הדני המיוחד: פייר-אמיל הויביירג הוא המנהיג החדש בקישור דנמרק

הוא חלם לחקות את זידאן, באיירן החתימה אותו בגיל 16, גווארדיולה ראה בו בוסקטס חדש, אבל התפקיד האמיתי שלו אחר. הכישרון, שלא פחד לחצות את הכביש בקופנהאגן כנער והתגבר על טרגדיה משפחתית, הוא הבאנקר החדש של מוריניו - וגם של נבחרת דנמרק

מסיבת העיתונאים של נבחרת ישראל לפני דנמרק (צילום: שלומי גבאי עריכת וידאו: אסף דרורי)

ז'וזה מוריניו זעם פומבית על שחקניו אחרי התבוסה 3:0 במשחק הגומלין מול דינמו זאגרב שהביאה להדחת טוטנהאם מהליגה האירופית. "אני מאוכזב מההבדלים בגישה שהפגינו שתי הקבוצות. חבל לי שהקבוצה שלי לא הפגינה את התכונות הבסיסיות ביותר - לכבד את המקצוע ולתת את הכל", הוא הצהיר. זה לא חריג, וכולם כבר התרגלו לנטייתו של המיוחד הפורטוגלי "לזרוק את חניכיו מתחת לגלגלי האוטובוס", אבל יש שחקן אחד עליו לא הושמעה מעולם מילה רעה מפיו. על פייר-אמיל הויביירג הוא סומך בעיניים עצומות.

הקשר הדני, שנעדר בקרואטיה בשל צבירת צהובים, תמיד מכבד את המקצוע ותמיד נותן את הכל. למעשה, הוא נותן כל כך הרבה שאת אחד הכרטיסים שהובילו להשעייתו ספג בגלל עבירה מיותרת ומטופשת בזמן פציעות מול לודוגורץ כאשר התרנגולים הובילו 0:4. זה האופי שלו. אם יש אפשרות לעצור את היריב - היריב ייעצר. המוטו הזה מוצא חן בעיני מוריניו, והויביירג הוא באנקר מבחינתו. 29 משחקי ליגה יש לטוטנהאם, בכולם השלים הקשר הלוחמני 90 דקות. הוא היה השם הראשון ברשימת הקניות שהגיש מוריניו ליו"ר דניאל לוי. הוא אף שוכנע אישית על ידי הפורטוגלי להצטרף, למרות שהיו לו הצעות מפתות יותר כלכלית.

עוד בוואלה!

הערב: ישראל - דנמרק (19:00, כאן 11)

לכתבה המלאה
שחקן שלא מתפשר, כמו שמוריניו אוהב (צילום: GettyImages, Sylvain Lefevre)

בכה כשזיזו הורחק

החיבור ביניהם היה מיידי, ההשתלבות הצליחה אפילו מעבר לציפיות האופטימיות, והנסיקה בלונדון מזניקה את הויביירג למעמד חדש גם בנבחרת. לקראת המונדיאל ברוסיה, הוא לא היה רלוונטי, נופה מהסגל הרחב וכלל לא נסע לטורניר. במוקדמות אליפות אירופה, הוא היה שחקן רוטציה לא ממש חיוני. כעת, עם המאמן החדש קאספר יולמאנד על הקווים, הויביירג הוא המנוע האולטימטיבי בקישור, ומול ישראל הוא עשוי להיות המנהיג במרכז המגרש, ואף לקחת על עצמו את ניהול המשחק ואת מלאכת יצירת המצבים. אחרי הכל, בנעוריו הוא היה שחקן התקפי מאוד, וזינדין זידאן היה עבורו המודל לחיקוי.

זה התחיל מהשער המיתולוגי ההוא של זיזו בגמר ליגת האלופות מול לברקוזן ב-2002. עבור פייר-אמיל בן ה-6 היה זה הזכרון החזק הראשון מהכדורגל, ובילדותו ההזדהות עם הצרפתי היתה מוחלטת - עד כדי כך שהוא פרץ בבכי חסר מצעורים כאשר זידאן הורחק בגמר המונדיאל ב-2006. "אני רוצה להיות מספר 10 כמו זידאן. אני יצירתי, התקפי, אוהב לפתח מהלכים מהירים. כמו סטיבן ג'רארד ופרנק למפארד באנגליה", הוא הצהיר ב-2012, כאשר כבר השתייך לסגל של באיירן מינכן על תקן אחד הנערים המבטיחים בתבל.

מיכאל טראנט קלט אותו בברונדבי והביא אותו לבאיירן מינכן (צילום: GettyImages, Alexander Hassenstein/Bongarts)

הוגדר כבוגד בגיל 14

דרוש אומץ כדי לעזוב בגיל 16 את הבית והמשפחה בדרך אל הלא נודע במועדון פאר, אבל הויביירג עשה מעשה שהוגדר כנועז הרבה יותר שנתיים קודם לכן. באקדמיה של קופנהאגן ראו בו חלוץ רוטציה ולא נתנו לו לשחק כפליימייקר כפי שהוא רצה, אז הוא קם ועבר ליריבה העירונית הגדולה ברונדבי. היו אפילו חברים שהגדירו אותו כ"בוגד", אבל הויביירג נהנה עד הגג. הוא כבש את שער הניצחון לזכות ברונדבי כבר בדרבי הראשון שלו בחולצה הצהובה, ובדרבי שלאחר מכן התכבד בצמד.

רצה הגורל, ומיכאל טרנאט צפה במשחק ההוא. שחקן האגף השמאלי לשעבר עם רגל השמאל האימתנית שימש בתחילת העשור הקודם כמנהל הספורטיבי באקדמיה של באיירן, ותיפקד בעצמו גם כסקאוט הראשי. יום אחד הספיק לו כדי להפנים את עוצמת הפוטנציאל של הויביירג. "אם המועדון לא יסכים להחתים אותו, אקנה אותו בכספי", אמר טרנאט לאביו של הנער, כריסטיאן. באיירן הסכימה לשלם בעצמה, כמובן - וההתפתחות היתה מהירה מאוד. הדני התגורר במשך שנה בביתו של טרנאט, קיבל ממנו אינספור טיפים ועצות, שולב מיידית בקבוצת המילואים אותה אימן מחמט שול האגדי, ובאפריל 2013 הפך אותו יופ היינקס לשחקן הצעיר ביותר בתולדות באיירן בבונדסליגה, בגיל 17 ו-251 ימים.

היה אמור להפוך לבוסקטס החדש של גווארדיולה (צילום: GettyImages, Michael Regan)

רץ בשביל אבא - עד הסוף הטרגי

באותו קיץ הוחלף, כידוע, היינקס בידי פפ גווארדיולה, והקטלוני אחראי על השינוי הדרמטי בתפקודו של הויביירג. לפי התרשמותו, הדני היה אמור להפוך לסרג'יו בוסקטס החדש - וזו היתה הכוונה, אבל אז קרו שני דברים. המכשול הראשון היה משעשע וביזארי, כי גווארדיולה החליט שיש לבחור הצעיר עודף משקל של קילוגרם אחד. ואז התרחשה טרגדיה איומה, כאשר כריסטיאן הויביירג אובחן במפתיע כחולה בסרטן הקיבה.

אביו של פייר-אמיל היה פרופסור לאנתרופולוגיה, וייעד לו בהתחלה עתיד אחר לגמרי, אבל הזדהה מאוד עם בחירתו, והיה תמיד האדם הקרוב ביותר אליו. כאשר לא התאפשר לו להיות נוכח במשחקים, יצא כריסטיאן הויביירג לריצות ביער כי היתה לו תחושה שכך יוכל להעביר את האנרגיות לבנו. היה משהו מיסטי בחיבור הזה, וכאשר התאשפז האב, החליט הבן לצאת לריצות על מנת לסייע לו להחלים מהמחלה. הוא השתדל עוד יותר באימונים, וגם המועדון התגייס לעזרה. כריסטיאן הועבר לבית החולים במינכן, וכך התאפשר לפייר-אמיל לבקר אותו כל יום. בשלב מסוים, אחרי הניתוח, היתה תקווה שהסוף יהיה טוב. זה לא קרה, ושמונה חודשים בלבד אחרי האבחון הלך האב לעולמו.

גווארדיולה השתדל לטפל ברגישות בהויביירג, ניהל איתו הרבה שיחות אישיות, וכחודש אחרי המוות העניק לו הזדמנות לפתוח בהרכב בגמר הגביע מול דורטמונד. המשחק - והנצחון - הוקדשו לזכרו של כריסטיאן, אבל הטלטלה הנפשית היתה חזקה מאוד, והשפיעה על השחקן במשך תקופה ארוכה. ההשאלות באאוגסבורג ובשאלקה לא הניבו את ההקדמות הרצויה, באיירן בחרה למכור אותו לסאותהמפטון ב-2016, וגם שם לא היה לו מקום קבוע בהרכב בשנתיים הראשונות.

האזנהוטל מצא לו את המשבצת בסאות'המפטון (צילום: GettyImages, Dan Istitene)

האזנהוטל מצא את המשבצת

השינוי הגדול התרחש ראלף האזנהוטל האוסטרי שמונה למנג'ר הקדושים בשלהי 2018. בסגנון המאורגן עם מעברים מהירים אותרה המשבצת הנכונה ביותר עבור הויביירג. הוא לא זידאן, וגם לא בוסקטס, אלא קשר אחורי מסוג אחר - פייטר שזוכה בכדורים וגם יודע מה לעשות איתם. כך, באיחור של מספר שנים טובות, הוא החל למצות את הפוטנציאל שזיהה טרנאט - וקבוצות רבות עמדו בתור כדי להחתימו בקיץ האחרון, בין היתר בשל המחיר המפתה כי שנה בלבד נותרה לתום חוזהו בסאותהמפטון.

הפרויקט של מוריניו היה המעניין ביותר עבורו, כי הובהר לו עד כמה חשיבותו תהיה קריטית בקבוצה ששאפה לחזור לליגת האלופות. פעם, אי שם ב-2013, היה הויביירג בן ה-17 חלק מהסגל שזכה בצ'מפיונס-ליג, אם כי לא שיחק דקה במפעל. כוכבי באיירן הציעו לו להחזיק את הגביע, או לפחות לגעת בו - אך הדני סירב. "לא השתתפתי במשחקים, ולכן זה לא הגביע שלי. אני רוצה לזכות בו בכוחות עצמי", הוא השיב. מאז החלום הזה נותר חזק, גם אחרי שעזב את הבווארים. בטוטנהאם, אפשר היה לנסות להחיות אותו - ובינתיים לזכות בליגה האירופית.

קריירה יפה בבונדסליגה. פייר-אמיל הויביירג במדי אוגסבורג (צילום: GettyImages, Sascha Steinbach/Bongarts)

עכשיו גם הנבחרת שלו

אז השאיפות במפעל הזה התרסקו בזאגרב, וגם בפרמייר-ליג טוטנהאם מפשלת ומאבדת גובה בתחילת 2021. כיסאו של מוריניו מתנדנד, והויביירג עשוי למצוא את עצמו עם מנטור חדש בקרוב, אבל זה לא משנה את העובדה כי את קפיצת המדרגה שלו הוא כבר עשה. גם במשחקים החלשים של התרנגולים, הוא האחרון שאפשר לבוא אליו בתלונות, ואת רוח הלחימה הזו הוא מביא איתו גם למדים הלאומיים. בגיל 25, הבמה שלו.

עם המאמן הקודם, אוגה האריידה הנורבגי, הסתכסך הויביירג לא פעם - והכעס היה גדול מאוד כאשר הושאר מחוץ לרשימת 23 השחקנים שנסעו לרוסיה. הפעם אין צל של ספק שהוא יהיה באנקר בהרכב ביורו 2020, וכך דווקא דחיית הטורניר היטיבה איתו מאוד. ועוד לפני שיככב באליפות אירופה, מתחיל הויביירג את הקמפיין במוקדמות גביע העולם, אשר אמור להיות המונדיאל הראשון בחייו. התחנה הראשונה תהיה בבלומפילד, ונגד ישראל עשוי הויביירג לנסות להיות בוסקטס וזידאן ביחד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully