עוסמאן דמבלה סיפר לאחרונה כי כאשר הפיגור של ברצלונה מאתלטיקו מדריד האמיר ל-11 נקודות בדצמבר, התנבא אנטואן גריזמן שהמאבק טרם נגמר. "הם עוד יבזבזו את היתרון", אמר לכאורה הצרפתי. ואמנם הוא מכיר טוב מכולם את הנפשות הפועלות בקבוצתו של דייגו סימאונה, אבל היתה זו בעיקר משאלת לב. המחשבה על זכייתה האפשרית של אתלטיקו באליפות פשוט לא מתקבלת על הדעת מבחינתו. היא תדגיש עד כמה הבחירות שעשה היו שגויות.
כי הרי גריזמן עבר מריאל סוסיאדד לאיצטדיון ויסנטה קלדרון בקיץ 2014, בדיוק אחרי האליפות הסנסציונית של צ'ולו על חשבון בלאוגרנה. בקבוצה השניה של מדריד הוא הפך לכוכב על, ביסס את מעמדו כאחד החלוצים המובילים בעולם, וב-2018 עמד בפני דילמה לא פשוטה. סעיף השחרור שלו ירד ל-100 מיליון יורו, ברצלונה הסכימה לשלם אותו, והשחקן עצמו היה אמור לבחור את עתידו. מה הוא עשה? טוב, כולם יודעים שהוא עשה מזה סרט, עם השם המחייב "ההחלטה".
הצליח לעצבן את כולם
בסרט הזה, אשר קיומו הוסתר מהמועדונים המעורבים, הודגשו ההתלבטויות. מצד אחד, גריזמן הבין היטב כי באתלטיקו הוא מעל כולם, וכל ההצלחות ייקשרו בהכרח לשמו. ואולם, כלל לא הובטח לו שהצלחות כאלה אכן יבואו. מצד שני, בבארסה הוא היה אמור להיות מראש בצילו של ליאו מסי, וזה מצב שאינו ניתן לשינוי, אך הסיכוי לזכות באליפות ובליגת האלופות נתפס, כמובן, כגבוה הרבה יותר. אחרי מחשבות רבות שצולמו, נערכו והוגשו לצופים, הצהיר גריזמן שהוא נשאר. הן התשובה עצמה, והן הדרך בה נמסרה, הכעיסו מאוד את ראשי ברצלונה, והוגדרו בידי עיתונאים מסוימים כהשפלה. ויש כאלה שעד היום מתקשים לסלוח לו על כך.
גריזמן העיד כי הרעיון שעמד מאחורי הסרט, שהיה אמור להדגיש עד הקושי האמיתי בבחירת מסלול הקריירה, לא הובן כהלכה. במקום פגיעות ושבריריות, הוא שידר התנשאות - ואפילו הוריו של השחקן נזפו בו על הצילומים. ואז התברר שההחלטה בסרט ממש לא היתה סופית. ההתלבטויות המשיכו, וכאשר אתלטיקו הפסידה ליובנטוס בשמינית גמר ליגת האלופות, והתקווה לשחק בגמר באיצטדיונה הביתי החדיש נגוזה, חל שינוי של 180 מעלות. גריזמן העביר מסר חיובי לברצלונה, מבלי לעדכן מראש את אתלטיקו - רק שהפעם, ביולי 2019, כבר עמד סעיף השחרור בחוזה החדש על 120 מיליון יורו.
כך הצליח גריזמן לעצבן ולהרגיז את כל הצדדים. בכל הקשור לאוהדי אתלטיקו, הוא הרס במידה לא מבוטלת את מורשתו והותיר טעם מר מאוד של בגידה, אשר רובו היה נמנע לו היה עוזב שנה קודם לכן בלי לעשות הצגות מיותרות. ובכל הקשור לברצלונה, הסירוב לא נסלח, והוא הגיע באיחור של שנה. במקום לחתום כאלוף העולם הטרי עם מוניטין מושלם, הוא נחת אחרי העונה האישית החלשה ביותר באתלטיקו, עם תדמית בעייתית הרבה יותר, תג מחיר גבוה יותר, וציפיות נמוכות יותר.
אל תפספס
הדוד והסוכן ניסו לגרום נזק
מלכתחילה לא היתה תוכנית ברורה כיצד לשלב אותו בהרכב, על אף שיכולה היתה להיות. בגדול, גריזמן הוא אמן חופשי, ולכן פרשנים רבים גרסו כי הוא ידרוך למסי על הרגליים. יש בקביעה הזו משהו ביזארי, כי כוכבים אינטליגנטיים עם חוכמת משחק מפותחת אמורים דווקא להסתדר היטב כאשר שניהם מקבלים חופש פעולה מלא. אלא שגריזמן לא קיבל חופש כזה. ניסו להמציא עבורו משבצות, וזה הקשה על ההתאקלמות. ואם ארנסטו ואלוורדה עוד האמין בשלישיית מסי-סוארס-גריזמן, הרי שפיטוריו היוו מכה משמעותית מבחינת הצרפתי. קיקה סטיין קבע קבל עם ועדה: "קשה לשלב את גריזמן בלי להפר את האיזון בקבוצה". הבוס החדש דיכא את הצרפתי עד כדי כך שהוא נשלח כמחליף בדקה ה-90 במפגש מול האקסית ביוני.
לאור קשיי הסתגלות אלה, החגיגה בצהובונים היתה גדולה. דיווחים על קצרים בתקשורת בין מסי לגריזמן פורסמו על בסיס כמעט שבועי, ואנשים שרצו להרוויח פרסום על חשבונו קפצו על המציאה בשמחה. בנובמבר האחרון, התראיין סוכנו לשעבר של הצרפתי, אריק אולהאטס, והגדיר את פעולותיו של מסי כ"משטר טרור". דודו של גריזמן, עמנואל לופס, התפייט: "אנטואן ידע שלא יצליח באופן מיידי, אבל לא חשב שזה יימשך שנה שלמה. אני יודע מה הולך בתוך הקבוצה, וזה לא קל עם מסי". ועל כך הגיב הפרעוש: "נמאס לי להיות הבעיה של כולם כאן".
בשלב זה, הבין גריזמן שצריך לסדר את העניינים בעצמו. הוא הסביר שאינו מדבר כלל עם הדוד, בעוד הקשר עם הסוכן לשעבר נותק לפני שנים ארוכות כאשר אולהאטס הבריז מחתונתו. "הם מדברים שטויות ויכולים לגרום נזק משמעותי. אמרתי לליאו שאין לי שום קשר אליהם. אני מעריך אותו ולומד ממנו. זה הכל", הוא הדגיש. וזמן מה לאחר מכן, החל להתפתח שינוי חיובי מאוד בשיתוף הפעולה בין השניים על המגרש.
"כשיתחילו לכבוש ביחד, הפטפטת תיעלם"
לשינוי הזה תרם רבות המאמן רונאלד קומאן. תחילת הקדנציה של ההולנדי היתה בעייתית, והוא סובל מתדמית לקויה בקרב האוהדים עד היום, אבל אי אפשר לקחת ממנו נקודות זכות - הן בקידום הצעירים המוצלח, והן בשילוב טוב יותר של שחקני הרכש שלא מצאו לגמרי את מקומם בעונה שעברה. קומאן, שמכיר היטב את פרנקי דה יונג מנבחרת הולנד, מצא עבורו בהדרגה את התפקיד החופשי בקישור, והאמן הבלונדיני פשוט פורח בתקופה האחרונה. גם גריזמן, שמשובץ כעת לרוב כחלוץ מרכזי על הנייר עם חופש תנועה מוחלט, החל למצות חלק ניכר מהפוטנציאל. הבטחון העצמי שוקם, וההבנה ההדדית עם מסי השתדרגה.
את הבעיות החברתיות קל להמציא, כפי שמעיד איבן ראקיטיץ'. הקרואטי שעזב בקיץ לסביליה, סיפר באוקטובר: "ראיתי שהם מסתדרים מצוין. הם שותים מאטה ביחד ומשוחחים המון בחדר ההלבשה. אם שניהם יתחילו לכבוש ביחד, הפטפטת לגביהם תיעלם. לא הייתי דואג להם, כי הם בחורים מצוינים. אני מאחל להם רק הצלחה". וזה בדיוק מה שקורה בשבועות אלה - מסי וגריזמן מתחילים לכבוש המון ביחד. זה לא חדש לגבי הארגנטיני, אבל בהחלט מהווה שינוי כיוון מבחינת הצרפתי.
