הודעת ההתאחדות לכדורגל בשבוע שעבר, לפיה בית"ר ירושלים משכה את הבקשה להעברת כ-50% מהזכויות לחמד בן ח'ליפה ושמרה לעצמה את הזכות לעשות זאת במועד אחר, לא הפתיעה אף אחד. למעשה, כבר קרוב לחודש שלא הועברה שום ניירת חדשה לוועדה, מאותו היום בו נתבקש בן ח'ליפה להציג תעודת יושר ומסמכים נוספים בנוגע להצהרת ההון שלו. הסיבות הלא רשמיות היו הנזקים שנגרמים לו והלחצים מכיוון משפחת המלוכה לסגת, אך עד עתה לא ברורה הסיבה האמיתית.
בן ח'ליפה לקח צעד אחורה, וזה לא היה מקרי. הוא כבר הבין שכל מסמך שיספק ייבדק בפינצטה וייחשף לכל. חברי הוועדה וגם בכירים בהתאחדות לכדורגל קיבלו לא מעט מידע בנושא, גם מחברת המודיעין עסקי "מגידו" וגם מגורמים נוספים שיצרו עימם קשר. השורה התחתונה הייתה מאוד ברורה - הרבה מעבר למסמכים, אסור לאשר את בן ח'ליפה כשותף בבית"ר ירושלים.
אם נתחיל מחברת המודיעין העסקי "מגידו", הדברים שנמסרו ממנה לחברי הוועדה היו ברורים מאוד. אף על פי שהציגו פערים נוספים הקשורים להצהרות ההון, עיקר החשש שלהם התמקד בבן ח'ליפה עצמו ובשותפים שלו ברחבי העולם, או כמו שכינו זאת בשיחת הזום מול חברי הוועדה: "בכל פינה שהוא מעורב יש אנשים הקשורים בהלבנת הון והונאות".
"מגידו" היא לא עוד חברה. חוקריה הם יוצאיה שב"כ ויחידות סייבר מובחרות של צה"ל. הם הציגו בפני הוועדה פרטים שהשאירה את חבריה מבוהלים. באחת משיחות הזום הם הציגו מספר שותפים של בן ח'ליפה בחברות באירופה, חברות שלא הציג כחלק מעסקיו וההון שלו. אז נכון, משה חוגג צודק כשהוא אומר ש"אני לא בודק מי השותפים של מי כשאני עושה עסקים", אך סביר להניח שאם היה יודע שאחד השותפים של בן ח'ליפה נחקר בעבר ואף היה במעקבים של האינטרפול בנוגע להלבנות כספים לאיראן, הוא היה מדבר אחרת.
בסופו של דבר, חוגג לא חיפש צדיק בצד השני, הוא חיפש עסקה כלכלית טובה עבורו ועבור בית"ר, כזו שגם תאפשר לו להמשיך ולשלוט בנעשה במועדון. הוא חיפש לעשות טוב לבית"ר. גם אם רוב הכסף היה עובר אליו, זה היה מאפשר לו להשקיע יותר בבית"ר ולהמשיך להילחם כדי להחזיק אותה גבוה. בן ח'ליפה, נאום כהן והחבורה מסביב התאימו לקונספט שלו. הבעיה היא שהחבורה הזו מוגדרת כאנשי קש מפוקפקים בכל תחקיר שנעשה, ורחוקה מלהיות חבורה של פילנתרופים שאוהבים את ירושלים ורוצים לראות את קבוצת הכדורגל הבכירה של העיר מרקיעה שחקים.
אבל "מגידו" לא לבד בסיפור. יש חברה נוספת שעשתה תחקיר מעמיק על בן ח'ליפה ובחרה להעביר את המידע בצורה חשאית לגורמים בוועדה ובהתאחדות לכדורגל. הדברים היו מאוד דומים לאילו של חברת "מגידו", רק שלהבדיל, חברת החקירות הנוספת גם עניינה בפרטים גורמים במשרד החוץ וביחידות האכיפה הכלכליות של המדינה, כמו הרשות להלבנת הון, שהחלו לעקוב אחר ההתפתחויות וביקשו פרטים. אם בן ח'ליפה לא היה לוקח צעד אחורה, כל החקירות בענייניו הקשורות לבית"ר לא היו מסתיימות בהתאחדות לכדורגל.
אל תפספס
חוגג עצמו עדיין לא מוותר. הוא מבין את המצב עם השיח', אך יש לו ביד חוזה חתום, חוזה בו השיח' גם התחייב להציג תעודת יושר ולהשלים את העברת כל המסמכים הנדרשים על ידי ההתאחדות לכדורגל. אם לא עסקה, חוגג יחפש לפחות פיצוי. בבית"ר הגיבו בנושא ביום חמישי: "לאחר בקשת הוועדה להעברת זכויות לקבל עוד מספר מסמכים ובתקווה להמשיך בעסקה, התכוון בעלי המועדון, משה חוגג להמריא לדובאי על מנת להיוועד עם השייח חמד בן חליפה. לצערנו, השמיים עדיין סגורים ובמקום לבקש הארכה נוספת העדפנו למשוך את הבקשה הנוכחית ולהגיש בקשה חדשה. הדיווחים על כך שהעסקה נפלה אינם נכונים".
עם כל הכבוד לשמים הסגורים, עסקה סגורה לא מצריכה טיסה לדובאי כדי להחיות אותה. אם היה רצון בצד השני אפשר היה לעשות זאת גם בטלפון, בדיוק כמו ההודעה לתקשורת בדבר התשלום הראשוני של השיח' שהועבר לארץ.
יש כאן גם שורה תחתונה. כשחוגג יצא למלחמה הזאת מול לה פמיליה, הוא ידע שיש לו גב של הרוב הדומם של אוהדי בית"ר. באיזשהו מקום הם כבר לא שם. ברגע שהשיח' הפך למפוקפק, הוא לא יהיה האיש שינצח בשביל חוגג את המלחמה הזאת. זה כבר לא מזרח תיכון חדש, דו קיום ואהבת ירושלים. להיפך, עד עתה בן ח'ליפה בייש אותו ואת המותג ורק גרם לו נזק, אפילו ערבויות כדי לשדר רצינות הוא לא היה מוכן לשים.
צריך לעשות לסיפור הזה סוף ולא למשוך אותו. כל עוד הוא באוויר, הוא מלווה את המועדון. כשיחזור הקהל למגרשים אפשר יהיה לראות היטב את ההשפעה של הדברים. בסופו של דבר, כסף חשוב בכדורגל, אך לא פחות חשוב זה השם של המותג והתנהלות נכונה ובריאה, גם אם לא יגיעו שמות מפוצצים לבירה.