"הפוסט באינסטגרם היה קריאה לעזרה"

על מיקי כהן עברה תקופה לא פשוטה. הבן יונתן התנדנד בין מכבי תל אביב לאיטליה, עד שחתם בפיזה. "היו כמה שבועות מאוד אמוציונליים, שבועות מטלטלים, עם המון עליות וירידות", מספר כהן האב, בעצמו שחקן עבר במכבי תל אביב, בריאיון, "היה שלב שכבר היינו מאוד סקפטיים לגבי המעבר של יונתן לחו"ל, כי ראינו שמכבי לא מגיבים בכלל להצעה של האיטלקים. אני תמיד אומר שצריך להכות בברזל כשהוא חם, והרגשנו שזה הזמן המתאים עבור יונתן. בתור אבא שלו ובתור היועץ שלו, ראיתי כאן הזדמנות אדירה. חשבנו שאיטליה זו הבמה הכי גדולה שיכולה להיות עבורו כדי לצאת ולשחק בחו"ל - הנבחרת זכתה ביורו, הכדורגל שם בפריחה ולכן זו הייתה הזדמנות מצוינת, שאולי לא תחזור".

את ההחתמה הוא מגדיר "מבצע צבאי" ומסביר: "היה לנו וואטסאפ קבוצתי, שהיו בה יונתן, אני והסוכנים, שלומי בן עזרא וגלעד קצב וגם רונן קצב, כמובן, שהיה על תקן היועץ הבכיר. הכול היה מאוד חשאי ולא יכולנו לספר כלום לאף אחד, זה היה באמת מורט עצבים וידענו שכל רגע זה יכול פשוט להתפוצץ".

ובעצם, נקודת המפנה קרתה לפני כעשרה ימים, בסוף השבוע אחרי משחק הבית נגד סוטייסקה.

"היו כמה ימים שהרגשנו שזזים דברים. במוצאי שבת השיחות עברו להתנהל בין הבעלים עצמם, מיטש גולדהאר ואלכסנדר נאסטר, וידענו שרק שניהם יכולים לסיים את הסיפור ביניהם. קיבלתי עדכון שגולדהאר נתן אישור עקרוני הדברים הולכים לכיוון של סגירה. התרגשתי מאוד באותם רגעים, כי הבנתי שהבן שלי הולך להגשים את החלום שלו. המחשבות שעברו לי בראש היו על כך שיונתן הולך להראות את עצמו ברמות הכי גבוהות באירופה".

טיפ או עצה שנתת לו?

"דיברתי איתו על כל הנושא של המעבר, על כך שהוא הולך לחיות במדינה זרה, רחוק מהבית, אמנם עם ארוסתו, שבקרוב בחודש אוקטובר תהפוך לאשתו, אבל עדיין הוא עומד בפני שינוי מאוד מאוד משמעותי בחיים. אמרתי ליונתן שהוא חייב לעשות סוויץ' בראש ולחשוב על מה שהוא עומד לעבור. אמרתי לו שהוא צריך לשנות גישה מעכשיו והלאה, כדי להתאים את עצמו לדרישות שיהיו ממנו בפיזה. הכול קרה מאוד. נאלצתי להוציא את אשתי מהשבעה על אביה, התנצלנו בפני כל מי שבא לנחם".

מה יונתן מספר על הימים הראשונים שלו שם?

"הוא מאוד מתרשם ממתקן האימונים, הוא כרגע לבד שם. יש נציג מהמועדון, שצמוד אליו ודואג לו לכל מה שהוא צריך. יונתן מתאמן מאוד קשה ומספר על קצב רצחני באימונים. הוא חוזר סחוט למלון".

יונתן קיבל את המספר 11, בדיוק כמו המספר שהיה על החולצה שלך. מרגיש לך כמו סגירת מעגל?

"המספר הזה עובר אצלנו במשפחה, זו אכן סגירת מעגל בשבילי. במכבי לא היה לו את המספר הזה, הוא היה עם 11 בבית"ר ת"א-רמלה וגם אח"כ בבני יהודה, אבל במכבי הוא שיחק עם 24. וזה מצחיק שדווקא כשהוא הגיע לאיטליה, הם שמרו לו את המספר והוא קיבל את מה שביקש".

השבועיים שקדמו לסגירת העסקה, היו מאוד לא רגועים, בלשון המעטה. השיא היה עם הפוסט שעלה באינסטגרם. נראה היה שיונתן החליט "לשבור את הכלים" והעיקר שייתנו לו ללכת. גם אתה הרגשת את זה?

"אני ידעתי, כמובן, על הפוסט עוד לפני שהוא העלה אותו. המטרה הייתה להראות למכבי את המחשבות של יונתן ושל המשפחה שלו. כאבא, ברגע שהגיעה הצעה מחו"ל, החלטתי שאני אעשה הכול כדי שיונתן ייצא ויגשים את החלום שלו. אני גם אומר את זה להורים אחרים, וזאת נקודה חשובה מבחינתי - אם לבן שלכם יש שאיפות וחלומות לצאת לחו"ל ומגיעה כזאת הצעה גדולה, תעשו הכול כדי שזה אכן יקרה".

אחרי שעלה הפוסט הבנת שאין בעצם דרך חזרה?

"לא, לא בהכרח. מבחינתי זה היה לעשות משהו, כדי להעביר את התחושות שלנו לאנשים במכבי. זה לא היה קטע של 'יונתן שונא מכבי' או לא רוצה לשחק בה. אנחנו אוהבים מאוד את מכבי, אנחנו מכביסטים אמיתיים, אבל הוא רצה להגיע לרמה מקצועית גבוהה יותר, וכמובן גם רמה כלכלית אחרת לגמרי. יונתן בן 25, זה גיל מצוין להתקדמות והוא מבחינתו חושב על להגיע לסרייה א', כמובן. ידעתי שאחרי שהפוסט יעלה הוא יקבל גם תגובות לא נעימות ופחות אוהבות. יכול להיות שהפוסט לא נראה טוב, אולי היה אפילו וולגרי במובן מסויים, אבל זו הייתה קריאה לעזרה מבחינתו. השארנו דלת פתוחה במכבי והיחסים בסופו של דבר היו טובים. מי יודע? אולי הוא עוד יחזור למכבי".

כהן מספר על הצעה שקיבל בנו כבר אשתקד, מאלופת טורקיה בשאקשהיר. "זו הייתה הצעה מאוד מחמיאה, אבל מכבי אמרו שלא וכיבדנו את רצונם. הייתה עוד הצעה וגם היא הייתה משודרגת מבחינה כלכלית עבורנו, מגנואה האיטלקית, אבל מכבי הטילו וטו אז ויתרנו והעדפנו תמיד להשאיר את מערכת היחסים תקינה וטובה".

האם ההליכה של יונתן לסרייה ב' לא מאכזבת קצת? ליגה פחות יוקרתית, פחות מסוקרת, זו לא תהיה אותה חשיפה כמו הליגות הגדולות באמת.

"זאת בהחלט שאלה טובה. היום בגלל המצב של הקורונה, קבוצות באירופה כמעט לא מוציאות כסף על שחקנים. ידענו את המצב בשוק, ומכיוון שפיזה מועדון באיטליה, הבמה הגדולה ביותר, זה גם היה חלק מהשיקול להיענות בחיוב. עצם העובדה שקלאודיו קייליני הוא המנהל הספורטיבי שלהם, זה אומר המון. הוא מאוד רצה אותו בקבוצה. אני מקווה שהוא ישחק הרבה ואם יונתן יראה כאן את היכולות שלו, יוכלו לראות אותו ובעזרת השם תגיע עוד קפיצה".

כשחושבים על זה, מעולם לא התראיינת בתקשורת, בטח בעשור האחרון מאז שהבן שלך הפך להיות שחקן מקצועני.

"זה נכון, בחרתי שלא להתראיין מכמה סיבות. קודם כל, רציתי שהפוקוס ותשומת הלב ילכו ליונתן ולא אליי. בנוסף, התקשורת בארץ מלאה באינטרסים ויש דברים שאני מאוד לא אוהב. יש כאן הרגל כזה, להעלות שחקנים במהירות גדולה ובאותה מהירות להפיל אותם ולחבוט בהם, זה משהו שאני לא יכול לסבול. יום אחד משווים את יונתן לערן זהבי וקצת אחרי, בגלל משחק כזה או אחר, אותם פרשנים בדיוק מפרקים את יונתן ואומרים 'איזה זהבי? הוא בחיים לא יהיה ערן זהבי'. יונתן הוא בהחלט לא ערן זהבי, אולי יום אחד הוא יגיע לזה, הוא יונתן כהן והוא בזכות עצמו ואין צורך לעשות השוואות לאף אחד אחר. כל אחד עם הרמה שלו, עם האישיות שלו ולכן היו הרבה דברים צבועים בתקשורת. חייבים לסייג ולומר שלא כולם כאלה, אבל זו ההרגשה שקיבלתי, אז העדפתי להתרחק מזה".

איך בכלל אתה רואה את מסלול ההתקדמות בקריירה של יונתן?

"אני רואה בזה מצד אחד משהו טוב, מצד שני יש גם משהו פחות טוב. אם יש שחקן שהוא מוכשר בנוער צריך לתת לו לשחק בבוגרים. כמו בזמנים שלי, שחקן שהיה טוב ומוכשר בנוער, ישר קפץ לקבוצה הבוגרת ונתנו בנו אמון כבר בגיל 17 או 18, בלי לעבור בדרך בשום קבוצת בת. אם לצוות המקצועי יש טביעת עין טובה והוא רואה שזה שחקן שיכול לתרום ולהתקדם בבוגרים, אז לדלג על הנושא הזה של בית"ר ת"א בת ים.

"מצד שני, בזמנו ג'ורדי קרויף יזם בזמנו את הפרוייקט הזה של קבוצת בת ובדיעבד זה מאוד הצליח ואולי אפילו הציל שחקנים כמו יונתן, או מתן חוזז, שחר פיבן, דן גלזר ועוד אחרים שלא היה להם אז מקום במכבי. ברגע שהם עבדו בקבוצה אחת, זה עזר לראשי המועדון לעקוב אחריהם מקרוב ולגבש חבורה שאחר כך באה והצעידה את מכבי לאליפות. אבל גם צריך לזכור שכל החבורה הזאת עברה עוד תחנה אחרי בית"ר תל אביב. יונתן למשל המשיך להשאלה בבני יהודה, קיבל שם את הבמה ואת כל הקרדיט ואני מאמין שזה שיפר אותו ועזר לו לחזור מוכן יותר ובשל יותר למכבי. חשוב לי בהזדמנות הזאת להגיד תודה גדולה לבני יהודה וגם למאמן ניסן יחזקאל ויצחק שום, שנתנו לו חופש פעולה והאמינו בו".

יונתן כבר שיחזר כמה גולים שלך, מי מכם שחקן טוב יותר?

"איזו שאלה בכלל? יונתן יותר טוב ממני, לפחות בשתי דרגות, זה לגמרי ברור. יונתן הוא קילר מול השער, הוא שחקן מגוון מאוד".

מה אתה חושב על אבות של שחקנים שמתערבים וכאלה שנשמעים כל הזמן בתקשורת?

"אני חושב שזו תופעה שלילית ביותר. צריך לתת את הבמה לילדים, כדי שיהיה להם ראש שקט לעבוד ולהצליח. ההורים הם מאוד חשובים בתהליך, גם אני כהורה הייתי מאוד מעורב, אבל מבחוץ ומאחורי הקלעים. הייתי מאוד אובייקטיבי ולא עשיתי להם הנחות, בלי לטאטא כלום מתחת לשטיח. ברור שכל הורה צריך לעשות מה שנראה לו לנכון. באופן אישי, אני חושב שאפשר לייעץ ולעזור אולי, אבל לתת לילדים את הבמה, שיתמודדו לבד. כאבא צריך להיות פחות בתקשורת ובכותרות, כי בסוף זה לא עושה טוב לילד".

ולסיום, כמכביסט, איך אתה רואה את הקבוצה שנבנתה עד עכשיו? האם מכבי הנוכחית, בלי יונתן כהן ודור פרץ ועוד מספר שחקנים שעזבו, יכולה להתמודד על האליפות?

"אני לגמרי משאיר את זה לצוות המקצועי ולראשי המועדון. ההנהלה משומנת מאוד ויודעת בדיוק מה צריך לעשות. זו תקופה של חילופי משמרות במכבי, אחרי שלא מעט שחקנים עזבו. צריך לתת לקבוצה את הזמן והשקט ואין לי ספק שמכבי תחזור לימים הגדולים שלה".