מתווה הסליחות: למה אסור היה לזמן את עומר אצילי ומונס דאבור לנבחרת

המשחק הכפול של דאבור, ההתנצלות הלא מספקת של אצילי, והאינטרסים החזקים מהכל. מאור זכריה על "ההבהרות" חסרות המשמעות של כוכבי שתי הפרשות בדרך חזרה למדים הלאומיים

מאור זכריה
תקציר: הפועל חדרה - מכבי חיפה 0:0 (ספורט1)

איך מכשירים התנהגות בעייתית - בלשון המעטה? נראה שבכדורגל הישראלי מספיקה התנצלות. כלומר לפעמים. הנה, נבחרת ישראל מחזירה לשורותיה את עומר אצילי ואת מונס דאבור - שני אנשים שאיבדו את הזכות לשחק עבור הדגל בשנה וחצי האחרונות בגלל דברים שעשו או אמרו. אך טבעי שברוח הימים האלה, ימי הסליחה והמחילה, יהיה לשני הבנים השובבים מקום בסגל הכחול לבן. רק שעם כל הכבוד, וכרגיל בכדורגל שלנו - צריך לדבר גם על הדרך. וגם על ההבדל בין השניים.

תחילה דאבור, משום שבמדינתנו השוביניסטית והשמרנית, הסיפור שלו קשה הרבה יותר לבליעה משום מה. במאי האחרון, לפני מבצע שומר החומות, פרסם דאבור פוסט באינסטגרם שלו עם פסוק מהקוראן שמסביר מה אללה יעשה לבוגדים וכו', כשדי ברור למי הוא מתכוון.

עוד בוואלה!

דאבור חוזר לסגל הנבחרת: "מי שמכיר אותי יודע שאני בעד דו קיום"

לכתבה המלאה
במדינה שלנו הסיפור שלו קשה הרבה יותר לבליעה. הפוסט של דאבור (צילום: צילום מסך, חשבון האינסטגרם של מונס דאבור)

שיהיה ברור - לכל אדם, גם אם הוא כדורגלן, יש זכות לדעה בכל נושא שבעולם ויש זכות להביע אותה. אבל דאבור, שרק שנה קודם לכן עשה שרירים והצטרף לעליהום על איתי שכטר שהעז להביע דעה שפחות מתאימה לתקשורת הישראלית המתלהמת, יצא קטנטן במיוחד כשעשה דרמה אחרי שהביע את דעתו, זכה לשמוע את דעתם של הגולשים, וגם סירב להבהיר בפני חבריו לנבחרת למה התכוון. הוא אף ביקש להשתחרר למשחקי הידידות בקיץ מול מונטנגרו ופורטוגל ונענה בחיוב.

חלפו כמה חודשים, והנה דאבור שוב איתנו. נדרשה שיחת הבהרה עם הגורמים המקצועיים והתנצלות בפני החברים לנבחרת, דאבור שילם ב"אני בעד דו קיום" (נו ברור, מי לא) ויאללה, הפרשה נסגרה. מיותר לציין שקשה לחשוב על מישהו שאשכרה מאמין בכנות המהלך מצד מי מהמעורבים, וברור שהאינטרסים חזקים פה מהכל.

עוד בוואלה!

פסטיבל של צביעות: על מחול השדים המוגזם סביב עומר אצילי

לכתבה המלאה
קשה לחשוב על מישהו שאשכרה מאמין בכנות המהלך. מונס דאבור (צילום: דני מרון)

אבל דאבור זה עוד הכסף הקטן. הבעיה העיקרית היא אצילי, ובניגוד לדאבור, ש"הבעיה" איתו היא הדעה שלו (בפועל, הבעיה איתו היא המשחק הכפול שלו) - במקרה של אצילי יש לנו בעיה מוסרית-תרבותית אמיתית. אתם יודעים יפה מאוד למה אצילי לא היה בנבחרת בשנה האחרונה.

הסכמה או לא הסכמה, לכאורה או לא לכאורה - הפרשה שכיכב בה היא אחת המסריחות בתולדות הכדורגל שלנו - והריח הנורא חוצה ענפים ומגזרים. מכבי תל אביב זרקה אותו, מכבי חיפה - שבתחילת העונה שעברה חלק מהאוהדיה ארגנו מפגן תמיכה בנערה ופוצצו את היציע בשלטים נגד הצירוף - החתימה אותו והכשירה אותו (וגם האוהדים שכחו את עקרונות הניאו פמיניזם די מהר). ועכשיו תור הנבחרת.

עוד בוואלה!

מקורבו של אצילי: "גם הבנות צריכות להתנצל". האזינו לעימות

לכתבה המלאה
בעיה מוסרית-תרבותית אמיתית. עומר אצילי (צילום: מאור אלקסלסי)

אז נאמר זאת כך, בצורה הכי ברורה: לעומר אצילי אסור להיות בנבחרת ישראל. כמו שמאיר חנוכה, שדפק את הקופה בקובלנץ ב-1984 - עף מהנבחרת, גם אצילי חייב לעוף לתמיד מהנבחרת, על אף שהאחד ביצע את עבירה אמיתית בנבחרת עצמה והאחר ביצע עבירה מוסרית מחוצה לה. כי מה שאצילי עשה, לכאורה, זה לא להביע דעה. מה שהוא עשה, שוב, לכאורה - זה לחלל את הנורמות הבסיסיות ביותר שאנחנו מנסים ליישם פה כחברה.

תחשבו רגע על הבת שלכם, על האחות שלכם, על האחיינית. איך הייתם מרגישים אם היא הייתה נפגעת - לכאורה! - מאחד כזה? ספק אם הייתם מסתפקים בהתנצלות, שאגב - בשום שלב - לא מופנית לקרבן (לכאורה), חלילה. כי מי היא בכלל, ומה חשובה הפגיעה שלה? הנבחרת צריכה את אצילי מול איי פארו, שההיא תשב בשקט ותגיד תודה.

איכס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully