קובי מויאל הודיע השבוע על פרישה מכדורגל. הערב (שלישי) הוא התראיין לתכנית הספורט של 103FM ודיבר על החוויות שלו מהקריירה.
"באירופה ובארצות הברית, במקומות בהם יש תרבות ספורט, מעריכים מאוד שחקנים ביכולת טובה גם אם הם בני 34", הסביר מויאל בפתיחת דבריו והתייחס להחלטה שקיבל בנוגע לפרישה. "בארץ, כשאתה מגיע לגיל 29, כבר מתחילים לחשוב איתך על העתיד. אני מסתכל על חצי הכוס המלאה, אני מאוד מסופק מהקריירה שעשיתי בארץ ובחו"ל".
עוד בוואלה! ספורט
מויאל המשיך ואמר: "מי שמכיר אותי שחקן יודע שגם על המגרש וגם מחוץ לו, יש לי תשוקה, מחויבות ורצינות, וברוב 17 שנות הקריירה שלי ככדורגלן שיחקתי במועדונים גדולים ומפוארים עם קהלים ותארים. היה לי קשה בתקופת הקורונה בלי קהל, הגעתי לקבוצות שהם לא מה שהתרגלתי אליו במהלך הקריירה, והתשוקה ירדה", סיפר מויאל. "כסף זה דבר חשוב ויכולתי להמשיך לשחק עוד כמה שנים ולעשות עוד כסף, אבל החלטתי שאני רוצה ללכת לצעד הבא".
מויאל נזכר בתקופות הגדולות בקריירה שלו, וסיפר על התקופות בהן שיחק בבית"ר ירושלים ובניו יורק קוסמוס: "בבית"ר ירושלים היה לי הכי טוב, גם מבחינת תארים וגם מבחינת ההרגשה והקהל. כמובן שלשחק בניו יורק הייתה חוויה מדהימה, גם להיות במועדון כמו ניו יורק קוסמוס וגם לחיות בעיר כזאת. אבל בכל מקום בו הייתי, גם בבני יהודה היכן ששיחקתי בשנת השאלה ובמכבי חיפה כשנפצעתי, ראיתי את זה כחוויה".
"המאמן הכי טוב שהיה לי הוא לואיס פרננדס, שהביא איתו שיטות אימון וקצב אחר. היו לי בארץ מאמנים פנטסטיים, גם בנבחרת ישראל, כמו אלי גוטמן, רוני לוי וגיא לוזון. היו גם מאמנים שפחות התחברתי אליהם, אבל מכולם למדתי", סיפר מויאל ובהמשך התייחס גם לרגע שהוא מחשיב כגדול ביותר ב-17 שנות הקריירה שלו ככדורגלן. "היו לי הרבה רגעים גדולים, אבל אני בעיקר חושב על האליפות בבית"ר ירושלים ב-2006-2007".
לסיום, סיפר מויאל על תוכניותיו המקצועיות לקראת העתיד. "יש לי אקדמיה לכדורגל בירושלים, ועכשיו אני בניו יורק, באקדמיה לכדורגל שברצלונה פתחה פה. אני מעביר אימונים בקבוצות קטנות, אימונים אישיים, אני מפתח כדורגלנים, מעביר את הידע שרכשתי לדור הבא, מנסה לתת להם את מה שהם לא מקבלים במועדונים שלהם, בצורה יותר אישית".