בשנת 2021 לבדה יש לגריזמן 14 שערים ו-10 בישולים בכל המסגרות. הוא הביא ניצחון יקר וקריטי על בילבאו בינואר. הוא הציל את בארסה מהדחה בידי גרנאדה ברבע גמר גביע המלך, עם צמד שערים וצמד אסיסטים ב-3:5 דרמטי מאוד בהארכה. הוא היה זה שכבש את השער הראשון בגמר הגביע מול בילבאו, שהפך בהמשך להצגה אדירה של דה יונג. הוא תרם רבות לשינוי המגמה בקלאסיקו כאשר נכנס כמחליף בהפסקה והיה מעורב מאוד בנסיונות לחזור מפיגור 2:0. וכאשר עורכי העיתון מארקה החליטו להדגיש דווקא את העובדה כי לא פתח בהרכב, כי כותרות שליליות על גריזמן הפכו לשגרתיות, בחר מסי לעשות מעשה. לפני שבועיים, במשחק מול חטאפה, הוא ויתר על הפנדל בזמן פציעות שהיה יכול להשלים עבורו שלושער, והעניק את הכדור לצרפתי.
לא לצאת קירח מכאן ומכאן
גריזמן קבע 2:5, ובחלוף שלושה ימים הגיע הפרס. כשהוא במצב רוח מרומם, הבקיע הכוכב צמד מרהיב במגרשה של ויאריאל, כולל הקפצה עדינה מעל השוער סרחיו אסנחו. במשחק ההשלמה מול גרנאדה, בישל גריזמן למסי (אם כי זה נגמר בהפסד בעיתוי אומלל), וביום ראשון האחרון רשמו שוב שניהם את שמותיהם על הלוח בניצחון 2:3 חיוני בוולנסיה. קל לראות את הפרגון ההדדי. הם נהנים לשחק ביחד, וזה לא דבר של מה בכך. אחרי שנשאר ללא חברו הטוב לואיס סוארס בנסיבות גרוטסקיות, מצא מסי שותף אמיתי חדש.
"זה לא התפקיד הטבעי שלי, אבל אני גאה להיות בברצלונה. אני עובד לא רק עבורי אלא גם בשביל חבריי לקבוצה", אומר גריזמן. אלא שלמעשה אין עבורו תפקיד טבעי קלאסי. בנבחרת ובאתלטיקו הוא נהנה תמיד לתפקד ללא מגבלות מאחורי חלוץ מטרה חסון כמו דייגו קוסטה או אוליבייה ז'ירו, אבל בברצלונה המצב שונה, וגם זה לגמרי בסדר. עם הכשרון הטהור והנסיון העשיר, הוא יכול לבוא לידי ביטוי כמעט בכל מערך אם לא שמים לו שרשראות על הרגליים. ולמפגש הקריטי מול האקסית הוא מגיע בכושר האישי הכי טוב מאז "ההחלטה השניה" לעזוב לטובת קאמפ נואו. זה המומנטום האידיאלי מבחינתו.
וזה משחק בו הוא חייב לנצח. בגיל 30, הוא עדיין מחכה לאליפות הראשונה בחייו. גביע ספרדי ראשון כבר יש לו, ועכשיו הוא משתוקק לדאבל. כי אם אתלטיקו תזכה בתואר בלעדיו, הוא יישאר קירח מכאן ומכאן. הוא עוד עלול לסיים קריירה שלמה ללא אליפות, בגלל שקיבל החלטות לא נכונות, ופיספס - בין היתר - את האליפות של בארסה עצמה ב-2019. וזה גם הזמן הנכון לנצל את האמון של קומאן, כי יש אינדיקציות לגבי שינויים על הספסל בקיץ, ואיש לא יודע כיצד זה ישפיע על עתידו של גריזמן. זה יכול להיות מקרה של עכשיו או לעולם לא. זה משחק שעשוי להגדיר את כל מורשתו בברצלונה. זה פשוט משחק מכונן.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק