נמאס לו להיות סותם חורים: מאחורי הסירוב של אלחמיד לשחק כמגן בבאר שבע

לא היה דבר שחאתם עבד אלחמיד רצה יותר מאשר לחזור לארץ. הימים בגלזגו הפכו לסיוט. הריחוק מהמשפחה בארץ הוציא אותו מפוקוס. חשק לכדורגל לא היה. למרות שהרוויח כל חודש 40 אלף יורו נטו, הוא העדיף לעזוב הכל ולחזור לישראל, גם בידיעה שחוזהו יירד בצורה משמעותית. לא היה שמח ממנו כשאלונה ברקת החזירה אותו להפועל באר שבע. ברק בכר רצה אותו למכבי חיפה, אבל יעקב שחר לא הסכים לשלם על רכישת הכרטיס. מכבי תל אביב הירהרה אם שווה לה להיכנס לתמונה ולא קפצה על העגלה. ברקת החליטה שהיא הולכת על המהלך בכל הכוח. לא היה לה ספק שהיא מביאה שובר שוויון. שאלחמיד יתווסף ליתר השחקנים וביחד הם יביאו כשלב ראשון כרטיס לאירופה ובעונה הבאה כבר ירכיבו לה קבוצה שתרוץ לאליפות.

אלא שהמציאות אחרת, והפועל באר שבע נמצאת היום במקום נמוך מאוד. את הכרטיס לפלייאוף העליון היא השיגה בפוטו פיניש, אבל בינתיים צמד המשחקים בבית העליון מול מכבי תל אביב ובעיקר אמש מול מ.ס. אשדוד לימדו כמה היא רחוקה מהשאיפות של בעלת הבית. כרטיס לאירופה ברקת כנראה תרכוש רק דרך סוכנויות הנסיעות.

המשחק אמש לא הלך חלק על הדשא וגם בחדר ההלבשה. בהפסקת המשחק החליט המאמן רוני לוי לעשות שינוי ולהוציא כמה שחקנים. הוא ביקש מאליניב ברדה להורות לאלחמיד לעבור לשחק כמגן ימני במקום אור דדיה והעדיף להעלות את לואי טהא למרכז ההגנה. ברדה שוחח עם אלחמיד, אבל האחרון לא אהב את ההוראה.

כשאלחמיד חתם בהפועל באר שבע, נאמר לו שברור שהוא חוזר רק לעמדת הבלם. אבל לקבוצה היה צורך גם למלא את עמדת המגן הימני בגלל הפציעות השונות והוא התבקש למלא את הבקשה על הקו בשני משחקים. באחד המשחקים הוא עשה ספרינט ומתח את השריר. הפציעה כמעט חיסלה לו את הזימון לסגל הנבחרת. לפני שבועיים נערכה בינו לבין הצוות המקצועי שיחת תיאום ציפיות ובמהלכה אמר כי הוא עומד על כך שישחק רק כבלם ושזה התפקיד שלו.

אתמול בהפסקה, כשביקשו ממנו לעבור לשחק כמגן ימני, כל הקריירה שלו כנראה עברה לו מול העיניים והסרטים רצו בראש. עבור שחקנים רבים זו צריכה להיות בקשה לגיטימית. אלחמיד רואה בה את כל הרע שהוא עבר בקריירה שלו. תחושת סותם החורים עימה הוא הסתובב שנים ארוכות עד שהתקבע כבלם אצל ג'קי בן זקן במ.ס. אשדוד עברה לו מול העיניים, והוא אמר שאם מבקשים ממנו לשחק מגן ימני, הוא מעדיף לצאת. כך אכן היה ובהפועל באר שבע לא יעברו על כך לסדר היום קרוב לוודאי.

חאתם עבד אלחמיד החל לשחק כדורגל בגיל מאוד מתקדם והתפקיד הראשון שלו היה חלוץ. זה מה שהוא קיווה לשחק כל חייו, אבל היו בדרך מאמנים שהפכו אותו למגן ימני ולקשר אחורי. בנבחרת אצל אלי גוטמן הוא יועד למגן ימני בגלל המהירות. בדינמו בוקרשט הוא היה מצוין כקשר אחורי. המעבר מתפקיד לתפקיד אולי הפך אותו לשחקן עוד יותר מבוקש. כזה שיכול לעשות כמה תפקידים ולהיות רב גוני. אבל מהרגע שהפך לבלם, הוא החליט שהוא לא יזוז מהתפקיד הזה ושלא יסכים עוד להיות ממלא מקום וסותם חורים.

התגובה שלו אמש, כמה שהיתה קיצונית וחריגה, באה מהמקום הזה של מישהו שעבר קריירה מאוד עשירה גם במגוון הקבוצות בהן שיחק, אבל בעיקר במגוון התפקידים. אם עבור מאמנים מסוימים זה יתרון, בשביל אלחמד זה חיסרון. הוא רוצה להיות רק בלם ולא מסכים להתפשר על כך.

רוני לוי כבר עבר הרבה בקריירה שלו. שחקנים כאלה ואחרים אימן. את כל הטיפוסים הוא מכיר. עם אלחמיד אין לו בינתיים כימיה. בהפועל באר שבע מספרים שהמאמן נפעם מהיכולת של אלחמיד ורואה בו שחקן מרכזי בקבוצה שרוצים לבנות לעונה הבאה כדי לחזור לצמרת הכדורגל בארץ. לא ברור לאן התקרית של אתמול תוביל את שניהם.