הג'וקר מצא אס: ארון גורדון הופך את דנבר למועמדת אמיתית לאליפות

הוא פיתח קשר טלפתי עם יוקיץ', סותם את החורים בהגנה ומספק ערך מוסף בשני צידי המגרש. ארון גורדון רק הצטרף לדנבר, וכבר נראה כמו החתיכה החסרה שיכולה לעשות את ההבדל בנסיון להגיע הכי רחוק שיש בפלייאוף. ויש לנאגטס עוד סיבות רבות לאופטימיות

אסף רביץ
דני אבדיה אחרי ההפסד של וושינגטון לטורונטו (מתוך חשבון הטוויטר של הוויזארדס)

דנבר היא הקבוצה החמה ב-NBA. הנאגטס ניצחו 17 מ-20 המשחקים האחרונים שלהם בדרך למאזן הרביעי במערב והשישי בליגה. בזמן שניקולה יוקיץ' משחק כמו MVP מהרגע הראשון של העונה, השיפור מגיע מהשחקנים שסביבו. זה נכון במיוחד בשבועיים שעברו מאז הטרייד דד-ליין שהביא לקבוצה את ארון גורדון. דנבר ניצחה בכל שבעת המשחקים שלה מאז שגורדון הגיע לקבוצה, למרות שג'מאל מארי לא שיחק בשלושה מהם. הוא אמור היה למלא את החלל שהותיר ג'רמי גרנט, אבל מהר מאוד נראה כמו התאמה טובה הרבה יותר לסגנון של דנבר.

נדיר מאוד לראות שחקן מגיע לקבוצה גדולה, בטח שחקן די צעיר ששיחק רק בקבוצה בינונית אחת, ומהרגע הראשון נראה כאילו תמיד היה שם. בדרך כלל אנחנו לא אמורים להסיק מסקנות משבעה משחקים, אבל המקרה של גורדון נראה כבר עכשיו כיוצא מן הכלל מובהק שמאפשר להכריז על הנאגטס איתו כמועמדים אמיתיים לאליפות. שני נתונים, אחד התקפי ואחד הגנתי, יכולים לעזור לנו להבין את המשמעות של גורדון עבור דנבר ואת המשמעות של דנבר עבור גורדון.

עוד בוואלה!

53 נקודות וניצחון לג'ייסון טייטום, 50 והפסד לזאק לאבין

לכתבה המלאה
איתו, אפשר להכריז על הנאגטס כמועמדים אמיתיים לאליפות (צילום: GettyImages, Meg Oliphant)

אחוז הסלים מאסיסטים

בשבעת המשחקים שלו בדנבר, ארון גורדון הוא פשוט שחקן התקפה שונה לחלוטין מזה שהיה למשך שש וחצי שנים באורלנדו. לאורך השנים במג'יק, הפורוורד המוכשר התעקש ליצור מצבי זריקה בעצמו והרבה לקחת זריקות קשות בבידודים למרות שקיבל עוד ועוד הוכחות לכך שהוא לא מספיק יעיל כדי להיות השחקן שהוא מדמיין שהוא. בחמש העונות האחרונות אחוזי הקליעה שלו נעו בין 43.4 ל-45.4, נתון מאוד לא טוב עבור פורוורד. סימן השאלה הגדול ביותר עם המעבר לדנבר היה האם הוא יידע לשנות את סגנון המשחק שלו באופן שיתאים לקבוצת ההתקפה האיכותית והייחודית אליה הגיע. אף אחד לא ציפה למטאמורפוזה כל כך חדה ומהירה. בשבעת המשחקים שלו כשחקן הנאגטס גורדון קלע 12.3 נקודות ב-58.1 אחוזים מהשדה.

לא מדובר ביד חמה מקרית. אפילו להיפך: שלשות הוא קולע בתקופה הזו ב-27.8 אחוזים, לעומת 37.5 אחוזים העונה באורלנדו. מדובר בשינוי מוחלט בפרופיל הזריקות שלו. הנתון שמעיד על כך יותר מכל הוא ש-83.3 אחוזים מהסלים של גורדון, 30 מתוך 36, מגיעים מאסיסטים, לעומת 52.3 אחוזים באורלנדו השנה (הוא מעולם לא הגיע ל-60 אחוזים בקטגוריה הזו). גורדון הפסיק כמעט לחלוטין ליצור מצבי זריקה בעצמו והפך לשחקן שעיקר העבודה ההתקפית שלו היא התנועה ללא כדור. התנועה היא בעיקר פנימה, לכן 22 מ-36 הזריקות שלו בדנבר (61.1 אחוזים) היו מתחת לסל, ב-restricted area, והוא קלע אותן ב-88 אחוזים מדהימים.

אי אפשר שלא לשים לב מי מוסר לו את האסיסטים האלה. 18 מ-36 הסלים של גורדון בדנבר, בדיוק חצי, הגיעו ממסירות של ניקולה יוקיץ'. זה נתון כמעט בלתי נתפס שמעיד על דינמיקה מיוחדת מאוד בין שני שחקנים שנפגשו לראשונה לפני שבועיים. גורדון התברר כפרטנר האידיאלי עבור יוקיץ', כשחקן שמבצע את התנועה המושלמת עבור המוסר המושלם.

יוקיץ' מנהל את המשחק של דנבר מהאיזור שבין קו העונשין לקו השלוש, ומספיק לו לזהות יתרון מינימלי ביותר כדי להשחיל כדור לליי-אפ לשחקן שנע פנימה. גורדון מומחה ביצירת היתרונות המינימליים האלה. אם השומר שלו נמצא מאחוריו הוא משתמש בפיזיות שלו כדי לנעול אותו ברגע הנכון, אם השומר נמצא לפניו הוא משתמש באתלטיות שלו כדי לבצע צעד אחד מהיר ולאפשר לג'וקר למסור מעליו, אם השומר שלו נע לעזרה הוא מיד נע פנימה ודואג לפתוח זווית מסירה. יכולת הסיום שלו במצבים כאלה נפלאה, גם כשיש שחקן קרוב אליו זה לא ממש מטריד אותו והוא גורם לזריקות מקרוב להיראות קלות יותר מכפי שהן באמת.

דנבר הייתה קבוצת התקפה נפלאה גם לפני שגורדון הגיע, אך הוא מספק ערך מוסף חשוב. בהתקפה הקלאסית של הנאגטס, יוקיץ' מנהל את המשחק מהמשבצת שלו בזמן שסביבו ארבעה שחקנים חוסמים אחד לשני ונעים פנימה והחוצה עד שאחד מהם מתפנה. גורדון מתאים לסגנון הזה הרבה יותר מהפאוור פורוורדים הכבדים יותר שיש למייק מאלון בסגל, וגם יותר משחקני החוץ הנמוכים שמתקשים הרבה יותר לסיים בצבע. הוא יודע למסור את המסירה הנוספת כשצריך (יתרון גדול שלו על גרנט) ולשמור על שטף המשחק של הקבוצה שגם מסביב ליוקיץ' מלאה במוסרים איכותיים. הוא הופך את החמישייה הראשונה לנטולת חסרונות התקפיים.

עוד בוואלה!

ניקולה יוקיץ' שבר עוד שיא אסיסטים: "מדהים כמה קל לקלוע לידו"

לכתבה המלאה
נראה כאילו הוא משחקים יחד מאז ומעולם. יוקיץ' וגורדון (צילום: AP, Joe Mahoney)

היעילות ההגנתית של החמישייה החדשה

הקושי לקחת את דנבר ברצינות כקונטנדרית נובע מההגנה החלשה שלה. אף אחד משלושת הסקוררים המובילים הוא לא שחקן הגנה גדול, ולאחר העזיבה של גרנט חסר היה שחקן שמסוגל לשמור על כוכבי היריבה, בעיקר שחקני כנף גדולים פיזית. גורדון משלים את החסר ונראה כמו סטופר ברמה גבוהה שיעשה חיים קשים לכל שחקן שיפגוש בפלייאוף. מדובר באתלט על בגובה 2.06 מ' עם מבנה מוצק, מה שהופך אותו לשחקן שמסוגל לשמור ברצינות על חמש עמדות ועל סקוררים מכל סוג.

בזמן שגרנט שמר נהדר על פורוורדים, כולל על אנתוני דייויס, קל יותר לראות את גורדון מתמודד גם עם גארדים מהסוג של דונובן מיטשל ודמיאן לילארד. הוא זריז מספיק כדי למנוע מהם לעבור אותו וגדול מספיק כדי לשנות את הזריקות שלהם בזכות מוטת ידיים של 2.13 מ'. סגנון ההגנה שלו, בעיקר על שחקני חוץ, מזכיר לי את בן סימונס - שחקן שמרגיש שהוא גדול ואתלטי מספיק כדי לסגור כל פער ולהפריע לכל זריקה. גורדון עוד יצטרך להוכיח שהוא סטופר בכיר באמת, כזה שיודע ללמוד יריבים, להימנע מעבירות ולהצטיין בליטושים הקטנים שעושים את ההבדל מול היריבים האיכותיים ביותר. היכולת הזו תיבחן בסדרות מול הסופרסטארים הגדולים בליגה, אבל נתוני הפתיחה מבטיחים מאוד.

אך ההגנה של דנבר נראית משופרת ברמה שחורגת מתוספת של שומר איכותי אחד. במדגם קטן מאוד של 90 דקות, החמישייה הראשונה החדשה של דנבר סופגת 100 נקודות ב-100 פוזשנים, יעילות הגנתית הרבה יותר גבוהה מההגנה הטובה בליגה. השדרוג בהגנה של הנאגטס החל עוד לפני ההצטרפות של גורדון, השחקנים של מאלון מוכנים לעבוד קשה מאוד בהגנה ומפתחים תיאום שעוזר להם לחפות על המחסור בכישרון הגנתי. אך איתו זו כבר נראית כמו קפיצת מדרגה לכיוון של הגנה טובה באמת.

הנוכחות של גורדון יוצרת איזון בריא מאוד בין גודל לאתלטיות. החמישייה הראשונה של דנבר, שכוללת את מארי, וויל בארטון, מייקל פורטר ג'וניור, גורדון ויוקיץ', זו חמישייה גדולה מאוד. כל השחקנים גבוהים ביחס לעמדות שלהם, רובם גם ריבאונדרים טובים. פרט ליוקיץ', כולם גם אתלטים נהדרים שנעים בתזזיתיות, מבצעים רוטציות מרשימות מאוד ויכולים לבצע חילוף על כל חסימה. שילוב הגורמים יוצר יער של ידיים שמשנה מהלכים התקפיים גם כשההגנה האישית לא מספיק טובה. יוקיץ' לא תזזיתי כמו האחרים, אך מאלון למד למקם אותו בנקודות אסטרטגיות בהן הוא מביא לידי ביטוי את חוכמת המשחק העילאית שלו גם בהגנה. בין יתר התכונות שלו, הוא גם הפך לאחד החוטפים הטובים בליגה.

מצא את האיזון המושלם. מייק מאלון (צילום: GettyImages, Alex Menendez)

לא רק גורדון

כאמור, דנבר נראתה טוב גם בשבועות שלפני ההגעה של גורדון, בזכות שדרוג ביכולות של שאר שחקני החמישייה. לג'מאל מארי לקח קצת זמן להיכנס לעניינים, אבל לאחרונה הוא מזכיר את הסקורר יוצא הדופן מהבועה. וויל בארטון קיבע את מעמדו כשחקן חמישייה ועם הזמן מוצא את מקומו בתוכה. עד כה היה לו קל יותר להוביל יחידות שניות מאשר לקחת על עצמו תפקיד משני לצד יוקיץ' ומארי, בשבועות האחרונים הוא משתלב טוב מתמיד בשטף המשחק ההתקפי של הנאגטס ומבליט את היתרונות של שחקן יוצר שמתפקד כאופציה רביעית.

ואי אפשר לדבר על דנבר כרגע בלי לדבר על מייקל פורטר ג'וניור. בעיצומה של העונה השנייה שלו בליגה, פורטר הוא כבר אחד מספקי הנקודות היעילים ב-NBA. הוא נמצא במהלכו של רצף של 17 משחקים בהם קלע לפחות 15 נקודות בלפחות 50 אחוזים מהשדה. זה נתון חריג מאוד באופן כללי, ונתון כמעט בלתי אפשרי עבור שחקן ש-37 אחוזים מהזריקות שלו בתקופה הזו היו שלשות. פורטר קולע בתקופה הזאת 21.2 נקודות ב-59.2 אחוזים מהשדה, כולל 2.6 שלשות ב-51.1 אחוזים, ומוסיף 8.8 ריבאונדים. הוא קולע זריקות קשות יחסית באחוזים נהדרים ובעקביות יוצאת דופן. הוא גבוה מספיק (2.08 מ') ושחרור הזריקה שלו מהיר וגבוה מספיק כדי לזרוק מעל שחקנים, ונראה שהנוכחות של שומר קרוב לא מפריעה לו כפי שהיא מפריעה לשאר בני האנוש.

פורטר פרץ כבר בחצי השני של העונה שעברה, אך התקשה להישאר על הפרקט בפלייאוף בגלל הגנה ועקביות. השנה הוא ביצע קפיצת מדרגה מרשימה כסקורר ושדרוג חשוב מאוד גם בהגנה. הוא עדיין מרבה לטעות וקל מדי לקלוע מולו בצבע למרות הגודל שלו, אבל הוא לא מפסיק לנוע וקורא את המשחק הרבה יותר טוב. הרבה יותר קל לדמיין אותו מסתדר במאני טיים של משחקי פלייאוף חשובים השנה. בארטון, שהיה פצוע בבועה, הוא שומר מספיק טוב כדי להתמודד עם האופציה השנייה של רוב היריבות והיכולות ההתקפיות שלו הרבה יותר גבוהות מאלו של גארי האריס שהיה השוטינג גארד הפותח בפלייאוף (כשלא היה פצוע בעצמו). לכן, גם אם גורדון וגרנט מתקזזים, ניתן לדבר על שדרוג משמעותי בשתי עמדות בחמישייה של דנבר ביחס לזו שהגיעה לגמר המערב בעונה שעברה.

על הספסל אין שחקן בכיר, אבל יש הרבה עומק ויעילות. שני השחקנים הבכירים על הספסל של מאלון הם מונטה מוריס ופול מילסאפ, שהיו חלק אינטגרלי מהקבוצה בארבע הסדרות שהגיעו למשחק 7 בשנתיים האחרונות. פקונדו קמפאסו וג'מייקל גרין קצת דומים מדי בתכונות למוריס ומילסאפ, אבל במידת הצורך יספקו למאלון עוד אופציה של רכז יצירתי (יכולת המסירה של קמפאסו מסובבת ראשים גם ב-NBA) וגבוה שקולע מבחוץ ויכול להתמודד עם שחקני חוץ בהגנה. פי ג'יי דוז'ר וג'בייל מגי מספקים יכולות שחסרות בסגל, הראשון כשחקן כנף הגנתי והשני כמגן על הטבעת שמספק מטרה בצבע בפיק נ' רול, אבל יצטרכו להוכיח עקביות התקפית כדי להשתלב ברוטציה בפלייאוף. הרשימה הזו רחבה ומגוונת מספיק כדי לאפשר למאלון למצוא 8-9 שחקנים שמתאימים לכל סדרה ולכל משחק בפלייאוף.

השתדרג בגדול. מייקל פורטר ג'וניור (צילום: GettyImages, Matthew Stockman)

העתיד (כנראה) מבטיח

דנבר היא מועמדת אמיתית לאליפות כבר השנה, ויכולה להיות כזו למשך כל העשור הקרוב. ארבעת השחקנים הבכירים שלה - יוקיץ', מארי, פורטר וגורדון, הם בני 26, 24, 22 ו-25, בהתאמה. כל זמן שכל הארבעה נשארים בדנבר ונשארים בריאים מדובר בקבוצה שאי אפשר לזלזל בה, וניתן רק לדמיין כמה טובה היא תוכל להיות עם הנסיון המצטבר. יכול להיות שבגרסה האידיאלית של דנבר הצלע החמישית בחמישייה תהיה שוטינג גארד שמומחה בהגנה ובקליעה מבחוץ, כאשר בארטון יעלה מהספסל ואולי יסיים משחקים. עם השנים מאלון יוכל למלא את הספסל בשחקני משנה שיתאימו לו, לצד מוריס שכבר חתום לעוד שלוש שנים, וניתן להניח שעם הזמן דנבר תהפוך ליעד מועדף עבור שחקנים וותיקים שרוצים להתמודד על תואר ולשחק לצד הסנטר המוסר הגדול בהיסטוריה.

אבל כדי שכל זה יקרה, הנאגטס יצטרכו לדלג מעל למשוכה שמחכה לכל קבוצה גדולה בהתהוות משוק קטן. ארבעת הבכירים חתומים גם לעונה הבאה, אך בקיץ 2022 יסתיימו החוזים של פורטר וגורדון. זה יהיה השלב בו הבעלים יצטרכו להכריע האם הם מוכנים לשלם כסף גדול לשני כוכבי המשנה שלהם, בזמן ששני הכוכבים הגדולים כבר חתומים על חוזים עצומים ויוקיץ' יוכל לקבל חוזה סופרמקס בהמשך. כדי לשמור על כל הארבעה, דנבר כנראה תצטרך לחרוג מתקרת המס באופן קבוע. משפחת קרונקי ששולטת בקבוצה ידועה בחסכנות שלה, אבל יש כבר דיווחים שעבור קונטנדרית אמיתית הם יהיו מוכנים לשלם את מס המותרות. בקיץ הקרוב הדיווח הזה יעמוד למבחן כאשר תהיה לדנבר אפשרות להציע חוזה לפורטר, וקשה לראות אותו מקבל משהו מתחת למקסימום.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully