפציעה הממושכת ויחזור למגרשים עם מספר 10 על גבו.

העונה, בצל המשבר הגדול, הורחב שילוב הצעירים עוד יותר. יוסוף דמיר, המכונה "מסי האוסטרי", הושאל מראפיד וינה כדי להיבחן בקבוצת המילואים בליגה השלישית, אבל קומאן ביקש לשלב אותו כבר עכשיו בסגל הבכיר - והמשחקים הראשונים מותירים מקום לאופטימיות זהירה. אלחנדרו באלדה בן ה-17 עושה את צעדיו הראשונים בהנחייתו של ההולנדי. אתמול ראינו במלוא הדרו גם התקווה הגדולה של לה מאסיה - הפליימייקר גאבי, יליד 2004 שחגג רק בחודש שעבר את יום הולדתו ה-17.

התקווה הגדולה של לה מאסיה. גאבי מלהטט מול גרנאדה (צילום: GettyImages, LLUIS GENE)

ובכן, ממש לא הכל הלך אתמול לבארסה מול גרנאדה והיא הייתה קרובה להפסד שני בשנה הקלנדרית הנוכחית ליריבה אותה ניצחה בכל 24 משחקי הבית הקודמים בהיסטוריה, אבל גאבי, שנכנס בדקה ה-60, עינג את הצופים בנגיעותיו הרכות במשך חצי שעה, וההגבהה המושלמת שלו הפכה לשער השיוויון של ארואוחו - המנהיג הבלתי מעורער של בלאוגרנה אתמול. הבישול האמנותי הזה עשוי להיכנס לספרי הזהב אם גאבי יממש את הפוטנציאל הכביר שלו - קומאן הוא האיש הנכון כדי לסייע לו בכך. יש לו ניסיון עשיר בכך, בניגוד, למשל, לג'ורדי קרויף.

באופן כללי, אזכור של ג'ורדי - שקיבל את הג'וב הנוכחי וההצעה רק בשל הייחוס המשפחתי שלו, ויכול להתגאות כמאמן בעיקר בזכיה בגביע הטוטו עם מכבי תל אביב - מוכיח כי אין לברצלונה אלטרנטיבה טובה לקומאן. מאמני צמרת לא עומדים בתור כדי לקבל את המשרה בעיתוי כה מזעזע. אולי אפילו קומאן לא היה עוזב את נבחרת הולנד לטובה בארסה, לו ידע מראש עד כמה המציאות תהיה שחורה. "אני לא מתחרט", הוא חוזר ומדגיש כלפי חוץ, בניסיון לשמור על פאסון. הוא מתנהל כמו ג'נטלמן, אבל ממש אי אפשר לומר זאת על הנשיא שלו.

במקום להשתדל להעניק לקומאן שקט תעשייתי כלשהו, עד כמה שניתן, רואה בו הנהלת ברצלונה שק חבטות שנועד להסיט את הביקורת מעצמה. הם עושים לו דה-קומאניזציה. לאפורטה רוצה להאשים את ברתומאו מצד אחד ואת קומאן מצד שני, ולצאת צח ונקי - אבל הוא האשם המרכזי בפיאסקו המהדהד כרגע. הוא חשק בתפקיד והבטיח להבריא את המועדון, אך עושה בדיוק את ההיפך. האוהדים חייבים לעזוב את קומאן לנפשו ולדרוש תשובות מהאחראים האמיתיים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully