שחקני הכדורגל שואפים לחזור בעונה הבאה ולהרוויח את הסכומים שהשתכרו לפני פרוץ מגיפת הקורונה. הקהל כבר עושה את הדרך חזרה ליציעים, וייתכן שבעונה הבאה העולם יידע להתמודד טוב יותר עם הקורונה. אלא שהשחקנים לא יכולים לפנטז כל כך מהר על העלאת שכרם שנפגע מאוד העונה.
על פי מתווה רשת הביטחון שהושג בקיץ שעבר הקבוצות מקבלות העונה ממשרד האוצר סכום כולל של 75 מיליון שקל וכתנאי הן חייבות לקצץ 20 עד 25 אחוז מתקציב שכר השחקנים שלהן. אלא שהקיצוץ שנעשה העונה לא יסתיים בסיומה. גם אם הקהל ישוב למגרשים לקראת העונה הבאה ואפילו אם הקורונה תיעלם כלא היתה, עדיין יהיו מחוייבות הקבוצות על פי אותו תנאי לקיצוץ זהה גם בעונה הבאה. מי שלא תשמור על גובה הקיצוץ ביחס לעונה שעברה ותגיש תקציב גבוה מהמותר לה לרשות לבקרת תקציבים, תיאלץ להחזיר את רשת הביטחון שהיא מקבלת העונה.
הדברים מעניינים מאוד בהקשר של הפועל באר שבע, למשל. אלונה ברקת שחזרה בסערה עם מינויו של רוני לוי, רכישת חאתם עבד אלחמיד וצירופם של שגיב יחזקאל ופארליי רוזה, תהיה מחוייבת לקיצוץ של 25 אחוז בעונה הבאה ביחס למספרים של העונה הקודמת, אלא אם היא מוכנה לוותר על רשת הביטחון בגובה של 13 מיליון שקל שהפועל באר שבע מקבלת העונה.
הפועל באר שבע קיצצה העונה הרבה יותר מ-25 אחוז בשכר השחקנים להם היתה כאמור מחוייבת. ההודעה של ברקת כי היא עוזבת הובילה לחיתוך מאסיבי בשכר שהושג בזכות המנכ"ל אסי רחמים, יושב הראש איתי בן זאב והנאמן ע"ד איציק יונגר, שניהלו את הקבוצה בעת המשבר. שלושתם הצליחו להוביל לקיצוץ של 40 אחוז בקירוב, בשל הבנת השחקנים כי ברקת עזבה ואין כסף כמו בעבר.
כעת כשבעלת הבית חזרה רוצים שחקנים כמו לואי טהא ומרואן קבהא, למשל, לחזור לחוזים המקוריים שלהם, אולם רשת הביטחון כאמור מחייבת קיצוץ כללי למועדון בסדר גודל של הפועל באר שבע בגובה של 25 אחוז ביחס לעונה שעברה, ומכאן שהשחקנים עלולים למצוא את עצמם בבעיה.
מי שמקבלת העונה את רשת הביטחון הגבוהה ביותר היא מכבי תל אביב עם סכום של 16 מיליון שקל. מכבי נתניה זוכה ל-4 מיליון שקל ומ.ס. אשדוד לסכום צנוע של 600 אלף שקל בלבד. כל הקבוצות כאמור יהיו חייבות בקיצוץ גם בעונה הבאה כדי לא לוותר על הכסף שהן מקבלות העונה.