עוד לא אבדיה תקוותו: סיכום חצי העונה הראשונה של דני אבדיה ב-NBA

התקדימים מהמחזור של כספי והמספרים ההתחלתיים של הארדן ודרוזן מאירים את הקשיים של הישראלי באור אחר: הוא אמנם עוד לא מביא לידי ביטוי את יכולותיו, אבל זה עוד לא באמת אומר הרבה. רביץ עם סיכום ביניים של עונת הרוקי של פורוורד וושינגטון, כולל סימני השאלה שהוסרו

אסף רביץ
דני אבדיה מדבר על השמירה שלו על לברון ג'יימס (עריכת וידאו: ניר חן)

נקודת האמצע של עונת ה-NBA מאפשרת לעצור לרגע ולסכם את חצי העונה הראשונה של דני אבדיה בליגה הטובה בעולם. הכותרת של הסעיף הראשון בסיכום הייתה זהה בלי קשר לאופנים השונים בהן חצי העונה הזו הייתה יכולה להתפתח.

עוד בוואלה!

ד"ש מכספי, ניצוצות הגנתיים מול קוואי ומחמאות מברוקס: הלילה המרגש של דני אבדיה

לכתבה המלאה
רבים וטובים ממנו התקשו בחצי העונה הראשונה. אבדיה (צילום: AP, Nick Wass)

סבלנות ופרופורציות

באופן טבעי, הישראלי הראשון שנבחר בטופ 10 יוצר עניין עצום בארץ. כל דקה, כל זריקה, כל התקפה בה ראסל ווסטברוק לא מוסר לו וכל אמירה של כל בלוגר בוושינגטון הפכו לאירוע מתוקשר, הירידה לספסל והתנודות בכמות הדקות נראות כמו התרחשויות הרות גורל. אז חשוב להדגיש שאבדיה נמצא בקילומטר הראשון של ריצת מרתון, שלב בו הוא עדיין לומד להתמקם בעולם החדש שהוא הגיע אליו. ברור שעדיף להיות טוב ודומיננטי כרוקי מאשר רע ופאסיבי, אבל זה אומר מעט מאוד על איך ייראה המשך הקריירה. הדבר החשוב הוא היכולת לעבוד קשה שנה אחרי שנה, קיץ אחרי קיץ, להשתפר ולהוסיף עוד ועוד אלמנטים של המשחק. הליגה כיום מלאה בסופרסטארים שהיו שחקנים שוליים מאוד כרוקיז, שחקנים בכירים שעברו בליגת הפיתוח, שחקני מפתח שלא נבחרו בדראפט. שום דבר לא מוכרע ב-30 המשחקים הראשונים של שחקן בליגה.

אין דוגמא טובה יותר לכך ממחזור 2009 של עומרי כספי. הרוקי הבכיר במחזור היה טייריק אוונס, שסיפק שורה סטטיסטית מרהיבה, אחת המרשימות אי פעם של רוקי. אך זו הייתה גם העונה הטובה בקריירה של אוונס, שהפך מכוכב לא יעיל לשחקן משלים סביר עד שנפלט מהליגה. כספי עצמו הגיע מוכן מאוד ל-NBA ודורג שמיני ברשימת הקלעים כרוקי. שימו לב מי קלעו פחות ממנו: ג'יימס הארדן, דמאר דרוזן, ג'רו הולידיי, סרג' איבקה וג'ף טיג. כל אלה הפכו לשחקנים הרבה יותר משמעותיים ב-NBA משבעה משמונת הקלעים הבכירים במחזור בעונת הרוקי (יוצא הדופן הוא סטף קרי). בכל מחזור ניתן למצוא לא מעט דוגמאות כאלה.

אבדיה פתח את העונה כשחקן חמישייה והקבוצה החלה להצליח דווקא לאחר שירד לספסל. מהרגע שמומחה השלשות דאוויס ברטאנס איפס את הידית הוא ורוי האצ'ימורה הפכו לפורוורדים המובילים בקבוצה. מבחינת דני, עדיף ככה. זה מאפשר לו להתפתח בקצב שלו, ללמוד את דקויות המשחק ב-NBA, בלי להרגיש שהקבוצה זקוקה לו באופן מוגזם. הוא מקבל דקות קודם כל בהתאם לתרומה העכשווית שלו, ופרט לכמה משחקים בהם היה פחות חד הוא הרוויח את מקומו כשחקן רוטציה כמעט כל הזמן, בזכות הדברים הקטנים שהוא עושה בשני הצדדים.

הארדן קלע פחות ממנו כרוקי. אז מה? כספי בסקרמנטו (צילום: AP, Eric Gay)

יצירת מצבי זריקה

המאפיין הבולט של חצי העונה הראשונה של אבדיה הוא פאסיביות. הוא כמעט לא מעורב במשחק ההתקפה של וושינגטון, לוקח מעט זריקות ומבצע מעט מאוד פעולות עם הכדור. אין לו בעיה לשחק 20 דקות ולזרוק לסל פעם אחת. אחוז השימוש שלו הוא 11.9, מספר נמוך אפילו ביחס לרוקי: הוא מדורג 31 מתוך 35 באחוז השימוש בין בני מחזור שלו ששיחקו לפחות עשר דקות בעשרה משחקים. בכל הליגה אבדיה מדורג 217 מתוך 233 שחקנים שמקבלים לפחות 20 דקות למשחק. רשימת השחקנים שמתחתיו דווקא לא רעה בכלל, היא כוללת שחקנים שבשלהי הקריירה לוקחים על עצמם תפקיד משני כמו אנדרה איגודלה, מארק גאסול וניק באטום, כמה רול פליירס איכותיים כמו פי ג'יי טאקר, רויס או'ניל ו-ווס מתיוז וכמה סנטרים הגנתיים משמעותיים. אבדיה הוא רול פלייר די יעיל כבר עכשיו, ולא במקרה וושינגטון משיגה תוצאות טובות יותר בדקות שהוא משחק (הנט רייטינג שלו הוא הרביעי בקבוצה).

אבל אבדיה לא נבחר תשיעי בגלל האיכויות שלו כרול פלייר, אלא בזכות הגיוון שלו, עם דגש על היכולות שלו כיוצר וכמוסר. למה זה לא בא לידי ביטוי עד כה? יש לכך כמה סיבות, ביניהן הסגנון של וושינגטון שמתבסס על יכולת אישית של שני שחקנים והאופי של אבדיה שמקבל ביטחון לאט ודרך הצלחה בדברים הקטנים. אך הסיבה החשובה ביותר היא ששחקני כנף יצירתיים שהם לא מובילי כדור טבעיים הם השחקנים שלוקח להם הכי הרבה זמן להתגבש. שחקנים כאלה מתקשים בתחילה ליצור מצבי זריקה מול הגודל והאתלטיות של שחקני NBA.

רוב שחקני הכנף הבכירים בליגה לא הרשימו בעונות הרוקי שלהם וקשה היה לדמיין שהם יתפתחו לסקוררים ומוסרים ברמה שהם הפכו להיות. דרוזן, גורדון הייוורד, פול ג'ורג', קוואי לאונרד, ג'ימי באטלר, כריס מידלטון, ג'יילן בראון, פסקל סיאקם - אף אחד מהם לא נראה כמו סקורר יוצא דופן כרוקי. למובילי כדור טבעיים ולשחקני פנים עם נתונים פיזיים חריגים הרבה יותר קל להתאקלם מהר ב-NBA, משחקני כנף הדרישות מורכבות במיוחד. זה כמובן לא אומר שאבדיה יגיע לרמות האלה, אלא שלגבי שחקנים מסוגו קשה במיוחד לדעת למה לצפות בהמשך.

המידה בה דני יפתח את היכולת ליצור לעצמו מצבי זריקה תקבע איזה סוג של שחקן הוא יתפתח להיות ומה יהיה הגג שלו. בשלב הראשון יהיה לו קל יותר לפתח את היכולת לתפקד כיוצר משני - לקבל כדור אחרי מהלך של ווסטברוק או בראדלי ביל ולנצל יתרון קטן כדי לחדור ולסיים בצבע או להוציא כדור. עם הזמן והביטחון הוא יוכל להוביל כדור ולהתחיל מהלכים בעצמו, וכפי שכמה מהשחקנים בפסקה הקודמת הראו, זה יכול לקרות גם בשנה השלישית והרביעית. בינתיים הוא כמעט לא חודר או זורק שלשות בעלייה מכדרור, שני דברים שהוא הרבה לעשות במכבי תל אביב ובהחלט נמצאים ברפרטואר שלו. סקוט ברוקס יחפש הזדמנויות לתת לאבדיה לעבוד על החלקים האלה, אך כל זמן שוושינגטון נאבקת על כרטיס לטורניר ההעפלה לפלייאוף זה יקרה רק בגארבג' טיים.

עדיין ניזון משאריות. אבדיה עם ווסטברוק (צילום: אתר רשמי, האתר הרשמי של הוויזארדס)

התקפה

אחרי שעסקנו במה שאבדיה לא עושה, אפשר לדבר על מה שהוא כן עושה. בחצי העונה הראשונה שלו דני סיפק תשובות מרשימות לשניים מסימני השאלה הבולטים שלו, אחד בהתקפה ואחד בהגנה. בהתקפה זו, כמובן, הקליעה מבחוץ. אבדיה זורק שלוש שלשות למשחק (יותר ממחצית מהזריקות שלו) וקולע אותן ב-35.6 אחוזים, כולל 36.9 אחוזים של שלשות חופשיות לחלוטין. אלה נתונים ממוצעים מאוד שנוצרו בעקבות תנודות גדולות: בדצמבר וינואר אבדיה קלע שלשות ביותר מ-43 אחוזים, בפברואר ב-28.3 אחוזים. זה חוסר יציבות שמאוד אופייני לרוקיז, בדרך כלל (אך ממש לא תמיד) תקופות הקליעה הטובות מעידות יותר על הפוטנציאל שלהם.

הזריקה של אבדיה אפקטיבית ברמת ה-NBA כי הוא משחרר את הכדור יחסית מהר ומנקודה גבוהה, מה שמאפשר לו לעלות לזריקה די בנוחות גם כשיש שומר קרוב אליו. מכניקת הזריקה שלו טובה, היא תמיד הייתה, אבל הוא עדיין לא יציב מספיק בנחיתה, הרגליים מרבות לזוז הצידה וקדימה. הנתון המעניין ביותר הוא שבניגוד לרוב השחקנים, אבדיה קולע שלשות מהפינה (22.2 אחוזים) הרבה פחות טוב מאשר משאר קשת השלוש (42.4 אחוזים). למרות שחלק גדול מההתקפות הוא עומד בפינה, הוא מעדיף לנוע אל איזור חצי הפינה ומשם מגיעות רוב הזריקות שלו. זה אומר שאבדיה מרגיש מאוד בנוח עם טווח ה-NBA ועם האיזור שממנו לרוב השחקנים קשה יותר לקלוע. האחוזים שלו מחוץ לקשת מדרגים אותו במקום ה-22 בליגה מבין 210 שחקנים שזרקו לפחות 50 שלשות כאלה, וזה הנתון המרשים ביותר שלו עד כה. זה חשוב, כי היכולת הזו תאפשר לברוקס להשתמש בו לצד שחקנים שאפקטיביים בעיקר בשלשות מהפינה, וגם כי אין סיבה שעם הזמן גם הזריקות מהפינה, שהן מטווח קרוב יותר, יתחילו להיכנס.

על שאר תחומי ההתקפה יש מעט מה להגיד בינתיים. יכולת המסירה של אבדיה באה לידי ביטוי בקבלת החלטות בהתקפות מעבר וברגעים של הנעת כדור טובה, הוא יודע למסור את המסירה הנוספת לשחקן פנוי יותר. הוא נע לצבע עם ובלי הכדור רק כאשר הוא מזהה נתיב ברור ולאחרונה מזהה יותר הזדמנויות לנוע ללא כדור. אך רוב הזמן התפקיד שלו בהתקפה הוא לעמוד על קו השלוש וליצור ריווח לראס וביל. גם ריווח יכול להיות אקטיבי - עם תנועה לשטחים פנויים ויצרת זוויות מסירה. אבדיה רוב הזמן עומד במקום וממעט לזוז, בעיקר כאשר הוא משחק לצד ווסטברוק, שחקן שכופה פאסיביות על שחקני המשנה שלצידו כי הוא לא משתמש בתרגילים ותוקף ברגעים לא צפויים גם עבור חבריו לקבוצה.

ממעט ליצור מהלכים. אבדיה (צילום: GettyImages)

הגנה

בצד השני של הפרקט, לא היה הרבה ספק ביכולתו של אבדיה כשומר קבוצתי. הוא שחקן חכם וממושמע, לכן הוא קורא נכון סיטואציות ומבין היכן הוא צריך להיות ברמה גבוהה יותר מרוב הצעירים בליגה. זה בולט גם בריבאונד ההגנה. דני ער מאוד לאלמנט הלא מוערך מספיק הזה, המיקום שלו בהגנה כל הזמן לוקח בחשבון את הצורך לסגור לריבאונד ולעזור במאבק על ריבאונדים קשים. התכונה הזו חשובה במיוחד בקבוצה שרוב שחקני הפנים שלה הם לא ריבאונדרים טובים. אבדיה הוא ריבאונדר ההגנה השני באיכותו בקבוצה אחרי ווסטברוק, מה שהופך אותו לנכס בהרכבי מחליפים שכוללים את רובין לופז ודאוויס ברטאנס שממעטים מאוד לקחת ריבאונדים.

היכולת ההגנתית המפתיעה של אבדיה עד כה היא ההגנה האישית. הוא מתברר כשומר אחד על אחד טוב ואפקטיבי יותר ככל שמתקרבים לטבעת. בעוד שבאופן כללי השחקנים שהוא שומר עליהם קולעים ב-1.6 אחוזים יותר מהצפוי (נתון סביר לרוקי), באיזור הקרוב יותר לסל (כשני מטרים מהטבעת) היריבים קולעים ב-4.5 אחוזים פחות מהצפוי. פעם אחרי פעם שחקנים מגלים שקשה להגיע לזריקה טובה בצבע מול דני. יש לו חוש מיוחד לסגירת זוויות זריקה, הוא מזהה את הרגע הנכון להתמקם באופן שמשאיר את היריב בלי אופציה נוחה. הוא גם יודע לזהות את הרגע ששחקן מתארגן לזריקה כדי לעשות צעד מהיר לכיוונו ולהרים ידיים. לפעמים הוא נכנס לתוך השטח של השחקן וזה עולה לו בעבירה, אבל בסך הכל זו דרך נקייה ויעילה מאוד להקשות על זריקות בצבע. אבדיה עושה חיים קשים במצבים האלה גם לשחקנים הבכירים ביותר וגם לשחקנים גבוהים ממנו.

החלק בו אבדיה מתקשה הוא בהגנה על פיק נ' רול. הוא עוד לא פיתח יכולת לעבור חסימות, הוא מרבה להיתקע בחסימות ולהזדקק לחילוף, זו יכולת שהוא יצטרך לפתח כדי להפוך לשומר אישי איכותי באמת. גארדים זריזים יכולים לעבור אותו בצעד ראשון, אבל זה נכון כמעט לכל שחקן כנף בליגה. ההסתבכות שלו בעבירות שעלתה לכותרות בשבועיים האחרונים לא מטרידה, אלו בעיקר טעויות קטנות של רוקי ולפעמים גם שריקות של רוקי. ניתן להמר שזו לא תהיה בעיה בהמשך. בסך הכל, הפוטנציאל ההגנתי של אבדיה נראה גבוה, והיכולות העכשוויות שלו בצד הזה מאפשרות לו להישאר שחקן רוטציה בקבוצה עם שאיפות לפלייאוף גם כשהוא ממעט ליזום בהתקפה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully