חתוכה לגזרים: על הירידה של הפועל פתח תקוה לליגה א'

קבוצות כדורגל יורדות ליגה. אפילו קבוצות גדולות יורדות ליגה, זה קורה בכל העולם. ביג פאקינג דיל. אתלטיקו מדריד הגדולה, זו שרק בשבת חגגה אליפות בספרד, נשרה לפני 22 שנה, זה חלק מהמשחק. "עולים, יורדים, חוזרים עולים", שר רמי פורטיס על אמריקה לפני שלושה עשורים וכאילו שיקף את המציאות של הפועל כפר סבא והפועל פתח תקווה בשנים שיבואו לאחר מכן.

ירידת הליגה של הפועל פתח תקווה היא לא אסון שהגיע יש מאין. היא תוצאה של ניהול ספורטיבי כושל במשך שנים, של הזנחה של אחד המועדונים עם המורשת המפוארת ביותר בישראל, זה שגידל את סטלמך ורצאבי, את ויסוקר וקוזושווילי, המועדון היחיד אי פעם שזכה בחמישה תארי אליפות רצופים. כשמנהלים קבוצת כדורגל כמו חנות מכולת מהסבנטיז, הבלתי נמנע קורה.

לא, הירידה של הפועל פתח תקווה לא טראגית, אבל היא כן מפחידה בגלל שתי מילים: ליגה א'. מותר לרדת מליגת העל ללאומית. נשירה לליגה השלישית היא כבר פלירטוט עם היעלמות נצח, מה שבפוליטיקה מגדירים "לרדת מהגלגל". ליגה א' היא "חצי מקצוענית", ובליגה חצי מקצוענית החוקים אחרים. הפועל פתח תקווה לא מכירה את החוקים האלה. לפני חודש ירדה הכוח עמידר רמת גן לליגה ב'. הפועל ירושלים מעולם לא התאוששה מהנדידות בין הליגה השנייה לשלישית עד שהתפרקה לגמרי, צפרירים חולון ושמשון תל אביב נעלמו. היו כאלה שחזרו (הפועל כפר סבא, הפועל רמת גן), אבל טיול לליגה א' הוא רולטה רוסית על הגורל של המועדון.

גם הרדומים שבאוהדים הוותיקים היו עצובים אתמול. זה הקסם של הפועל פתח תקווה - יש לה צבא עצום של אוהדים. יש לה גם מחלקת נוער לא רעה. בעונה הקרובה היא תשחק במחוז הצפון. האלמנטים הללו אמורים לדחוף אותה להעפלה חוזרת. זה חייב לקרות מהר. ככל שאתה מתבוסס בליגה א', כך אתה נשכח מהתודעה וצולל למרתפי הזיכרון. תשאלו את... בעצם, תשאלו את הפועל פתח תקווה, שבמשך שש שנים מבלה בליגה השנייה, עד שכמעט שמה לה למטרה להפוך לקבוצה סתמית נטולת אחריות היסטורית.

המשחק הראשון של צליל חתוכה בליגת העל, לפני קצת פחות מ-12 שנה, היה במדי הפועל פתח תקווה. חתוכה נחשב אז כישרון, אבל במפגש ההוא מול הפועל תל אביב ספג שביעייה. ההשפלה ההיא ערערה לו את הביטחון. אחרי ה-4:0 נגד מכבי חיפה במשחקו השישי בקבוצה (והרביעי בליגה) הוא לא לבש עוד את האפודה. הוא ירד ליגות, חזר לביקורים קצרים בליגת העל עד שהתמקם בכפר קאסם.

שני השערים שחתוכה ספג אתמול היו מצחיקים. כולם מדברים על השני, שבו לפחות לפי צילומי הטלוויזיה יש סיכוי לא רע שהכדור פגע בחומה, אבל דווקא הראשון הצטלם הרבה יותר גרוע. ועדיין, מכאן ועד האשמות מכוערות שבהן החל אייל ברקוביץ', חנה בבלי של הכדורגל הישראלי, על מכירת משחק המרחק גדול. כל ניסיון להפוך את חתוכה למוכר משחקים הוא עוול עצום לבן אדם. לוריס קאריוס ספג שני שערים רעים במיוחד על במה הרבה יותר גדולה, שערים שגמרו לו את הקריירה בצמרת של אירופה, הפך למם מהלך אבל מעולם לא הואשם במכירה. דודו אוואט המשיך לקריירה מופלאה דווקא לאחר החזרת כדור שברחה לו מתחת לרגל. דויד דה חאה, מנואל נוייר ושוערים גדולים אחרים חטפו גולים נוראיים. אלה הם חיי שוער, בטח ובטח שוער בליגות נמוכות.

במשך שנים סובלת הליגה הלאומית ממוניטין מזוויעים. כל משחק מועד לפורענות, כל גול שווה פוליגרף. המשקל של המוניטין האלה נפל אתמול על חתוכה. אני די בטוח שאם נעלעל בקריירה שלו נמצא עוד כמה שערים לא כיפיים שספג. זה עדיין לא אומר שלברקוביץ' מותר להכפיש את השם שלו מול אומה שלמה.

שופט הכדורסל המנוח דוד דגן אמר פעם שאם אתה לא רוצה שהשופטים יכריעו את המשחק, תגרום לכך שהוא לא יהיה צמוד בדקה האחרונה. הפועל פתח תקווה נוהלה איום ונורא במשך שנים ועכשיו משלמת את המחיר. היא הגיעה למשחק צמוד בדקה האחרונה. לא צליל חתוכה הוא האיש שהוריד אותה ליגה.