אפילו פפ יכול ללמוד: התרגיל הטקטי של זידאן הביא לריאל ניצחון בקלאסיקו

לוקאס ואסקס כבלם. זה נשמע כמו רעיון כה הזוי, עד שאפילו פפ גווארדיולה - אשף ההמצאות הביזאריות / הגאונית (מחקו את המיותר) - לא היה מעלה זאת בדעתו. זינדין זידאן הגה אותו, יישם אותו בקלאסיקו, וכך לקח את שלוש הנקודות היקרות בדרך לפסגת הטבלה. הצרפתי מעולם לא נתפס כמאמן מבריק במיוחד מבחינת טקטית, אבל התדמית הזו מטעה. במהלך השנים, הוא התאים בהזדמנויות רבות את המערך ליריבה, והפעם עשה בית ספר לרונאלד קומאן במחצית הראשונה, אותה יכולה היתה לסיים ריאל ביתרון 0:3 או 0:4 על ברצלונה.

המחשבה היתה מתוכחמת ופשוטה בו זמנית. בהיעדרם של סרחיו ראמוס ורפאל וראן, היה קשה לסמוך על נאצ'ו ואדר מיליטאו כצמד בלמים מול ליאו מסי וחבריו. הברזילאי נוטה לשגות במיקום, הספרדי זקוק לשותף יציב לידו, וחורים רבים עלולים להיווצר ביניהם. מה עושים? מוסיפים בלם שלישי כאשר הכדור לא ברגליים הלבנות, והיה זה תפקידו של ואסקס, בעוד פדריקו ואלוורדה ירד למשבצת המגן הימני הקלאסי.

הפתרון הזה התאפשר כי לברצלונה לא היה חלוץ עם משחק ראש ראוי. זידאן לא היה עושה זאת לו היה על המגרש מישהו ברמתו של לואיס סוארס, כי העונש היה מגיע באופן מיידי. מבודדים את האורוגוואי מול ואסקס נמוך הקומה, מסי מגביה כדור טוב, נגיחה - וטיבו קורטואה יכול להוציא את הכדור מהרשת. אלא שלא היה סוארס, ועוסמאן דמבלה לא מהווה איום מינימלי באוויר. יש לו שער אחד בראש בקריירה, לפני יותר מארבע שנים לזכות דורטמונד מול וולפסבורג. מסי דווקא סיפק הגבהה פנטסטית אחת לפני ההפסקה, אבל דמבלה אפילו לא התקרב לכדור- שילוב של מיקום לא טוב עם ניתור גרוע. הרגע הגרוטסקי הזה הדגיש היטב את הבעיה.

המשימה של ואסקס היתה ליצור צפיפות, להגיע למסירות עומק ולהעיף לכל הרוחות כדורים שמתגלגלים לידו. בהיבט זה אין שני לו - הוא אחד השחקנים המחוייבים והנמרצים ביותר בתבל. יש לו כושר פיזי פנומנלי, חושים טקטיים מפותחים מאוד ומשמעת ברזל. הוא גם ממלא באופן מדוקדק את ההוראות, אבל גם יודע לאלתר כשצריך. כך הוא הפך לשחקן אגף יעיל ברוטציה לבאנקר כמגן ימני בהיעדרו של דני קרבחאל. שימו לב למספרים - שיא ההופעות שלו בהרכב בליגה עד כה עמד על 16 בעונת 2017/18. העונה הוא כבר עומד על 21, ועוד שמונה בליגת האלופות (גם זה שיא אישי, כמובן). במשחק היחיד בו נותר על הספסל, במחזור הפתיחה, התבזתה ריאל והפסידה 3:2 במדריד לשחטאר דונייצק.

למעשה, שובץ ואסקס העונה לראשונה כמגן בקלאסיקו הראשון בנובמבר, כאשר נאצ'ו נפצע לקראת סיום המחצית הראשונה. הוא נכנס כשהתוצאה היתה 1:1 - וריאל ניצחה 1:3. הפעם יועד לו תפקיד כפול. ללא כדור, הוא היה בלם שלישי במערך 2-3-5. עם הכדור, הוא היה מגן התקפי במיוחד, כאשר ואלוורדה זז לקישור, תוך שהשיטה הופכת ל-2-4-4 קלאסי. והצמד הזה הכריע את ההתמודדות. יכולתם לגמוע מרחקים ולמצוא שטחים פנויים עוצרת נשימה, ולברצלונה לא היתה תשובה.

כך נולד השער הראשון. ואלוורדה, שקיבל את הכדור כמגן מימין, פתח מבערים, דהר לאורך כל המגרש ושלח מסירה פנומנלית לעברו של ואסקס שהספיק להגיע מעמדת הבלם לבלטה האהובה שלו כקיצוני ימני. כדור הרוחב שלו היה מושלם, הסיומת של קארים בנזמה טובה עוד יותר - והנה לכם ביצוע קבוצתי מושלם, אחד הטובים שנראו העונה בספרד. בנזמה, עם תשעה שערים בשבעה משחקי הליגה האחרונים, הגיע ל-19 שערי ליגה והשתווה לסוארס מבלי לבצע פנדל אחד. "תביאו את ארלינג הולאנד", הוא אמר לאחרונה, ולא צחק. הוא יסתדר עם כולם, וישמור על מקומו בכל מצב. הוא החלוץ הטוב ביותר בספרד, ללא עוררין.

כך גם כמעט נולד השער השלישי, אחרי שטוני קרוס הכפיל את התוצאה עם כדור חופשי שפגע ביותר מדי שחקני בארסה בדרכו לרשת. ויניסיוס סיפק כדור מצוין ל-ואלוורדה שמצא את עצמו חופשי ומאושר ברחבה והדביק כדור לעמוד. הריבאונד הגיע לרגליו של ואסקס, ששוב הספיק לעשות את כל הדרך מעמדת הבלם הישר להתקפה, אבל הבעיטה שלו נעצרה על ידי מארק-אנדרה טר סטגן. הגרמני הציל בכך את בלאוגרנה מתבוסה והשאיר סיכוי לקאמבק במחצית השניה.

הסיכוי הזה היה השתפר משמעותית כי היתה זו אחת הפעולות האחרונות של ואסקס בהתמודדות. הוא נפצע, הוחלף בידי אלברו אודריוסולה, ותוכנית המשחק של זידאן השתבשה. הבאסקי איבד מזמן את התכונות שגרמו לריאל לשלם תמורתו 40 מיליון יורו בקיץ 2018. אין לו אמונה וביטחון עצמי, ומבחינה זו הוא ההיפך המוחלט מוואסקס.

השינוי אף גרם ל-ואלוורדה לבצע הספק עבודה גדול אף יותר, והקשר הותש בגשם החזק שהחל לרדת אחרי ההפסקה - והוחלף בעצמו. ואלוורדה הוכיח את עצמו בקרבות מול ברצלונה כשחקן האולטימטיבי למשחקים הגדולים. הוא היה איש המשחק ב-0:0 בדצמבר 2019. הוא הבקיע את השער הראשון בניצחון הקריטי בנובמבר העונה. גם אתמול הוא היה אחד הבולטים ביותר. הוא לא מפחד לקחת את המשחק על עצמו, אבל זה לא מפריע לו להיות שחקן קבוצתי מושלם. פציעות שיבשו את העונה הנוכחית שלו, וגם לא קל לסלול את דרכך עם השלישיה המופתית קאסמירו-מודריץ'-קרוס במרכז המגרש, אבל הוא חוזר בגדול בשבועות האחרונים, ואתמול אפשר היה לראות כי תרומתו כבירה גם בלי להחליף איש מהקשרים הבכירים.

המשחק התאזן במחצית השניה גם בזכות השינוי הטקטי של קומאן. גם ההולנדי פתח עם שלושה בלמים, אך זה הרבה פחות עבד מבחינת בארסה, כי היא הפסידה את הקרב במרכז המגרש, בעוד התפקוד של דמבלה כחלוץ מטרה לא ממצה עשירית מהפוטנציאל שלו. לכן, הבחירה להכניס את אנטואן גריזמן במקום סרג'יניו דסט היתה הגיונית. אוסקר מינגסה הוסט לעמדת המגן הימני התוקף, בסגנון לוקאס ואסקס, המערך השתנה לכיוון 3-3-4 המסורתי - ובוגר האקדמיה הצעיר סיפק דקות מצוינות.

בגיל 21, מינגסה עדיין חסר נסיון ולא יציב בעורף, אבל אי אפשר לבוא אליו בטענות בכל הקשור למוטיבציה ולמחוייבות. הוא היה ראוי לכבוש את השער המצמק - השני בלבד בקריירה שלו, תרומתו למשחק ההתקפי היתה נהדרת, ובגרסתה החדשה סיכנה האורחת את השער הרבה יותר. כך התפתח, למרות תנאי מזג האוויר הקשים, משחק מרתק עם הזדמנויות רבות ליד שני השערים, אשר יכול היה ללכת לשני הכיוונים. ריאל ביזבזה צ'אנסים מפוארים להבטיח את התוצאה, אבל בארסה השתדרגה עוד יותר בזכות הכניסה - המאוחרת מדי - של בוגר אקדמיה נוסף בדמותו של אילאיש מוריבה.

הנער בן ה-18, עליו תוכלו לקרוא בהרחבה כאן, לא מושווה לחינם ליאיא טורה. כמו ואלוורדה, הוא ממש לא מפחד לקחת את המשחק על עצמו כשצריך. ב-20 הדקות על הדשא הוא הספיק להגיע למצב הבקעה בנגיחה מהגבהה של מסי (משהו שלא היה קיים עד כניסתו), להתעמת עם קאסמירו, להרגיע את חבריו כאשר דרשו פנדל מפוקפק ולבקש מהם להתרכז במשחק עצמו, לשלוח בעיטה מסוכנת ממרחק, ולבסוף להדביק כדור למשקוף בשניות האחרונות. הגיע לו לכבוש את שער השיוויון, והוא מסמתן בבירור כמנהיג העתיד של בארסה. משעשע לחשוב כי לפי הדיווחים בתקשורת, שקלו במועדון לשלוח אותו היום גם למשחק קבוצת המילואים מול איביזה בליגה השלישית, ותהיו בטוחים - יהיה לו כוח גם לזה.

ואולם, בשורה התחתונה התוצאה היתה הוגנת, בעיקר בזכות המחצית הראשונה של ואלוורדה ו-ואסקס. היא איפשרה לריאל לשמור על מאזן פנומנלי מול קבוצות צמרת העונה - שני ניצחונות על ברצלונה, ניצחון ותיקו מול אתלטיקו, ניצחון בסביליה, שלא לדבר על שני ניצחונות על אינטר, שני ניצחונות על אטאלנטה, ו-1:3 על ליברפול ביום שלישי האחרון. אלמלא ההפסדים הביתיים לקאדיס, אלאבס ולבנטה, האליפות כבר היתה מונחת בכיסה. מנגד, ברצלונה עם אפס נקודות במפגשים מול היריבות ממדריד העונה, והיא הודחה מליגת האלופות בידי פריז סן ז'רמן.

למרות זאת, הכל עדיין פתוח מבחינתה בקרב על הכתר, ושתי היריבות לקלאסיקו מחכות הערב למעידה של אתלטיקו בביקור מאתגר אצל בטיס. אם זה יקרה, הצמרת תהיה מופלאה בכל קנה מידה, כאשר נותרו שמונה מחזורים לסיום. באנליה ובאיטליה זהות האלופות כבר ידועה, וגם בגרמניה צריך לקרות משהו יוצא דופן כדי שבאיירן מינכן תאבד את הפסגה לטובת לייפציג. בספרד, המתח צפוי להישמר עד השניות האחרונות, כמו בקלאסיקו אתמול, ועל כך אנחנו צריכים לשמוח. מבחינה זו, הניצחון הלבן ששמר את ריאל חזק מאוד בתמונה, צריך לשמח את האוהדים הנייטרלים.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק