חתמו ויטור: מה עומד מאחורי ההצלה הענקית של בלם הפועל באר שבע

כדורגל הוא משחק של גולים. ביוטיוב יש לקטים של הצלות, יש לא מעט אנשים שצופים בהם ועדיין - הכמות היא כאין וכאפס לעומת החובבים של מקבצי השערים. כמו שבכדורסל דאנק עדיף על חסימה, להצלה של שחקן שדה מהקו יש פחות אפיל.

כמובן, עד שזה מגיע לשחקנים כמו מיגל ויטור.

לפני יומיים, כשאמיר רוסתום מבני יהודה ניסה לחלץ כדור רוחב, הוא התבלבל ברגליים ודחק את הכדור לרשת שלו, שער ששווה ירידה ללאומית. כשכדור מגיע לאזור השער שלך, יש לך שבריר שנייה להחליט, מרווח הטעות מצומצם מאוד. עם הנגיחה של דולב חזיזה בדקה השנייה של זמן הפציעות לא היה לאף שחקן הגנה בארץ מה לעשות. חלקם היו מסיטים לרשת, אחרים פשוט היו מפספסים את מסלול הכדור בדרכו פנימה. לא אצל ויטור, רודולף נורייב של הכדורגל הישראלי. כל כך בלתי נתפס להבין איך הוא הצליח גם לקרוא את מהלך הכדור, גם להתייצב בפוזיציה המושלמת וגם להרחיק לכיוון הנכון במקום לתוך הרשת. זו הייתה הצלה שמלמדים בבתי ספר לכדורגל. לא בישראל, במחלקות הנוער הגדולות של אירופה.

ויטור לא נע על הסקאלה של כדורגלן טוב או מצוין. ההגדרה עבורו היא אחרת: הוא שחקן לא הגיוני. שום דבר בו לא מתיישר עם המציאות - לא העובדה שכמעט גמר את הקריירה שלוש פעמים ושהוא משחק בלי רצועות בכל חלקי הרגל כבר כמה שנים טובות, לא הפער העצום שיש בהגנת באר שבע איתו ובלעדיו ולא היכולת שלו לעשות הגנתית, ולא אחת גם התקפית, דברים שאחרים רק חולמים עליהם. ההצלה הזאת הזכירה שוב כמה הוא מיוחד לבאר שבע ולכדורגל הישראלי (ואתמול בפרט גם למכבי תל אביב).

כאן מתבקש, כביכול, לפרגן גם להפועל באר שבע, שנתנה מחצית ראשונה גדולה ובאופן כללי הייתה ראויה לנקודה. אין בליגת העל קבוצה שנפגעה מהמחסור בקהל ביתי, משולב במחסור באצטדיון ביתי, כמו באר שבע. על מכבי חיפה ומכבי תל אביב זה פחות השפיע, כידוע, בית"ר ירושלים סובלת מהאוהדים שלה לא אחת והפועל תל אביב? אולי אוהדים היו עוזרים קצת, אבל היא מצייתת לחוקים קצת שונים. ניחוש פרוע שלי הוא שלו באר שבע פתחה את העונה בטרנר, עם קהל, היו לה בקופה עוד 12-15 נקודות.

ועדיין, אלה הם רק צידוקים והשערות היפותטיות. מקצועית, באר שבע לא ראויה להנחות וגם לא למחמאות על המשחק אמש. אם כבר, מגיעה לה ביקורת. הקבוצה הזאת, שהקריבה ונלחמה במשך 90 דקות והייתה שווה בין שוות נגד הטוענת לכתר, לא מצליחה למצוא את רמת האנרגיות הנדרשת נגד קבוצות בדרגים שמתחת למכבי חיפה. גם למכבי תל אביב היא תשתה את הדם, אבל אין שום השלכה לעונה שהייתה או לזאת שתבוא. בואו נראה קודם מה יקרה נגד אשדוד, שרמסה אותה כבר שלוש פעמים השנה.

בינתיים, באר שבע יכולה להתנחם בהצלה של ויטור. אלמלא המהלך הזה, גם משחק ההקרבה של הקבוצה לא היה עוזר, וכנראה שהיינו שומעים כבר הבוקר דיבורים על עתידו של רוני לוי.

אם תסתובבו בימים הקרובים בכפר גלים, סביר להניח שאף אחד שם לא יידע לנתח את התחושות שעוברות עליו. מצד אחד, מכבי חיפה לא ניצחה. מצד שני, היא עדיין הגדילה את הפער ממכבי תל אביב לשתי נקודות, שעם הפרש השערים העדיף שלה הן בכלל שלוש. תיקו בפתח תקווה ישאיר אותה בכל מקרה בפסגה לפני משחק העונה.

שחקני המפתח של המוליכה לא נכנסו טוב למשחק, והיא לא הבקיעה לפני הירידה להפסקה בפעם הראשונה מזה חודש וחצי. את שער השוויון כבשה מהר במחצית השנייה, היה לה די והותר זמן להפוך, אלא שמשהו לא דפק. כן, היה את המהלך המושלם של ויטור שמנע ניצחון, אבל אף אחד לא יטען שהירוקים קופחו עם הנקודה הזאת.

אי אפשר לנצח כל משחק (אלא אם קוראים לך מנצ'סטר סיטי) ותיקו בטרנר הוא תוצאה בהחלט סבירה. איפה הבעיה? שלמכבי חיפה הייתה הזדמנות, סטטיסטית ופסיכולוגית, לסגור את הסיפור אתמול. פער של 4 נקודות הוא לא הסוף כשנותרו עוד 15 בקופה, אבל אחרי התוצאות הבינוניות מאוד, השחיקה והעייפות של מכבי תל אביב בפלייאוף, נדמה שהפרש כזה היה מחסל את התקוות של האלופה לשמור על התואר. כעת היא מקבלת הזדמנות נוספת. מסוכן לתת למכבי תל אביב הזדמנות נוספת.

המחזור הזה רק גרם לנו להבין שוב עד כמה ארוכה ומטלטלת תהיה הדרך אל הצלחת. מכבי חיפה מגיעה למשחק חוץ קשה בפתח תקוה ללא דולב חזיזה וצ'ארון שרי, שהצהיבו את עצמם בכוונה בגביע (כמו שכמעט הפסיקו עם הוצאות ג'סטה לחוץ כשהיריב שוכב פצוע, גם הנוהג המעצבן הזה ייעלם מתישהו מהעולם). מכבי תל אביב תנסה לעבור חתיכת מכשול בטרנר, אבל תעלה בהרכב חזק ונטול כלכלת כרטיסים צהובים.

לפחות דבר אחד אנחנו יודעים: אם התרגלנו לפלייאוף רופס עם קבוצות כנועות שלא מפריעות למאבק האליפות, חמשת המשחקים האחרונים יהיו מלחמת עולם. אחרי עונה מדוללת, חיוורת ומלאת הפרעות אפשר לומר רק שתי מילים: מגיע לנו.