1. נחיה ונמות עם ווילבקין, אבל אחרת
ניצחונות צמודים למכבי תל אביב העונה:
84:86 על ריאל מדריד: טיילר דורסי קולע 5 מ-6 הנקודות האחרונות.
67:68 בברצלונה: אותלו האנטר קולע סל ניצחון, 13 שניות מהסיום.
63:67 בוויטוריה: טיילר דורסי קולע את 4 הנקודות האחרונות.
76:81 על הכוכב האדום בלגרד: אלייז'ה בריאנט קולע 5 מ-6 הנקודות האחרונות.
87:89 בחוץ על חימקי: טיילר דורסי כופה הארכה בשלשה, 9 שניות מהסיום.
"סקוטי ווילבקין הוא המנהיג שלנו. אנחנו נחיה ונמות איתו", אמר לא מזמן מאמן מכבי תל אביב יאניס ספרופולוס. קשה לומר שטעה: ווילבקין הוא הכוכב הכי עקבי שהיה ביד אליהו מאז דווין סמית', והמספרים מוכיחים שהוא הסקורר הכי גדול במועדון מאז אנתוני פארקר.
כשהצהובים מגיעים למשחק צמוד, היריבות מתמקדות בו, שולחות אליו את השומר הטוב ביותר שלהן, ולפעמים עוטפות אותו בעוד שחקן או שניים. והן יודעות למה. בעונה שעברה הוא הכניע את אולימפיאקוס בשלשת ניצחון, ואת אנאדולו אפס בשתי קליעות עונשין; משחקים אחרים הוכרעו על ידו עוד קודם, כשנכנס לזון ברבע הרביעי.
אבל העונה התהפכה התמונה. שבוע אחר שבוע (אחר שבוע) מגיעה מכבי לדקה המסיימת, כשהעשיריות כבר רצות בצד ימין של השעון, והכרעה - עדיין אין. שני שלישים ממשחקיה, 14 מתוך 21, הסתיימו בפער של סל או שניים, כלומר שש נקודות ומטה.
ווילבקין תמיד היה שם על המגרש, ותמיד משך את תשומת הלב של היריבות. כשהצהובים הלכו אליו, ולעיתים עשו זאת בצורה שקופה ושבלונית מדי, הם בדרך כלל הפסידו. וזה לא שהכוכב בגופייה מספר 1 נמצא לבד על הפרקט, או שאין סביבו שחקנים שמסוגלים לייצר נקודות. טיילר דורסי קלע סלי קלאץ' בניצחונות הצמודים על חימקי מוסקבה, באסקוניה ואמש (חמישי) מול ריאל מדריד; אותלו האנטר היה אחראי לסל הניצחון בברצלונה; ואלייז'ה בריאנט התעלה בדקות הסיום נגד הכוכב האדום בלגרד.
לחמשת המשחקים היחידים, שבהם מכבי תל אביב ניצחה העונה בשניות הסיום, נקודה משותפת: בזמן שההגנה התמקדה בווילבקין, ניצל זאת מישהו אחר והביא את הישועה. "נחיה ונמות עם סקוטי", אמר ספרופולוס, ולא טעה, כי בלעדיו - האחרים יתקשו לקבל מבט פנוי או למצוא עצמם קרובים לסל. "נחיה ונמות" - אין זה אומר שהכדור האחרון חייב להיות בידיו של הכוכב.
2. הכי מעט זריקות ואיבודים, הכי הרבה אסיסטים
הדומיננטיות של ווילבקין עבור הצהובים דמתה לא פעם לאורך השנים האחרונות לזו של אלכסי שבד בחימקי מוסקבה (עם כל ההסתייגויות המתבקשות), אבל אתמול דאג הגארד להיות הכי רחוק שאפשר משבד, ומרגע שפאבלו לאסו שיסה בו את המחסל השבדי ג'פרי טיילור, הוא נמנע מלכפות את עצמו על המשחק.
ווילבקין, וזה ייאמר לזכותו, השווה את השיא השלילי העונתי שלו במספר זריקות מהשדה, ולקח חמש כאלו ב-24 דקות - שמונה פחות מהממוצע; הוא השווה את השיא העונתי שלו באסיסטים (8), וגם השווה את מספר האיבודים הנמוך ביותר שהיה לו העונה (1 בלבד).
וכל זה התאפשר, כמובן, הודות לערב הגדול בקריירת היורוליג של טיילר דורסי. ייתכן שספרופולוס חש לא בנוח עם החמישייה שהעמיד מול הרכב הגארדים של ריאל מדריד. בתוך דקה ו-25 שניות הוא כבר הזעיק חילוף ראשון - המוקדם ביותר שלו העונה - והציב את יובל זוסמן במקומו של אנג'לו קלויארו. כעבור 59 שניות ביצע שינוי שני; אלייז'ה בריאנט ראה פעם אחר פעם את גבם של טיילור ואלברטו אבלדה בדרך לסל, ואחרי שגם החטיא ואיבד כדור, פינה את מקומו לכוכב התורן.
דקה אחת בדיוק נדרשה לדורסי כדי להשחיל את השלשה הראשונה על הראש של קרלוס אלוסן. והאמריקני-יווני הזה, כידוע, כל כך תלוי בזריקת הבכורה שלו בכל ערב וערב. 36 נקודות המדד שלו, שיא לשחקן במכבי תל אביב העונה, מציבות אותו ברשימה מכובדת; בחמש השנים האחרונות, רק סרחיו רודריגס, מייק ג'יימס, שיין לארקין ואפיי יודו הגיעו למספר מפלצתי כזה נגד ריאל.
בהתקפה האחרונה, כשהבלאנקוס היו זקוקים לסל עם ניחוח ווינרי, הם התגעגעו יותר מתמיד לשני מומחי הקלאץ' המרכזיים בסגל, סרחיו יוי ורודי פרננדס, שנשארו פצועים במדריד. אף שבהיכל נכחו מעט אנשים, לכולם היה ברור מי ייקח את הזריקה המכרעת; אלא שג'ייסי קארול, אחד שכבר ניצח במו ידיו את מכבי תל אביב, לא קיבל את ההזדמנות להשליך את החפץ הכתום לעבר החישוק.
זה לא שהוא לא ניסה. רק שבמקום לקבל את הכדור דרך חסימה או בסיבוב, הוא זה שהוביל את הכדור, והזמין את לחץ ההגנה אליו. זה נגמר באיבוד. כמו אצל השקופים, אתם יודעים.
3. במרחק נגיעה מהמקום השמיני
והנה, למעשה, סוד הקסם של היורוליג: מה שנראה עגום כל כך רק לפני עשרה ימים, אחרי ההפסד הביתי המיותר לאולימפיאקוס, נשכח. בשנתיים האחרונות נאבקה מכבי תל אביב על הכרטיס לפלייאוף מבלי לנצח את ריאל, וכעת, אחרי שסוף סוף הסירה את הכישוף, היא עומדת על עשרה ניצחונות; לקבוצה שתדורג בתום המחזור הזה במקום השמיני הנכסף, יהיו 11.
השבוע הקרוב עשוי להכריע במידה רבה לאן מועדות פניהם של הצהובים לקראת הישורת האחרונה של העונה. מעבר לפיקנטריה במפגש עם שתי קבוצות טורקיות, פנרבחצ'ה באיסטנבול ואנאדולו אפס בתל אביב, בתוך 48 שעות - מדובר בשתיים שהולכות ומסתמנות כשתי יריבות ישירות על הכניסה לחלק העליון של הטבלה.
לתשומת ליבו של הקורא ט' דורסי: רודריגס, ג'יימס, לארקין ויודו לא היו מרשים לעצמם ליפול לחמש או שמונה נקודות אחרי הצגה כל כך גדולה מול הבלאנקוס. אומרים עליך שאתה לא יציב, ולא עקבי, ושמשחק שיא שלך יוביל בהכרח להופעת שפל. זה נכון?